המאבק על קולות הבוחרים, ואלי גם זו דעתו האישית, הביאה בימים האחרונים את יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, להצהיר, כי כל תלמיד ישיבה שלומד, עליו להישאר בישיבה.
אלא שבנט כזכור, אינו איש בודד ברשימת הבית היהודי. חבר בכיר אחר ברשימה, שהוא גם ממקורבי בנט ומראשי וראשוני התומכים בו, הוא חה"כ אורי אורבך, שדעתו מסתבר, שונה באורח בולט מהצהרותיו של בנט, לפחות בכל הנוגע לעולם הישיבות.
הדברים הללו, באים לידי ביטוי למשל, בנוגע ליחס לועדת פלסנר, שהמלצותיה קובעות כי בתוך 3 שנים 80% מהחרדים צריכים להיות מגויסים, וכי יישארו לא יותר מ-1,500 תלמידי ישיבות פטורים משירות, זאת בעזרת שורת סנקציות כלכליות ואף פליליות.
ואלו הדברים שאמר חה"כ אורי אורבך במליאת הכנסת, בעניין פלסנר, האיש והועדה שהפכו סמל לשנאת חרדים: "העבודה שנעשתה בוועדת פלסנר - היא ועדת קשב - היא מצע משמעותי מאוד... והמאמצים של ועדת פלסנר, וגם ההצלחות, וגם הטעויות בשיקול דעת, וגם כל כוונה טובה, לא הולכים לאיבוד. זה ישוב אל שולחננו מחר, בעוד שבועיים. ובסופו של דבר, גם אם לא יושג שוויון בחברה הישראלית, תושג ההכרה של כולם - חרדים, וערבים ואחרים -- שצריך להיות שותפים בנטל, איש בדרכו, בהתחשב ביכולות ובנסיבות. אבל שותפות בנטל זה ערך בפני עצמו. ואני מקווה שוועדת פלסנר, את זה היא השיגה. ואני מברך את יוחנן פלסנר על הכישרון ועל המאמצים".
דעותיו של אורבך אגב, נחשבות לצד הלייט של הציונות הדתית, לא רק בנושאי גיוס תלמידי ישיבות. השאלה הנשאלת כעת, אומרים אנשי ציבור חרדים, הינה למי להאמין, לנפתלי בנט או לאורי אורבך?