ארצות הברית: כ-80,000 יהודים חגגו את הפסח בעיר אורלנדו שבמדינת פלורידה, יעד שהופך לפופולרי משנה לשנה בקרב יהדות ארה"ב - בעיקר החרדית והחסידית. יצאנו לבדוק, איך זה קרה ולמה דווקא אורלנדו.
אורלנדו
פלורידה החמה, שכינויה הרשמי 'מדינת השמש הזורחת', מהווה מקום מקלט עבור תושבי ניו יורק וסביבותיה, איפה שמזג האוויר בתקופת פסח הפכפך ולעיתים קרובות אף מושלג.
משפחות רבות בוחרות באורלנדו שמציעה מזג אוויר קייצי, קירבה לחופים (כשעה נסיעה, שזה קרוב במונחים אמריקניים), ואטרקציות ופארקים לילדים - כמו 'דיסני לנד' המפורסם שממוקם בעיר.
משפחות חרדיות שמעוניינות בפרטיות ובכשרות, מעדיפות את בתי הנופש הפרטיים הרבים שעומדים להשכרה בעיר, אבל בשנים האחרונות ישנן גם קבוצות רבות השוכרות מלונות גדולים ומכשירות אותם לפסח, כפי שמוכר גם לקהל הישראלי. הקבוצות מארגנות נופש קומפלט, כולל זמרים, שפים ופעילויות לילדים.
"התחושה היא שכולם שם", מקוננת דינה מבורו פארק, שחגגה את פסח בבית, בשיחה עם 'כיכר השבת'. "שלושה אחים שלי היו שם בחג, עשרות חברות, כמה שכנות שלי. כולם מדברים על אורלנדו, ואם לא הם מדברים על ערים אחרות בפלורידה כמו מיאמי או בוקה רטון".
הדרך מניו יורק לפלורידה ארוכה מאד. קיימות טיסות פנים שאורכן קרוב לשלוש שעות (משך הטיסה מישראל לבוקרשט שברומניה, לשם השוואה, עומד גם הוא על קרוב לשלוש שעות), כאשר הנחיתה מתבצעת בנמל התעופה באורלנדו.
אך יש רבים שבוחרים דווקא לנסוע במכונית, למרות שמדובר בכמעט יממה על הכבישים. "הדרך הארוכה היא חווייתית לצעירים ברוחם", מספר ל'כיכר' שרולי, צעיר חסידי ממונסי.
רוב הנופשים שבוחרים להגיע במכונית, עושים זאת על הכביש Interstate 95 או בקצרה I-95, כביש ארוך ביותר שמחבר בין מדינות רבות בארצות הברית. בדרך מניו יורק לפלורידה תעברו במדינות הבאות: ניו יורק, ניו ג'רזי, דלאוור, מרילנד, וושינגטון, וירג'יניה, דרום קרוליינה, צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, ורק אז תגיעו לפלורידה.
לדבריו של שרולי, "הדרך אורכת כעשרים שעות או יותר, תלוי בקצב הנסיעה. אז מחלקים אותה לשני חלקים, ובאמצע לנים במלון או בקמפינג (לינת שטח). כמובן שמדי שעתיים-שלוש עוצרים בתחנת דלק או נקודת רענון כדי לנוח, ומקפידים שיהיו ברכב לפחות שני נהגים כדי שיוכלו לנהוג במשמרות".
פסח תשפ"ב
נתון שפורסם באתר היהודי-אמריקני Kosher Today טוען כי לא פחות מ-80,000 יהודים חגגו את חג הפסח תשפ"ב בעיר אורלנדו עצמה.
במקביל, עיתונאי התיירות היהודי-אמריקני רפי בלום מדווח כי כ-100,000 יהודים נוספים בילו את חג המצות בכ-100 קבוצות מאורגנות מסביב לעולם.
היהודים האמריקנים אוהבים גם את מקסיקו, השכנה מדרום שיש בה ערי נופש יפהפיות, ונוסעים גם לאיטליה, דרום אפריקה, דובאי - היעד היהודי הטרי, וערים אמריקניות חמות אחרות כמו לאס וגאס שבנבדה, פיניקס שבאריזונה ועוד.
