מסמכים מסווגים של ה-FBI חושפים פרטים חדשים, מקיפים ומטרידים במיוחד על דמותו של תומאס מתיו קרוקס, הצעיר בן ה-20 שניסה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במהלך עצרת בחירות בבאטלר שבפנסילבניה.
הממצאים החדשים, שהועברו לידי יו"ר ועדת המשפט של הסנאט והגיעו לידי עיתון 'הניו יורק פוסט', משרטטים דיוקן של צעיר שהיה מנותק ומחוסר רגש לחלוטין עוד מרגע הגעתו לעולם, תכונה שליוותה אותו לאורך כל חייו הקצרים ועד לרגע שבו חוסל בידי צלפי השירות החשאי, שניות ספורות לאחר שהכדור שירה חלף במרחק חוט השערה מראשו של הנשיא.
לפי הדיווח, אביו של המתנקש, מתיו קרוקס, סיפר לחוקרים הפדרליים סדרה של עדויות אישיות ומטרידות על גידולו של בנו. על פי דברי האב, תומאס נולד ב-20 בספטמבר 2003 מבלי להוציא אפילו זעקה אחת או לבכות, תופעה חריגה ביותר עבור תינוק שנולד, ומאז אותה לידה שקטה הוא נותר אדם דומם ומסוגר.
האב הודה בפני חוקרי ה-FBI כי מעולם לא הצליח לבנות קשר אב-בן אמיתי עם תומאס. הוא תאר את בנו כמי שהפגין איפוק קיצוני וקר רוח, כמעט שלא צחק מעולם, והיה אדם שקשה מאוד לפענח את הלך מחשבתו. באחד המקרים בעבר, לאחר שתומאס שפך מכל שלם של מזון דגים לאקווריום של אחותו בעקבות ויכוח, האב דחק בו בכוח וצעק עליו רק כדי לנסות ולחלץ ממנו תגובה רגשית כלשהי, עד שהנער פרץ בבכי – מקרה יחיד וחריג שבו נראתה אצלו סערת רגשות.
הקשיים של תומאס החלו לבלוט כבר בשנות ילדותו המוקדמות. בבית הספר היסודי הוא הפגין בעיות התנהגות ונזקק לתשומת לב, ובבית הספר החטיבתי חשדו הוריו כי הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז ואף דאגו מחברתו עם קבוצת ילדים בעלת השפעה שלילית. עם המעבר לתיכון הפך תומאס לשקט ומסוגר עוד יותר, והחל לסבול מקשיים תקשורתיים בולטים מול מוריו. אביו ציין כי נהג לתפוס אותו לעיתים קרובות מדבר לעצמו בקול, תופעה שהלכה והחמירה עם השנים. האב הביע חרטה עמוקה על כך שלוח הזמנים הצפוף של עבודתו מנע ממנו לקחת את בנו לפעילויות חברתיות וחוגים, דבר שהיה עשוי לספק לו מסגרת חברתית ממתנת עבור אופיו המתבודד.
לצד הניתוק החברתי העמוק, תומאס הפגין יכולות לימודיות גבוהות במיוחד והפעיל על עצמו לחץ כבד מתוך חשש שלא יתקבל לאקדמיה. ללא כל הכנה מוקדמת הוא השיג ציון של 1400 במבחני ה-SAT, ולאחר מכן שיפר את הציון לרמה כמעט מושלמת של 1500. למרות זאת, הוא לא הראה מחויבות אמיתית למסלול מקצועי כלשהו; בשלב מסוים הביע עניין שטחי בהצטרפות לצבא כדי לעבוד בצוללות גרעיניות, אך הדבר נשאר בגדר רעיון בלבד.
בשנותיו האחרונות פיתח תומאס אובססיה הולכת וגוברת לכלי נשק ולצליפה, עניין שהחל כשהיה נער. בתחילה היה יורה כושל במיוחד שלא הצליח אפילו לפגוע בדף המטרה במועדון הירי המקומי. אולם, לאחר ארבע עד חמש שנות אימון עקביות, הפך לצלף מיומן במיוחד. הוא החל להביא לביתו מטרות ירי מוצלחות מטווחים של מעל 100 מטרים, והסביר לאביו כי הוא לומד לירות לטווחים ארוכים באמצעות כוונות פשוטות. בהמשך רכש כוונת פריזמה מתקדמת, עובדה שהפכה אותו למבין גדול בחישוב מרחקים, זוויות ירי וכיוונון מדויק של הנשק.
האובססיה שלו הלכה והתרחבה גם לתחום רכש הרכיבים באינטרנט. תומאס החל להזמין כמות גדולה של חבילות מאתר אמזון שכללו חלפים, כלים וציוד לשדרוג קיבולת הנשק שלו. כדי לבצע את הרכישות, משתמש היה בשם הבדוי "בוב דול" (שמו של מועמד רפובליקני לשעבר לנשיאות). הוא האמין בטעות כי שימוש בשם בדוי יגן על חשבון הבנק שלו מפני פריצות סייבר, ולא נעתר להסבריו של אביו כי החיוב עדיין מבוצע מחשבון הבנק האמיתי שלו. בנוסף, תומאס היה בעל ידע טכנולוגי נרחב: הוא לימד את אביו להשתמש בתוכנות להסתרת זהות ברשת (VPN), דאג להשתמש בשירותי דואר אלקטרוני מוצפנים, בנה מחשב גיימינג עוצמתי, ואף הרכיב מצלמת אבטחה בעצמו. באחד המקרים אף ניסה לייצר אקדח מסוג גלוק באמצעות מדפסת תלת-ממד, חומרים מורכבים ותנור ביתי, אך אביו אסר עליו להשתמש בו לאחר ירייה אחת מחשש שהנשק יתפוצץ בידיו.
בכל הנוגע לעמדותיו הפוליטיות, המסמכים מציגים תמונה מורכבת שאינה מתאימה לשום משבצת פוליטית מוגדרת. תומאס היה רשום כחבר המפלגה הרפובליקנית, אך אביו מעריך כי עשה זאת רק בשל השיוך הפוליטי של הבית. בסביבתו תוארו שיחותיו הפוליטיות ככאלה שנעשו בצורה עניינית וקרירה; הוא הביע הסתייגות מתרבות ה'ווק' וממדינת הרווחה, אך מנגד לא אהב אידיאולוגיות מפלגתיות נוקשות, הביע זעזוע מאירועי הפריצה לקפיטול ב-6 בינואר, ולא האמין שהבחירות ב-2020 היו מזויפות. בנוסף, בשנת 2021 תרם סכום צנוע של 15 דולר לארגון גיוס קולות המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית. בני משפחתו הדגישו בחקירתם כי תומאס מעולם לא הפגין סימני אזהרה מוקדמים או התנהגות מעוררת חשד שהיו יכולים להעיד על כוונותיו, וכי עד כה הם מנסים להבין מה הניע אותו לבצע את ניסיון ההתנקשות הדרמטי.
2 תגובות