זמן קיץ, התחזות ושעון: הפסקים המפתיעים של שר התורה

למרות שנהג להדגיש בכל מקום שבו נפוצו פסקיו כי אין לסמוך עליהם הלכה למעשה - כמות עצומה של פסקי דין והלכות של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל נפוצו בכל מקום הן בשל ידיעותיו העצומות בכל מכמני התורה, ואף בשל מקוריותם של פסקיו שכשחלקים מהם אף מתובלים בהומור ובשנינות כדרכו בקודש.

אם בפערים בין אשכנזים ומזרחיים עסקינן, הגר"ח התבטא פעם ואמר כי הוא שם לב שלספרדים יש פחות בעיות רפואיות ופחות צרות משיש לאשכנזים. "אמנם באים הרבה בטענות שאינם מתקבלים למוסדות ועוד שאלות בנושאים שונים אך בעניינים מהותיים ממש של בעיות קשות הם מגיעים פחות" אמר הגר"ח.

ר' חיים סיפק הסבר מעניין ואמר כי כנראה שהפער הזה הוא בגלל שבעדות המזרח נוהגים להקפיד על אמירת שיר השירים לפני קבלת שבת.

לענוד שעון - איסור 'לא ילבש'

כל מי שנכנס להתברך בביתו של הגר"ח בשנים האחרונות ידע כי הגר"ח מקפיד מאד על עניין הלבוש, וכי הוא מבקש מאנשים להסיר את השעון. מקורביו אומרים כי גם בעבר הקפיד מרן לא לענוד שעון, אולם בשנותיו האחרונות החל אף להעיר לסובביו שיש להימנע מהדבר.

הגר"ח אף הדגיש שלא מדובר בהלכה שהוא חידש, וכי אף אבין מרן בעל ה'קהילות יעקב', ובעל החזו"א הקפידו שלא לענוד שעון מסיבה זו.

מקרוביו ניסו לטעון שחותנו הגרי"ש אלישיב ענד שעון, והם אף הציגו בפניו תמונות של הגרי"ש בו הוא נראה אם שעון, אולם הגר"ח ענה להם שהוא שמע עדות נאמנה מפי החזון אי"ש שהדבר אסור, ועל כן הוא מקפיד מאד על העניין.

בנוסף, הקפיד הגר"ח על לבוש יהודי שורשי - כדרכו של בעל החזון איש, ואף ביקש ממקורביו להקפיד על לבוש ארוך כפי שנהגו בני התורה ללבוש בשנים עברו.

אנקדוטה מעניינת לכך קרתה כשר' חיים פנה ביום מן הימים למקורבו הרב אברהם רובינשטיין - שהיה אז סגן ראש עיריית בני ברק, וביקש ממנו להחליף את חליפתו הקצרה בחליפה ארוכה.

רובינשטיין ההמום שנהג ללבוש עד אז חליפה קצרה כמנהג בני תורה ליטאים היה המום וניסה להתחמק, אולם מרן הגר"ח שב על הדברים במספר הזדמנויות כשהוא מפציר בו לעשות זאת.

כעבור כמה ימים הגיע שוב הרב אברהם רובינשטיין אל מעונו של מרן שר התורה, שקיבל אותו באמירה: "אתה ראש העיר הבא של בני ברק ומכיוון שזו עירו של החזון איש, כדאי שתלכו כבר מעכשיו עם מעיל ארוך כמוהו".

רובינשטיין ניסה לשכנע שאינו ראש עיר ואין זה למעמדו. "שאתן לך את שלי?", הפטיר מרן בחיוך ולא ויתר, "זה מחייב את מי ש'מלך' בבני ברק".

פאה או מטפחת?

מעניין לציין שהקפדתו של הגר"ח שלא לשנות מהלבוש הגיעה במקרים מסויימים גם לקולא: כך כשנשאל הגר"ח מה יותר מהודר לאשה - פאה או מטפחת, ענה הגר"ח ש"כל גדולי ליטא הלכו נשותיהם בפאה נכרית, אבל צריך שיהא ניכר למסתכל שזה פאה, ואם אין ניכר כלל ודאי אסור, אבל אם כשמסתכלים אפשר להכיר מותר, ולפעמים זה יותר טוב ממטפחת כי בזה אפשר לכסות את כל השערות, מיהו הנוהגים להחמיר יש להם להחמיר כמנהגם כמש"כ המ"ב בסימן ע"ב ס"ק ט"ו עכ"ל".