אורלנדו היא בסך הכל טרנד לא עתיק. במשך שנים, במגזר החרדי כולו תחום הנופש לא היה מפותח מדי ונחשב ל'מותרות'. כך גם בארצות הברית. לכך ניתן להוסיף את ההקפדות וההחמרות של חג הפסח, כאשר עבור חרדים רבים לצאת לנופש לא בא בחשבון בכלל.
בתחילת התפתחות תחום הנופש, נטו משפחות חרדיות למצוא יעדים קרובים לבית. עם השנים, משפחות בעלות אמצעים סימנו את פלורידה כיעד אטרקטיבי, בשל הקהילה היהודית הגדולה שלה, החופים היפים והאקלים הנוח, ועם הזמן החלו להתארגן קבוצות נופש למשפחות.
כך בחגים ובחופשות הפך הפך למקום נופש עמוס במשפחות חרדיות. חג הפסח עדיין מהווה השיא, כאשר כאמור רבבות יהודים הפכו את אורלנדו לביתם הקבוע לחג מדי שנה.
כמויות ענק של מזון כשר לפסח שונעו במשאיות אל הבתים והמלונות, ממכולות כשרות במיאמי ובמקומות נוספים. "יש במיאמי צרכניות גדולות שמשמשות במשך השנה את הקהילה היהודית הגדולה בעיר", סיפר ל'כיכר' דובי מלייקווד, ששהה בדירת קייט באורלנדו עם אשתו ושישת ילדיהם. "עשינו הזמנה ענקית והיא הגיעה אלינו במשלוח".
למרות שגם באורלנדו קיימות כמה קהילות אורתודוקסיות, הוקמו בתי כנסת מאולתרים בכל פינה לצורך תפילות החג. חיים קליין, חסיד מוויליאמסבורג, סיפר ל'כיכר': "שכרתי בית גדול באורלנדו, וכמה חברים שלי שהגיעו גם הם לעיר ביקשו שנשתמש בסלון כבית כנסת. היה קצת מוזר, אבל אחרי הקורונה אנחנו כבר רגילים לזה...".
השפעות הקורונה
מלבד הרצון בנופש, פלורידה מפורסמת במדיניותה נגד הגבלות קורונה, כאשר המושל הרפובליקני רון דה סנטיס נאבק בחובות מסכות וחיסון במדינתו.
הדבר הפך את פלורידה למקום נופש מבוקש עוד יותר, כאשר בגלי הקורונה הכבדים היא פעלה כרגיל בזמן שבניו יורק וניו ג'רזי המונהגות בידי מנהיגים דמוקרטיים החיים כמעט נעצרו.
דה סנטיס הצליח להפוך ממושל אנונימי למנהיג מפורסם בקרב הקהל השמרן בארה"ב ואף לעורר רצון ציבורי שיתמודד על נשיאות ארה"ב. סנאטורים מהשמאל, שנפשו בפלורידה ללא מסכות, תרמו גם הם לכוחו של המושל.
כך למשל, אלכסנדרה אוקסיו-קורטז, מחוקקת דמוקרטית שדרשה הגבלות קורונה חמורות, צולמה נופשת במיאמי ללא מסכה. משרדו של דה סנטיס צייץ בתגובה: "ברוכה הבאה לפלורידה! אנו מקווים שאת נהנית מטעמו של החופש כאן במדינת השמש הזורחת, תודות למנהיגותו של דה סנטיס".
אלכסנדרה, אם שאלתם, השיבה לביקורת הציבורית בטענה כי היא מגיעה מאנשים שמאוכזבים כי היא אישה.
למרות חוסר ההגבלות בפלורידה, לקורונה עדיין יש השפעה שלילית על ענף התיירות. באתר COL מדווחים כי למרות הביקוש העצום, כארבעים תוכניות פסח שפעלו לפני הקורונה לא הצליחו להיפתח שוב השנה. הדבר הוביל לכך שרבים צבאו על אותן קבוצות שכן פעלו.
מנהל חברת נופש למגזר החרדי סיפר לאתר כי היה מוצף בפניות שהגיעו גם מאוחר מהצפוי. "לא האמנתי כמה אנשים התקשרו אליי פחות משבוע לפני פסח", אמר.
העיתונאי רפי בלום משוכנע ששנות הקורונה החונקות בניו יורק ובניו ג'רזי דוחפות את המשפחות - בעיקר הגדולות - אל מחוץ לבתים, והדבר יימשך גם לאחר הפסח ובעיקר בחופשת הקיץ.