פרק ב': התנצלות. בפרק הקודם הבאנו בקצרה את המחלוקת בעניין מציאות השדים בין רבותינו הרמב"ם, והגר"א.
קוראים רבים העירו שבנושא כה חשוב ויסודי, ראוי להאריך, ואף לכתוב את הטענות של חלק מתלמידי הגר"א, שדבריו החריפים על הרמב"ם - "והפלוסופיא הטתו" זויפו.
שדים, כפרשנות המקובלת, הם ייצור חצי רוחני עם כוח על טבעי, שמזיק את בני האדם, וכפי המסופר על שלמה המלך שהצליח לשבות את האַשְׁמְדַאי מלך השדים, ושלט בו ובשאר השדים, וכן המובא בספר הזוהר הקדוש, שאסתר המלכה שלחה לחדר המיטות אל אחשוורוש שדה במקומה, וכן יוסף הצדיק שלח אל אשת פוטיפר שֵׁד וכו'.
הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים שללו את קיומם של שדים באופן מוחלט, כל זאת למרות התיאורים הרבים המובאים בדברי חז"ל. כך סברו הרמב"ם, בנו רבי אברהם, הרלב"ג ועוד, ולכך כתבו רבותינו הרשב"א והגר"א את דבריהם החריפים כנגד גישתו הרציונלית של הרמב"ם ש"הפילוסופיה הטעתו" וכו'.
הרמב"ם ב'פירוש המשנה' מסכת עבודה זרה פרק ד' סבור שאמונת השדים, היא לא פחות משורש עבודה זרה:
"והם העמים אשר יצא אברהם אבינו מכללם וחלק על דעותיהם הנפסדות במה שאצר ה' בליבו מן החכמה, והיו מגדלים את הכוכבים ומייחסים להם פעולות שאינן להם, והם אשר יסדו את גזירת הכוכבים והכישוף והלחשים והורדת הרוחניות ושיחות הכוכבים והשדים והקסם והניחוש לכל ריבוי מיניהם, ודרישת המתים, והרבה מאלה העניינים אשר שלפה התורה האמיתית חרבה עליהם וכרתה אותם, והם שורש עבודה זרה וענפה".
כאמור, אדונינו הגר"א כתב בחריפות על הרמב"ם "והוא נמשך אחר הפילוסופיה הארורה וכו'", ויש לציין שדבריו החריפים, שנויים במחלוקת בידי תלמידיו.
בספר 'קריה נאמנה' (עמוד קס, דפוס וילנא תרע"ה) צוטט הגאון רבי צבי הירש קצנלבוגן מרבני העיר וילנה בשם אחד מגדולי תלמידי הגר"א שדברים אלו שקר והגר"א לא אמרם מעולם. וכך דבריו: "שמעתי מפי הגאון רבי מנשה מאילייא ז"ל, שמה שכתב בבאורי הגר"א על הרמב"ם שהפילוסופיה הארורה הטתו ברוב לקחה, אבל כבר הכו על קודקודו וכו', מעולם לא יצאו הדברים האלה מעטו ומפה קדשו של הגר"א, ואיש אחד הציג דברים אלו בתוך באורי הגר"א בשעת ההדפסה, והוא היה מכיר את האיש ואת שיחו".
לעומתו, תלמיד אחר של הגר"א - הגאון רבי שמואל לוריא מוסר לנו שהדברים אמת, וכך דבריו: "מה שכתב הגאון ז"ל על הרמב"ם בעניין כשוף ושדים וכו', הן הן הדברים שזכינו לראות בגוף יד קודשו של הגר"א ז"ל, והן נמצאים באוצר כל כלי חמדה מגוף כתב יד קודשו שתחת יד הרב הגביר החריף מוהר"ש צוקרמן ממאהליב וכו'" (ספר עליות אליהו דף יג ע"א בהערה)
כשהודפס השולחן ערוך בוילנה בפעם השניה, השמיטו המדפיסים את המילה "הארורה" ואת המילים "שזורקים אותן לאשפה" בהשפעת דברי ספר 'קריה נאמנה', ובכך ירדה במעט הביקורת החריפה של הגר"א על הרמב"ם.
יש לציין שספר 'קריה נאמנה' שחיבר שמואל יוסף פיין (מכונה רש"י פיין) בו הובא הטענה שכתבי הגר"א זויפו "ומעולם לא יצאו הדברים האלה מעטו ופה קדשו של הגר"א וכו'", נחשד כמשכיל, ואף הוא קיבל את הרפורמות הדתיות שייסד זכריה פרַנקל המוגדר כאבי היהדות קונסרבטיבית. (רש"י פיין הנ"ל אף פער את פיו והשווה את מנדלסון שר"י, לרבותינו הקדושים הבעש"ט, והגר"א. לטענתו הם הוגדרו כ"שלושת הרועים" – שלושה זרמים חיוביים ותורמים ליהדות עפ"ל).
אך ראיתי שספר 'אוצר פלאות התורה' בהסכמת גדולי הדור זצוק"ל ושיבלח"ט שליט"א הביא את העניין כמחלוקת בין תלמידי הגר"א, וכך נהגנו אנו 'הלכה למעשה' במדור 'היסטוריה ואקטואליה' באתר החרדי הגדול בעולם 'כיכר השבת'.
יש לציין שיש מגדולי הדורות שהתייחסו לספרו של רש"י פיין כחשוב ביותר, וכך כתב הגאון רבי שלמה הכהן בעל "החשק שלמה" בהקדמתו לספרו "בניין שלמה", לאחר שמביא ציטוט מאת רש"י פין, כותב עליו תארי כבוד מופלגים, וכך לשונו: "הובא בספר קריה נאמנה, לכבוד ידידינו הרב הגדול החכם המפואר והנכבד, נזר החכמה והמדעים, והמבקר הגדול בספרי התלמודים, דורש טוב לעמו ישראל בכלל ובפרט פאר קהילתינו שכ"ת מו"ה שמואל יוסף פיין נ"י גבאי צדק דצ"ג דפ"ק ווילנא".
היסטוריון חצר בריסק הרב שמעון מלר כתב על רש"י פיין: "המשכיל ש. י. פיין, שומר תורה ומצוות... כיהן כמנהל רשמי של 'צדקה גדולה' בוילנא... ידוע כמוקיר תורה ולומדיה והתאמץ לעזור להנהלת הישיבה ככל יכולתו, מתוך רגשי הערכה וכבוד לנצי"ב. בכל עת שהיה מזדמן לוולא'זין, היה מקדים לבוא לאכסנייתו של הנצי"ב ולקבל את פניו. גם רבינו [הגר"ח מבריסק] היה מספר על ה'חידוש' שראה אצל 'משכיל' זה, שעה שנכנס אליו פעם לביתו, ומצא אותו למרבה הפלא מתפלל שחרית במתיקות". (רבן של כל בני הגולה, תולדות רבינו חיים הלוי סאלאווייציק ח"א. מלר שמעון יוסף, ירושלים תשע"ד עמ' 357).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com