הגר"ח הוסיף וכתב כי "עוד מובא בספר הנ"ל בשם מרן החזון איש שהעידו משמו שמוטב ללבוש פאה נכרית אע"פ שנראה כעין שערותי' (דמ"מ ניכר) מללבוש מטפחת שקשה ליזהר בזה לכסות כל השער (והוא כדעת המתירין פאה נכרית עי' מ"ב סי' ע"ה סק"א וכן נהגו בביתו)"

במקרה אחר הגיע בחור ישיבה ליטאי שחלה במחלה וביקש מהגר"ח ברכה להתרפא ממחלתו. אם אתה רוצה להבריא, העבר את פאותיך אל קדמת הפנים", אמר הגר"ח לבחור ההמום שלא ידע מה לעשות. הוא פנה לגראי"ל שטיינמן זצ"ל ושאל אותו מה הוא מציע לו לעשות.

הגראי"ל ענה מיד כי "עליך להוציא את הפאות מאחורי האוזניים כפי שהורה שר התורה, ותבריא בזכות זה". מנהג זה של הגר"ח היה על בסיס דבריו של מרן החזון איש שאמר כי "אין להתבייש בצורה היהודית".

בדומה להנהגה זו הקפיד הגר"ח על הכובעים שיהיו עם ה'קנייטש' למעלה - כמו הכובעים שהיו נהוגים לפני 'גזירת הלבוש', ולא להוריד את הקנייטש כמנהג הליטאים ששינו את לבושם בעקבות גזירת הלבוש. כך ידעו המבקרים בביתו של הגר"ח שבבואם לביתו של מרן עליהם להרים את ה'קנייטש' למעלה, להסיר את השעון, אולם לא תמיד זה הספיק.

הקפדה נוספת בענייני לבוש הקפיד מרן על החולצות שלא יהיו קצרות - כפי שהקפיד החזון אי"ש שלא ילכו עם שרוול העולה מעל למרפק בכדי שלא יגעו מבלי משים במרפק ויצטרכו ליטול ידיים. בנוסף הקפיד הגרח"ק שלא יהיה על החולצה ציורים שאינם מתאימים לבני תורה.

אחד המקרים המשעשעים קרה כשחה"כ דודי אמסלם הגיעו להתברך בביתו של הגר"ח ששאל "למה החמור רוכב עליו?", כשהוא מתכוון לסוס המצוייר על חולצתו - הסמל המפורסם של 'ראלף לורן'.

בהמשך בירך הגר"ח את אמסלם המופתע שיזכה לגדל זקן ארוך...

הכאת ילדים

הגר"ח הורה שלמרות שחשוב מאד לאהוב את הילדים ולהשתמש בגישה של "ימין מקרבת", חשוב גם להציב גבולות, וכשילד עושה מעשה אסור חשוב להעמיד אותו במקומו.

כך כשהגיעו לביתו של הגר"ח אנשי חינוך לקראת כנס חינוך חשוב שעמד להתכנס, שוחח איתם ר' חיים באריכות בחובת המחנך לשלב סמכות ויראה לצד נתינה ואהבה מתוך איזון מוחלט ביניהם. "רק שימוש בשני המידות יחד יביא את התוצאה הנכונה והרצויה לחינוך ילדי ישראל", אמר מרן הגר"ח.

ר' חיים הוסיף וסיפר להם כי כאשר הוא היה ילד, הוא השתובב בביתו של החזו"א יתר על המידה וקיבל ממנו מכות קטנות וחלשות שנועדו להעמידו במקום.

גם כשנשאל הגר"ח לגבי ילדים יתומים, הוא טען שלמרות שחייבים לדאוג ולסייע להם, חשוב גם בהתנהגות מולם להציב גבולות: "חשוב שידעו הילדים היתומים כי אסור להם לנהוג מעתה ואילך ככל העולה על רוחם ויש להבהיר להם את הגבולות זאת לצד הדאגה היתירה שיצליחו בלימודם", סיכם מרן הגר"ח.

נועה זה שם 'מודרני'?

ידוע כי הגר"ח היה תל תלפיות שהכל פונים אליו בשאלות לגבי שמות. במקרים רבים הורה הגר"ח לאנשים לשנות את שמם לשמות טובים יותר, כשקשה היה לצפות מראש את התשובות אותן הוא נהג להשיב.

כך פרסם תלמידו הרב שמואל ברוך גנוט באתר "השבת" את דעתו לגבי השמות: אפרת, נועה, רחל, איילת, איילה, הילה ומיכל.

בתגובה לשאלה שנשלחה אליו משיב הרב גנוט בשמו של מרן הגר"ח כי "אפרת - זהו שם מצוין. הגר"ח קניבסקי כותב שמרים זאת אפרת". גם לגבי השם נועה שיש שרואים בו שם 'מודרני', נכתב כי "הינו מצוין. מבנות צלפחד הצדקניות. ואף ממליץ לבנות רבות להחליף את שמן לנועה".

