המלחמה הקרה שמוביל ארדואן נגד ישראל ואיך זה קשור ליוונים? // פרשנות

מכל זווית מדינית שבוחנים את המציאות החדשה במזרח התיכון בעקבות המלחמה של ישראל נגד ציר הרשע האסלאמי הקיצוני, נראה שהמציאות עולה על כל דמיון. שנה ורבע אחרי פתיחת המלחמה שנכפתה עלינו עם מתקפת חמאס, האיום האיראני אולי קיים אך בעצימות נמוכה משמעותית מכפי שהיה בעבר.

המלחמה הקרה שמובילה טורקיה

למרות המאמצים שנעשו במשך השנים לשמור איתה על קשרים ריאליים ותקינים, טורקיה רואה בישראל אויב וממילא יש לנקודת המוצא הזו השלכה מעשית בתוך כל הקלחת המדינית שאמנם עוסקת כעת בטווח הקרוב בעסקת חטופים אך משמעותית במיוחד גם לטווח הרחוק של כינון נורמליזציה עם סעודיה וסיום איום הגרעין.

מה שמוביל את ארדואן וממשלתו להחריף את היחס כלפי ישראל היא מלחמת הסחר. מיקומה הגיאוגרפי של טורקיה מאפשר לה לשלוט בנתיבי סחר מרכזיים בין אירופה לאסיה. חיזוק הקשרים בין ישראל לסעודיה ומדינות ערב יוצר אלטרנטיבה מסוכנת עבורה. חיבור כלכלי ישיר בין ישראל למפרץ יפגע בכלכלה הטורקית, שכבר נמצאת במשבר חמור.

ככל שנרקמת התקרבות ושיפור היחסים בין מדינות ערב לישראל וככל שישראל התעצמה בתחום הטכנולוגי – הדברים הופכים לאיום של ממש על הטורקים.

בשולי המלחמה של ישראל בחמאס ובאיראן, ארדואן, במהלך אסטרטגי מגביר את השנאה לישראל ומשתמש בהסתה נגדה כדי למנוע ממדינות ערב להעמיק את קשריהן עם ישראל. בכך הוא מנסה באופן מעשי לשמר את מעמד טורקיה ולצמצם את הנזק הכלכלי הפוטנציאלי.

כדי להעמיק את ההשפעה שלו באזור - מחזק הנשיא הטורקי את כנופיות השלטון החדש בסוריה, ומנסה ליצור טריטוריה במזרח התיכון, צעד שהוא 'מנקר לא רק את עיני ישראל' אלא גם את הממשל הרוסי בראשותו של פוטין - שכידוע תמך לאורך כל שנות המרד בנשיא הסורי המודח והגולה בשאר אסד.

בהקשר הזה צריך לציין כי למרות אי אלו חילוקי דעות וחשדנות בין הממשל היוצא בבית הלבן לממשל נתניהו, ישראל נמצאת באופן רשמי במחנה האמריקאי, ולמרות זאת: הודות לתהליכים שהתחוללו ברוסיה כמו מלחמה מול אוקראינה והאינטרסים שלה במזרח התיכון לצד הדיפלומטיה המצליחה בתקופת נתניהו שידעה לנצל זאת — ישראל נהנית היום מהבנות מעשיות ויחסים ידידותיים עם רוסיה, בלי לפגוע בברית הבסיסית שלה עם אמריקה.

את המאבק מוביל ארדואן - יחד עם פעולות נוספות בהן הוא נוקט כמו הצפת האג'נדה הטורקית במדינות אירופה באמצעות משפחות מהגרים טורקים המפיצים באופן מעשי את השנאה להתפתחות הישראלית ומעצימים את החשש ממנה.

אחד הצעדים הנוספים שעשתה טורקיה נגד ישראל הוא ההצטרפות לתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק והאשמתה ברצח עם ברצועת עזה.

עד כעת, למרות המתיחות והסכסוכים, טורקיה שמרה על קווים אדומים במאבק ישיר נגד ישראל ולמרות כל הכעסים שנצברו, הסחר הכלכלי בין המדינות היה משמעותי ובהתאם לכך, הפסקת הסחר עליה הכריז ארדואן לפני מספר חודשים אכן הטרידה את בכירי משרד החוץ הישראלי.

ואם כבר מדברים על הנשיא עצמו. השבוע פרסמנו ב'כיכר השבת', כי ברקע המלחמה בעזה והפסקת האש בלבנון, ועם פתיחת השנה הלועזית החדשה, הפגנת ענק נגד ישראל נערכה באיסטנבול, העיר הגדולה בטורקיה.

