ימים קשים עוברים על הציבור החרדי היושב בציון. נדמה, כי מערכת היחסים המורכבת ממילא בין המדינה לחרדים, הגיעה לנקודת רתיחה שכמוה לא הייתה מעולם.
גם העיסוק המורחב (והמעצבן) של התקשורת בסוגיה, ניתן להבנה. טורי ענק של שוטרים חמושים באלות צועדים בעיר בני ברק כדי להשליט סדר ולשמור על החוק, זה תיאור מטאפורי שבמשך שבעים שנה היה נחלת דמיון-מופרע שתמיד נאמר רק כדי להמחיש כמה מופרך להעלות על הדעת תסריט שכזה. והנה, זה קורה. בינתיים, כבר פעמיים בשבוע.
אבל התקשורת, כדרכה, מפספסת את הדבר האמיתי. גרוע מכך, היא מצליחה להטעות לא רק את הצופים מהציבור הכללי (לכך התרגלנו), אלא גם אותנו. היא מצליחה לתעתע גם בנו וגורמת לנו להזניח את הסוגיות הבוערות – ולעסוק בזוטות.
הסיפור הוא לא משטרת ישראל. הסיפור הוא הצד השני של המתרס: תלמידי הישיבות.
כן, אם אתם חושדים שמתפתח פה טור "מתייפייף" שמנסה להקל ראש באלימות המשטרה, אני מודה, אתם לא חושדים בכשרים. אני לא הולך בשורות הבאות לעסוק באכיפה בררנית ובריונית. למה? כי אני לא מופתע ממנה. ראיתי את השוטרים הולמים בראשיהם של נערים מתנחלים בהחרבת היישוב עמונה לפני למעלה מעשור. ראיתי את השוטרים מושכים בפיאותיו של נער חרדי בבית שמש, ולא מפתיע אותי שהסדיסטיות שממנה סובל השוטר (לא כולם, כמובן), לא מבחינה בין אברך קנאי בבית שמש לבין תלמיד ישיבת בית מתתיהו בבני ברק. האמת, גם בין הנער בעמונה לתלמיד הישיבה שמתהלך ברחוב רבי עקיבא, השוטר האלים לא מבחין. מבחינתו, "מבצע משטרתי" שכזה, הוא הזדמנות להוציא לפועל את כל מה שהוא התאמן עליו – והוא התאמן הרבה.
אז מה כן מפתיע? הצד השני של המתרס. אתן דוגמה אחת (מיני רבות): התפרסם סרטון בו שוטר יורה באוויר (כן, גם זה לא מפתיע). שניות ספורות לפני, ניתן לראות תלמיד ישיבה מן המניין, תלמיד ישיבה שנראה "משלנו", דוחף את השוטר מאחור בבוז ובביטחון מופגן. ככה סתם. אני לא מכיר אישית את הבחור. אני מכיר את המוצר שהוא מייצג. הוא גדל על הסבא מסלבודקא ועל הרב כהנמן. קרוב לוודאי שהוא השתתף במעמדים ממיסים לב שגם אני השתתפתי בהם ואין לי ספק שהוא יותר מפעם אחת התחיל ללמוד "עלי שור" של הרב וולבה. איך? איך למען השם הוא מרשה לעצמו להתנהג ככה בראש כל חוצות?
השתתפתי כילד, כנער וכבוגר בעצרות תפילה בראשות גדולי ישראל. גם בעצרות שהוגדרו רשמית כ"עצרת מחאה" (פרשת עמנואל למשל). מאות שוטרים נכחו באירועים האלו. מישהו מבין מאות האלפים (!) שהשתתפו שם קרא לעברם קריאות גנאי? מישהו העלה על דעתו אפשרות להרים יד על שוטר? השתגענו?!
– "נו מה, לא ראית איזה בהמות היס"מניקים?".
ראיתי! מחילה מכבודם, הם לא מעניינים אותי. אני לא מאמין שהסבא מסלבודקא ייסד את המונח "גדלות האדם" כלפי בחור שלומד תורה, אבל "החריג" את משנתו למקרה בו תלמיד הישיבה ייתקל ביס"מניק. לא יכול להיות!
"תוספות" הכי ידוע בעולם הישיבות אומר את המילים שכל תלמיד ישיבה יודע לדקלם: "דרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול". לא צריך להיעשות גדול הדור. צריך להיות אדם גדול קצת יותר משוטר שלא בא לך בטוב...
אנחנו נמצאים בנקודת שפל של המונח בן ישיבה. לא היה מי שחילל את המניה הזאת יותר מאנחנו בעצמנו. בחסות הכעס (המוצדק) שיש לנו על אלימות המשטרה, נסחפנו אחרי חבורות שוליים ש"מחאתם אומנותם" והחלטנו שהפעם, רק הפעם, נכון לנהוג כמותם. עד כדי כך נכון, שבתמורה לזה אנחנו מוכנים להשפיל עד עפר את הדבר היקר לנו מכל: בן תורה!
המניה הכי יקרה שיש לציבור החרדי, היא צורה של בן ישיבה. זר לא יבין זאת. מי מאתנו לא מתגעגע לפחות לתקופה בה ניסינו לצור בתוכנו את הצורה הזאת. המעט שיש בכל אחד מאיתנו, גם שנים אחרי שעזבנו את בית המדרש של הישיבה, הוא הודות לשנים שהקדשנו כדי לנסות להיות אדם גדול.
כן, אנחנו צודקים. המשטרה טועה. אבל המחיר שאנחנו משלמים, הוא יקר בהרבה מכל תוצאה שנשיג בסוף הקרב הזה.
הלוואי ויתקיים בנו "ויחזור לתלמודו".