הגר"ח המליץ לנשים שנשאו את השם 'איילת' להחליף את השם ל'אילה'.

לגבי השם 'רחל' ישנה שמועה שזה שם שאינו טוב בשל כך שרחל אמנו הייתה עקרה במשך שנים רבות, ואף נפטרה בקיצור ימים ושנים, אולם לא כן הייתה דעתו של הגר"ח, שטען שזה שם מצוין של צדקת ואין לחוש לצרות שפקדו אותה.

לגבי השם 'הילה' טען הרב שמדובר בשם בעייתי, והציע לקרויות כך לשנות לשם 'לאה'. כשנשאל הגר"ח אם לקרוא בשמה של מיכל - כשלמיכל בת שאול לא היו ילדים, ענה מרן כי מיכל בת שאול אשת דוד הייתה צדקנית ואף הניחה תפילין...

האם יש לשנות שם או להוסיף שם? ככלל, היה לגר"ח כלל "תלוי איזה שם יש לו, אם שם נורמלי אז מספיק להוסיף".

שינוי שמו של הגרי"ש אלישיב

מעניין לציין שכשחלה חמיו הגרי"ש אלישיב ומחלתו החריפה, הציעו כמה רבנים להוסיף שם לפוסק הדור, שכן שינוי שמו של החולה יכול להציל אותו.

הגר"ח התנגד בתוקף, וטען שהמהות של שינוי השם הוא לשנות את האדם לאדם חדש שעליו לא חלה הגזירה שנגזרה. "במקרה של הגרי"ש אלישיב", הוסיף הגר"ח, "כל זכויותיו הם בגלל שמו, ואם ישנו את שמו בהוספת שם חדש, הרי שחלילה יכולים לבטל את כל זכויותיו הרבות".

הגר"ח קנייבסקי הוסיף ואמר לנוכחים כי הגרי"ש עצמו, הורה מעין זה לפני שנים רבות, כאשר רצו להוסיף שם למרן הגר"מ פינשטיין זצ"ל בעת שחלה.

"בני ברק נישט דא קיין באמבעס"

אין מי שלא שמע על הבטחתו של הגר"ח כי בבני ברק לא יפלו טילים. הבטחה זו מבוססת על הבטחתו של החזון אי"ש שאמר בזמנו שבשל כך שהעיר עמוסה בתורה היא מוגנת מפני טילים. כך הבטיח מרן כבר בימי מלחמת המפרץ שלא יפלו טילים בבני ברק, כשהוא טוען שהבטחה של צדיק קיימת גם לאחר פטירתו, וניתן לסמוך על דברי החזון איש למרות שהוא אינו בין החיים.

באחד המקרים כשמזכיר מועצת גדולי התורה שהיה אז סגן עיריית בני ברק שוחח עם מרן, נשמעה לפתע אזעקה והגר"ח נשאל מה צריך לעשות?

מרן הגר"ח קנייבסקי השיב בנחרצות "אין ממה לפחד בבני ברק, אין מה לחשוש". אחר כך, לדברי אחד המקורבים, הוסיף הגר"ח כי על תושבי גבול העיר לחשוש מהירי. אחר כך, לדברי אחד המקורבים, הוסיף הגר"ח כי על תושבי גבול העיר לחשוש מהירי.

עם זאת הדגיש מרן כי יש לומר תהילים ולהתפלל שהכל יעבור בשלום, ולא להזניח את כח התפילה.

כשראש עיריית מודיעין עילית, יעקב גוטרמן הביע בפני הגר"ח את חששו מפני הסלמה בטחונית שעמדה על הפרק, הרגיעו הגר"ח ואמר לו ש"ודאי שדין מודיעין עילית כדין בני ברק, וכפי שמרן החזון איש בירך את בני ברק שלא יפלו בה פצצות כך הברכה תתקיים במודיעין עילית כיוון שהיא כמחוברת לבני ברק".

התנגדות נחרצת ל'מתווה הכותל'

כשהציגו בפני הגר"ח את מתווה הכותל "הכותל המערבי הינו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי וחלילה וחס מלחלל את קדושתו, לא לעשות שינוי".

גם לאחר שיצאו העסקנים מביתו המשיך הגר"ח ואמר כי "אסור לעשות כל שינוי ויש לפעול ולעשות הכל בכל המישורים על מנת להשאיר את המצב הקיים בדיוק כפי שהוא עכשיו", ומקרוביו טוענים שהזעזוע שהביע הגר"ח היה חריג ביחס לתגובותיו המוכרות.

חשמל של שבת

רבינו הקפיד מאד שלא להשתמש בחשמל שיוצר בשבת, או במים שעלולים לעבור בשאיבתם איסורי שבת, בשל הקפדתו של החזון איש ושל אביו בעל הקהילות יעקב בשל 'חילול השם'.

