לאורך גדת נהר האינדוס, סמוך לעיר לטיפאבאד שבדרום פקיסטן, החוואי הומלה טאחור מתיז חומרי הדברה על גידוליו המיובשים. הטמפרטורה בשיאה, הנהר כמעט יבש, והאיום שמעל ראשו מוחשי מאי פעם: הודו מאיימת להפסיק את אספקת המים בעקבות מתקפת טרור קטלנית בקשמיר. "אם יפסיקו את המים, כל האזור הזה יהפוך למדבר ת'אר. כולנו נגווע ברעב", אומר החקלאי הפקיסטני ל'רויטרס'.
יותר מ-15 חקלאים פקיסטניים ששוחחו עם סוכנות הידיעות התבטאו בפחד גובר לאחר המתיחות מול הודו.
חששם התגבר לאחר הודעתה של השכנה על השעיית הסכם המים של נהר האינדוס – אמנה היסטורית משנת 1960, שנחתמה בתיווך הבנק העולמי ומבטיחה את אספקת המים למרבית החקלאות הפקיסטנית. הודו טוענת כי צעדים אלו נחוצים עד אשר פקיסטן "תתנער באופן אמין ובלתי הפיך מתמיכה בטרור חוצה גבולות".
המהלך הגיע בעקבות מתקפה קטלנית בקשמיר, בה נהרגו 26 בני אדם. לפי הודו, שניים מהתוקפים הגיעו מפקיסטן – טענה שאיסלאמבאד דוחה מכל וכל. "כל ניסיון לעצור או להסיט מים שמגיעים לפקיסטן ייחשב כמעשה מלחמה", הודיעה ממשלת פקיסטן.
המשמעות: הודו מייבשת את השכנה שלה כדי לנקום בה על הטרור האיסלמיסטי שלה, והפגיעה בחייהם של אזרחיה.
למרות הכל, מומחים מבהירים שהשפעות השעיית האמנה לא יורגשו מיידית. לפי ההסכמות הקיימות, להודו מותר להקים תחנות כוח הידרו-אלקטריות, אך לא סכרים או מתקני אגירה גדולים על הנהרות המיועדים לפקיסטן. עם זאת, על פי שני פקידים הודים, הודו עשויה להתחיל להסיט מים לתשתיות חקלאיות בתוך חודשים בודדים, ולתכנן בניית סכרים שיארכו ארבע עד שבע שנים.
"נבטיח שאף טיפת מים מנהר האינדוס לא תגיע לפקיסטן," כתב שר משאבי המים ההודי, צ'נדרקנט ראגונאת פאטיל, ברשת X. עם זאת, הוא סירב להשיב לשאלות בנוגע להשלכות האפשריות על החקלאים בצד הפקיסטני.
השלכות המהלך אינן מוגבלות לחקלאות בלבד. מחסור במים עשוי לפגוע קשות גם בייצור החשמל ולשבש את הכלכלה הפקיסטנית כולה. כלכלן ששוחח עם 'רויטרס' הסביר: "פקיסטן לא הבינה עד כמה חמור האיום. הודו לא תוכל לעצור מיידית את זרימת המים, במיוחד בתקופות שיטפון – אבל זהו חלון זמן קריטי שבו על פקיסטן לתקן את כל הליקויים והבזבוז במערכת המים שלה."
מאז הקמתה של האמנה, אפילו במהלך ארבע מלחמות בין הודו לפקיסטן, הסכם המים נותר על כנו. אך כעת, חשש כבד שורר כי עצם ההשעיה יוצרת תקדים מסוכן.
הסכם האינדוס חילק את מערכת הנהרות בין שתי המדינות הגרעיניות. שלושה נהרות – כולל האינדוס עצמו – הוקצו לפקיסטן, ואלו משקים יותר מ-16 מיליון הקטרים של אדמות חקלאיות, המהווים כ-80% מהשטחים החקלאיים במדינה שבה חיים כ-240 מיליון בני אדם. מעבר לכך, הנהרות תומכים בערים, בייצור חשמל ובפרנסתם של מיליונים.
לפי קושווינדר ווורה, ראש לשעבר של נציבות המים המרכזית של הודו והנציב ההודי להסכם האינדוס: "בהתחלה, נפסיק לשתף את פקיסטן בנתוני זרימות המים ונמנע ממנה התראות שיטפון. בלי מידע, הם לא יוכלו לתכנן."
ממשלת הודו טוענת שהנסיבות מאז חתימת ההסכם השתנו: גידול האוכלוסייה והצורך באנרגיה נקייה (כגון הידרואלקטרית) מחייבים מדיניות חדשה. במכתב רשמי, הודיעה להודיע לפקיסטן על כוונתה להתקדם בפרויקטים אלו.
הבנק העולמי, שתיווך בעבר בין הצדדים, מסר בתגובה: "אנו חתומים על האמנה אך ורק לצורך משימות מוגדרות, ואיננו מביעים דעה על החלטות ריבוניות של מדינות החברות בה."