לפי הדיווח ב-Ynet, בהפגנה נאם בין היתר בנו של הנשיא ארדואן, בילאל, שהשווה בין המתרחש בעזה למהפכה בסוריה, ואמר כי כפי שהמוסלמים בסוריה הציגו ניצחון, אחרי שהיו "נחושים וסלבניים", כך גם עזה תצא מנצחת.

לפי דיווחים מקומיים בטורקיה, בהפגנה נכחו כ-400 אלף בני אדם, שהתכנסו ב"גשר גלאטה" שבאיסטנבול. המפגינים נופפו בדלגי טורקיה וקראו קריאות נגד ישראל. חלקם החזיקו בדגל אש"ף ובדגל סוריה החופשית.

בתקופה זו, טורקיה מבקשת לחזק את השפעתה במדינות הקורסות סוריה ולבנון, לאחר היחלשותו המשמעותית של חיזבאללה השיעי ונפילת משטר אסד הנתמך על ידי איראן. ארדואן, מוסלמי סוני המשויך לארגון האחים המוסלמים, מבקש לחזק את ההשפעה של טורקיה באזור והפעם באמצעות הצעה חדשה.

טעימה מהתשובה הישראלית

בישראל, לא יושבים בשקט וכמובן לא נשארים אדישים ונוקטים בפעולות מעניינות שאכן מרתיחות בעוצמה את הממשל בטורקיה.

אחת הפעולות אותן עושה ישראל היא הגברת שיווק הנשק תוצרת כחול לבן למדינות ידידותיות באזור - כמו יוון.

על פי דיווחים אחרונים של רויטרס, יוון נמצאת במגעים מתקדמים עם ישראל לפיתוח מערכות נגד טילים ונגד מטוסים בסך 2 מיליארד דולר.

בשיחה עם רשת הטלוויזיה היוונית סקאי, סגן שר ההגנה היווני, יאניס קפלוגיאניס, חשף כי הפרויקט צפוי להפוך לבעל יכולת מבצעית עד שנת 2026.

הפרשנים הביטחוניים מעריכים שהמערכת היוונית תהיה משוכללת יותר, במטרה לתת מענה לטווח רחב של איומים, לאור התפתחות הטכנולוגיה הצבאית והאיומים האזוריים שהמדינה עשויה להתמודד איתם.

ההכרזה הזו מסמנת צעד משמעותי במדיניות ההגנה של יוון, שנעזרת בישראל כדי להתעצם ולהתחמש נגד האתגרים הביטחוניים המתפתחים באזור.

התוכנית כוללת גם רכישת עד 40 מטוסי קרב ומזל"טים מתקדמים מדגם F-35 מארה"ב, ארבע פריגטות, וכן מטוסי רפאל מצרפת. "המאמץ שלנו הוא לשפר את כוחות הצבא ולהכינם למאה ה-21", אמר שר ההגנה היווני.

במקביל, ישראל ויוון מעצימות את שיתופי הפעולה הכלכליים לטובת שני הצדדים, לפני כעשרה ימים, שר האנרגיה אלי כהן נחת ביוון לביקור בזק, בו חתם מול מקבילו היווני על הסכם להרחבת שיתופי הפעולה בין המדינות, בתחומי האנרגיה בכלל והגז הטבעי בפרט.

לדברי השר: ״האנרגיה הישראלית היא עוצמה מדינית. נחתתי כעת ביוון לביקור בזק של כשבע שעות לחיזוק הקשרים בין המדינות בתחומי האנרגיה בכלל, והגז בפרט, שהוא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. זה יחזק את מעמדנו כמעצמת אנרגיה אזורית, יתרום לכלכלה הישראלית, ויגביר את היציבות והשגשוג במזרח התיכון".

>> למגזין המלא - לחצו כאן

לצד זאת, יש גם דעה מקורית נוספת בקרב המומחים כי לישראל כדאי לשקול בחיוב קיום קשר ישיר עם הממשל החדש בסוריה שיעקוף את הטורקים.

לדברי ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר לענייני טרור במכון הבינלאומי ללוחמה בטרור, ICT ובאוניברסיטת רייכמן שהעניק ראיון על האיום הטורקי לערוץ 7: "יצירת שיח דיפלומטי, גם פומבי, עם המורדים הסורים, לצד ביצור וחיזוק האוטונומיות הדרוזיות והכורדיות יוכלו לבלום זליגה איראנית והשפעות טורקיות שמטרידות כעת מאוד גם את הכורדים והדרוזים עצמם"

כך או כך - טרם נאמרה המילה האחרונה במלחמה הקרה שמעסיקה את בכירי הממשלה.