"אחד משלושת עמודי ההוראה בירושלים" - כך הגדיר הלילה (מוצ"ש) ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז את הגאון הגדול רבי יהודה צדקה זצוק"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומבכירי הרבנים הספרדים, שהיום לפני 27 שנים הסתלק לעולמו.
הגר"מ מאזוז הוסיף והסביר, כי "חכם יהודה צדקה היה טורח ללמד תורה בישיבה, ולא הסתפק בזאת, אלא גם בכל הזדמנות דאג להכניס תלמידים לאהלה של תורה ולשכנע את ההורים להשאירם שם".
"אך במה היה עמוד הוראה?", המזיך ר"י כסר רחמים בדבריו: "מי שהכירו ידע, שעל אף גדולתו בתורה, היה נמנע מלפסוק ולדרוש בשאלות בהלכה. חכמתו ומוסרו היו פשוטים, וגאונותו היתה מוסתרת, אך לשאלות של אנשים פשוטים היה משיב בשמחה".
"דוגמה לשתי שאלות כאלה, נמצאת בספר בן פורת יוסף להרב יששכר יונה זצ"ל, שמדור מיוחד בו מוקדש לדברי תורה ששמע מרבו חכם יהודה צדקה: בא אדם אחד ושאל על דברי הרמ"א שהמחלל שבת בשוגג חייב להתענות, וטענתו בפיו, הרי היה זה חילול שבת בשוגג, למה להתאכזר עליו כך? השיב לו הרב, משל לאדם שכלה לגג ובלי תשומת לב נפל, הלך לרופא, הרופא גיבס את רגלו וציווה עליו להישאר כך חודשיים. יבוא הפצוע ויצעק על הרופא שכה מתאכזר אליו, הרי לא שבר את רגלו בכוונה...".
"בשבת אחת בא לרבנו אדם אחד זקן ונשוא פנים, וקבל על כך שהתפילה מתחילה מוקדם מדי, ומגיעים לקריאת שמע הרבה קודם סוף הזמן. הרי אפשר להתחיל יותר מאוחר ולהגיע לקריאת שמע בדיוק בזמן ולא קודם. ענה לו רבינו: האם נסעת פעם ברכבת? ענה בחיוב. אם כן, אמר לו רבינו, אם הרכבת יוצאת בשעה 7, באיזו שעה כבודו מגיע לתחנה?... מסיים הרב יונה: זכורני שאותו אדם השפיל מבטו ולא ענה, ובתנועתו הודה שרבינו צדק".
הגר"י צדקה, נכד אחותו של מרן ה'בן איש חי' זי"ע, נולד בשנת תר"ע בעיר ירושלים לאביו הרב שאול, אחיו של חכם צדקה חוצין זצ"ל.
את חוק לימודיו בילדותו קבעו לו הוריו בתלמוד תורה בני ציון, וכשבגר המשיך לישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, שם הוכר לכל רבותיו וחבריו כמתמיד עצום המנצל את כשרונו הרב ללימוד תורה.
בהיותו בן 27 בלבד, אברך צעיר למדי, מינה אותו ראש ישיבת פורת יוסף מרן הגר"ע עטיה זצ"ל לר"מ בישיבה, ועד מהרה הוא התחבב על תלמידיו הרבים, להם היה מסור בכל נימי נפשו, ברוחניות ובגשמיות.
עם השנים היה הגר"י צדקה לאחד מהרבנים הבולטים בציבור הספרדי, שאף נטל חלק בהנהגתו, בין היתר בהקמת רשת 'מעיין החינוך התורני' (כיום 'בני יוסף') לצד מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל - שבצעירותו היה אחד מתלמידיו, כמו גם הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל.
השקפת עולמו של הגר"י צדקה זצ"ל היתה דומה לזו של 'העדה החרדית', בכך שלא נטל חלק בבחירות לכנסת, אף כי מיאן להורות כך לרבים.
בי"ב בחשוון תשנ"ב נפטר הגאון רבי יהודה צדקה, ונקבר בבית העלמין סנהדריה שבירושלים, כשהוא מותיר אחריו רבבות אבלים, ואת בניו בהם הגאון חכם משה צדקה ר"י פורת יוסף והגאון רבי דוד צדקה רבה של פרדס חנה.