בשנים האחרונות חל מהפך משמעותי במגזר הליטאי, כשאברכים רבים רוכשים מצברים או מתחברים לגנרטורים, כשבחלק לא מבוטל מהמקרים הדבר נעשה בשל פעולתו של הגר"ח בנושא.

כששמע הגר"ח כי מפעלים רבים בארץ מחללים שבת, עורר רבות על הימנעות מקניה מותצרתם. כך כשהתברר שמפעלי הניר בארץ מחללים שבת, כתב מרן כי "לדאבון לב עדיין רוב הנייר הביתי המיוצר בארצנו הקד' מגיע ממפעלים מחללי שבת, ולכן כל אחד צריך לברר את מקור התוצרת ולא לרכוש תוצרת זו בין במישרין ובין בעקיפין".

בבית הכנסת 'לדרמן' בו התפלל הגר"ח נהגו בהוראתו של אביו - בעל ה'קהילות יעקב' שלא להשתמש בחשמל כלל גם כשהוא נעשה על ידי מצברים, בשל העובדה שאי אפשר להבחין בכך שמדובר בחשמל השונה מהחשמל המיוצר בחברת החשמל, ולכן בבית הכנסת השתמשו ב'לוקסים' (תאורה המבוססת על גז) בלבד. מסיבה זו לא הופעלו בבית הכנסת מזגנים למרות שיכלו לחברם לגנרטור.

בשנת תשע"א, בעקבות מקרים של התעלפויות מהחום, החליט הגר"ח לחבר את בית הכנסת לגנרטור ולהפעיל את המזגנים, אך בתנאי שיוצבו שלטים שבהם נכתב שהחשמל אינו מיוצר מחברת החשמל אלא באופן עצמאי. למרות זאת, המשיכו בבית הכנסת במקביל להדליק לשבתות את תאורת ה'לוקסים'.

לא החליף לשעון קיץ

הנהגה מעניינת שקיימת בבית הכנסת לדרמן שבהנהגתו, היא הפעלת שעון חורף כל השנה ומבלי לעבור לשעון קיץ.

בעלון דברי שיח מובא כי לאחרונה שאלו מספר אנשים כי הלא סדר יומו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי מחושב מאוד בכל רגע ורגע, ואם כן, מה הוא עושה בשעה 'המיותרת'?

"אכן הקושיא אינה במקומה, מעולם לא הזיז מרן את השעון בביתו, וגם לא הזיזו בבית מדרשו 'לדרמן' את השעון. שם, תפילת מנחה כל השנה בשעה שתים עשרה וחצי, ובשעה שתים לפנות בוקר הוא כבר קם. השעון לא משתנה וגם סדר היום לא. אצל הסובבים הכל משתנה בגלל השעה, וזמן מנחה בקיץ הוא בשעה אחד ושלושים..." נאמר בעלון

"פעם שאלו את שר התורה על מנהגו זה, וענה בקיצור 'וכי משום שהמשוגעים בממשלה החליטו להזיז את השעון עלי לשמוע להם'?..."

"אלא, שנוהג זה לא פעם גרם לבלבולים משונים. קרה, ומרן הגר"ח קבע חברותא עם פלוני לפי השעון 'הרגיל' והלה הבין שהכוונה לפי שעון העולם, ואיחר בשעה... וכן כשקבעו עם מרן לבוא לשמש כסנדק בברית בשעה פלונית, הוא סבר שהכוונה כפי השעון שלו שהוא הנורמלי כי אין משנים אותו... והיה צריך כל פעם להבהיר בדיוק לפי איזה שעון מתכוונים".

"פעם אחת" מספרים בעלון, "קרה ששר התורה דיבר בשבח החלפת השעון, היה זה בתקופה שלפני כעשור וחצי שנים, שאז קיבל בקביעות קהל כל ערב בין השעות 9-10, וכשהחליפו את השעון לשעון קיץ, אצל רוב העולם זה היה כבר מאוחר מאוד, כי אצל העולם השעון זז קדימה וב11 בלילה קשה לבוא, ובפרט מחוץ לעיר באותם שנים. או אז התבטא מרן- הנה רווח אחד יש מהשעון שמזיזים, שעל ידי זה פחות אנשים באים ואני יכול ללמוד עוד חצי שעה..."

ניתן להמשיך ולהאריך בתורתו ובפסקיו של הגר"ח עד אין קץ, כשספרים רבים מלאים בדברי תורתו והנהגותיו של מרן הגר"ח, עד שניתן לומר בוודאות שאומנם רבינו הגר"ח נפטר - אך תורתו וספריו הרבים והעמוקים יהיו קיימים לנצח!