מחקרו של ישראל גינצבורג אודות אי הציפייה למשיח בעולם הישיבות, הכה גלים אצל כל שדרות הציבור החרדי.
במאמרו, צוטט בחור ישיבה שסיפר בגילוי לב: "כשעליתי לישיבה גדולה הרגשתי שבית המקדש הולך ונעקר מליבי".
ישראל גינצבורג תהה האם בעולם הישיבות מקיימים את דברי הרמב"ם שפוסק שמי שאינו מאמין במשיח, או לא מחכה לביאתו - הוא "כופר בתורה ובמשה רבנו"?
בין שלל התשובות שענו בחורי ישיבות על השאלה האם הם מחכים למשיח, היו: "מה אנחנו חב"דניקים?", או, "בעולם הישיבות יש מסורת, וחלק ממנה היא שלא עושים "עסק" ממשיח וגאולה. ההתעסקות היתירה בנושאים אלו גרמה להרבה בעיות במגזרים שלמים בעם ישראל".
מסקנתו של ישראל גיננצבורג היא: "מהתשובות שקיבלנו עולה כי ברוב הישיבות אין עיסוק משמעותי במשך כל ימות השנה בנושא הציפייה לגאולה ולבניין בית המקדש".
הרבנית ורד שאלתיאל הגיבה לדברים, וציטטה על קדושת בית המקדש מספר הזוהר הקדוש, שולחן ערוך, ואור החיים הקדוש.
או אז זעקה הרבנית ורד שאלתיאל:
בחורי ישיבות יקרים,
עד היום לא קראתם את דברי רשב"י הקדוש בזוהר הקדוש!
אם הייתם קוראים את הדברים - הייתם בוכים!
זה בסדר, גם אני לא ידעתי, עכשיו עושים 'סוויטש' במחשבה...
ברם, יש להגיב לדברים שמחשבות כאלו בדבר אי הציפייה למשיח, קורבנות ובית המקדש, הם לא חדשים בעם ישראל (שכפי הנראה נרמז בכתבה כמה פעמים שבימינו הם בעיקר אצל הליטאים כתגובה לחסידות חב"ד שמנפנפת השכם והערב בציפייה למשיח צדקנו).
ראה בספר 'בשבילי ראדין'[1] שעוסק במשנתו של ראש ישיבת ראדין הגאון רבי משה לונדינסקי שנערך על ידי הרה"ג מנחם מנדל פלאטו.
סופר שהחפץ חיים הרבה לדבר על הגאולה ומשיח, ולפתע נשמע קולו של ראש הישיבה רבי משה לנדינסקי כשהוא פונה אל החפץ חיים ואומר: "רבי למה אני צריך את המשיח, הרי יש לי מלאי של תפוחי אדמה ועצים לכל החורף, ואף את השומן לפסח טיגנתי כבר, כך שלא חסר לי דבר א"כ למה אני צריך את המשיח?".
החפץ חיים פנה לעברו של ר' משה ואמר לו: "שתהיה בריא ר' משה, אתה אמנם לא צריך את המשיח, אבל כלל ישראל צריך וזקוק למשיח".
המעשה, ממשיך כשחתנו של הח"ח רבי מנדל זקס ניסה להסביר את כוונתו של ר' משה שטען שהוא לא זקוק למשיח, כי ברמב"ם (מלכים יב ד) כתוב "כי לא נתאוו החכמים למשיח אלא כדי שיוכלו ללמוד תורה מתוך ישוב הדעת"[2], ורבי משה סבר שהסיבה היחידה שישנה לרצון לבוא המשיח, היא כדי שיוכלו ללמוד תורה בהשקט ובשלווה, וממשיך רבי מנדל זקס ומבאר שרבי משה עצמו היה לו אוכל לחצי שנה הקרובה, וכך היה לו את שלוות הנפש כדי ללמוד תורה, ולכך סבר ר' משה שהוא נמצא בימות משיח, וא"כ אינו זקוק למשיח.
ממשיך עורך הספר וטוען שהחפץ חיים הסכים עם רבי משה עקרונית עם דבריו, אולם סבר כי כלל ישראל זקוק למשיח, ואף אם האדם עצמו לא זקוק למשיח כרבי משה לנדיסקי, הרי כלל ישראל זקוק למשיח עד מאד.
[1] תשע"ג מהדורה שלישית עמוד 109
[2] לשונו המלאה היא כך "לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com