"לא פסקה ישיבה"

כיצד נראה עולם הישיבות ערב השואה?

מה גרם למהר"ם שפירא להודות דווקא לגנבים, וכיצד ריגש הרב לאו את המשתתפים? יד ושם בכנס מלמדים ענק למגזר החרדי (חרדים)

אנחנו מהווים חוליה בשרשרת שמקשרת בין הדור שהיה לדור החדש שגדל בימים אלו (צילום: ויקיפדיה)

כ-350 מלמדים ממערכות החינוך החרדי הגיעו בשבוע שעבר ליד ושם, כדי לקחת חלק בכנס מרתק שגובש ותוכנן למענם בקפידה. הכנס מתקיים מידי שנה ומאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שונים.

הגב' נאוה וייס, ראש המדור החרדי ביד ושם, מספרת כי הנושא בו בחרו להתמקד הכנס השנה הוא עולם הישיבות ערב השואה. "זהו נושא מרתק שמאוד מעניין את הציבור החרדי מכלל הקהילות והעדות. כל אחד מצא את הזווית שחידשה לו ואת הדברים שנכנסו עמוק לליבו".

בהרצאת הפתיחה שהעביר הרב בנימין אברמס מהמדור החרדי ביד ושם הוא סקר בקצרה את הקמתן של ישיבות ליטא והונגריה, ועמד על ההבדלים ביניהן לבין ה'קלויזים' וה'שטיבלך' בגליציה ובפולין, על אלפי לומדי התורה במדינות אלו.

הרב אברמס גם הזכיר את האמירה הידועה של המהר"ם שפירא: 'עלינו להכיר טובה לגנבי לובלין, שאלמלא הם נשתכחה תורה מישראל'. כוונתו בכך הייתה לרמז על מה שקרה באותם ימים, כאשר בחורי ישיבות הגיעו לבעלי חנויות והציעו להם לישון אצלם בתמורה לכך שיספקו שירותי שמירה מפני הגנבים. זה מה שאפשר להם להמשיך בלימוד. זה ממחיש את מצבם הלא פשוט של הבחורים באותן שנים.

"אנו ביד ושם רואים חשיבות גדולה בליווי של אנשי החינוך" - אומרת הגב' וייס, "גם בגלל הציווי של 'זכור את אשר עשה לך עמלק', וגם כפי שציין מרן בעל 'הנתיבות שלום' מסלונים זיע"א שאנחנו מהווים חוליה בשרשרת שמקשרת בין הדור שהיה לדור החדש שגדל בימים אלו. השליחות שלנו היא להעביר את המסרים וללמד את התלמידים על אירועי השואה. האתגר הגדול של אנשי החינוך הוא כיצד לעשות זאת בדרך הנכונה והמותאמת, הרי לא כל מה שמתאים לכיתה ד' מתאים לכיתה ח', ובעקבות כך פיתחנו כאן ביד ושם תכניות מותאמות שמסבירות איך לגשת למשימה הלא פשוטה הזו".

למען המורים החרדיים

בשיאו של הכנס נשא דברים יו"ר מועצת יד ושם, הרב הראשי הרב ישראל מאיר לאו שהמחיש את החשיבות והחובה של כולם בהמשך הנצחת וזיכרון השואה, ואמר כי העובדה שהמחנכים והמלמדים מגיעים לימי העיון בנושא, מסייעת בהעברת המסר הנדרש לדורות הבאים. כדי שלא ישכחו לעולם את אשר עשו לבני עמנו, והייחודיות של עולם התורה שהשתקם ובנה את עצמו מחדש מעפר.

בתום ההרצאה של הגרי"מ לאו יצאו המלמדים לסיור במוזיאון לתולדות השואה שנסגר באותן שעות לציבור הרחב ונפתח עבורם במיוחד. לאחריו הסתיים הכנס בזיץ מרגש בו שרו שירים מעולם הישיבות בפולין וליטא. שירו של ר' אברהם אליהו קפלן ז"ל "שקעה חמה" - שיר שכתב בהיותו בגיל 17 עת למד בישיבת סלבודקה ומלחניו של המהר"ם שפירא זצ"ל. את הזיץ הוביל בעל המנגן פיני אינהורן.

לדבריה של הגב' וייס, מאז סיומו של הכנס הם מקבלים תגובות נלהבות ביותר. "המלמדים התרגשו מאד וחוו את החוויה באופן עוצמתי מאוד. כמובן שהפעילות שלנו אינה מסתכמת בכך. במהלך השנה הקרובה נערוך ימי עיון נוספים לאנשי חינוך, וכבר בתאריך ד' אב צפוי להתקיים יום עיון למורות מהחינוך החרדי בנושא החסד בתקופת השואה. נמשיך לדבוק בשליחות שמגלמת בתוכה את המטרה החשובה ביותר - העברת המסרים אודות השואה לדורות הבאים".

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
לא מעוקציך ולא מדובשיך! ממשיכים את העמלקיות הרוחנית, ששמים מרצה חרדית! וכמובן עם פאה "מהודרת" לפני גברים, ואח"כ שואלים האיך זה שנתפסים רבנים דיינים משגיחים מלמדים וכל מיני כלי קודש למיניהם בדברים חמורים, עם גברים ונשים ילדים וילדות, אשר קרך בדרך למהדרין מן המהדרין
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות