לרגל ימי הפורים ביקשנו לקיים ריאיון עם מי שמכהן כשגריר ישראל בגרמניה, מר רון פרושאור. את הריאיון הצלחנו לקיים למרות הלו"ז הצפוף של השגריר, הנכונות לערוך אותו היתה בעיקר בעקבות הנושא החשוב בו הריאיון עוסק, נושא הקשור לימי הפורים אשר אנו נמצאים בהם כעת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לרגל ימי הפורים נשמח לשמוע מעט על מה שאפשר לראות בו "ונהפוך הוא", כיצד זה הפכה גרמניה מאויבת העם היהודי, באותה תקופה היסטורית אפלה, לבת בריתה הקרובה של ישראל?
"נפתח בזה שכעת, בשנת 2025, אנו מציינים בשמחה רבה שישים שנה לקיום יחסים דיפלומטים בין ישראל לגרמניה. לאחר השואה לא היה זה דבר ברור מאליו כלל וכלל, כשהגיעה ההחלטה של בן גוריון וקנצלר גרמניה דאז קונראד אדנאואר להוציא לפועל את מה שנקרה "הסכם השילומים" בו גרמניה העבירה סכומי כסף גדולים לניצולי השואה היו אז רבים שיצאו להפגין נגד זה ברחובות העיר, ההחלטה זכתה לקיטונות של בוז ורבים טענו כי יש פה ניסיון לקנות את אמון העם היהודי לאחר שרצו להשמיד אותו.
"למעשה זיכרון השואה והאחריות הגרמנית אליה הוא דבר שלא ניתן לשכוח ולהתעלם ממנו. בכל מקום ניתן לפגוש בעבר יהודי מפואר שנכחד כלא היה, בפרט בעיר הבירה ברלין שם אפשר לראות היסטוריה יהודית קשה בכל מקום שבו דורכים. ועל בסיס אחריות זו גרמניה החליטה להישיר מבט אל עברה ולא לקבור אותו מאחריה ולנסות לתקן ולו במשהו את אשר קרה".
איך גרמניה בחרה לעשות זאת? היתה תוכנית מסודרת לכך?
"גרמניה בחרה לערוך את השינויים כבר במסגרות החינוך הראשוניות, בספרי הלימוד ובכלי התקשורת לסוגיהם, בכל מקום ההיסטוריה הוצגה בגלוי ותוך הבעת חרטה.
"גרמניה כיום מחולקת לשש עשרה מדינות פדרציה כשלכל אחת יש ראש ממשלה ופרלמנט ותקציב משלה, בדומה למדינות שבארה"ב. והיום גרמניה היא שותף אסטרטגי מלא והשני בחשיבותו מכל בעלות בריתה של ישראל. היא עומדת לצידה של ישראל בכל הזדמנות. אין הדבר אומר שלא קיימים חילוקי דעות, אך למרות זאת היא בסופו של דבר עומדת לצד ישראל".
על מה מבוססים היחסים? באלו תחומים יש קשר בין המדינות?
"מארג היחסים בין ישראל גרמניה הוא רחב מאוד ואינטנסיבי ומשמש מודל לאיך מערכת יחסים צריכה להראות. הקשר נעשה בתחום הכלכלי, התרבותי, יש גם קרן מדעית משותפת של ישראל-גרמניה וגם חילופי תלמידים. יש מערכת יחסים טובה לא רק בין הממשלות אלא גם בין העמים.
"אך לצערנו עם הדור הצעיר, 'הדור שלא ידע את יוסף', הוא חי רק עם אחריות על העבר אך ללא תחושת אשמה ישירה. והשאלה היא איך אפשר לחבר את הדור הצעיר גם הוא לישראל היום ולזיכרון השואה. בסקרי דעת קהל עלה נתון מדהים לפיו כ-16% מהציבור הגרמני לא יודע מה משמעות המונח 'שואה', זאת בעיה קשה.
"יתכן מאוד שחלק מהסיבות לעלייה שיש באנטישמיות בגרמניה שמגיעה הן מימין והן משמאל ואליה מתווספת אנטישמיות מוסלמית היא למעשה מאותו הזמן שקנצלרית גרמניה לשעבר, אנג'לה מרקל, פתחה את שערי המדינה עבור מוסלמים רבים. הגיעו מעל מיליון ומאה אלף סורים ומעל חמש מאות אלף אפגנים ועוד ממדינות נוספות. וזה בא לידי ביטוי ביחס ליהודים ברחובות.
"כיום, גם בשנת 2025, קיים חשש ליהודי לנסוע ברכבת התחתית או לחבוש כיפה ולשוחח בעברית ברחובות. גם סטודנטים יהודים הנמצאים באוניברסיטאות בגרמניה חוששים ללכת במסדרונות האוניברסיטה מחשש להתנכלויות. הממשלה הגרמנית פועלת כנגד זה ככל שהיא יכולה. אך עדין כל מוסד יהודי, בית כנסת, בית חולים וכמובן השגרירות נראים כמו מבצר עם אבטחה סביב לשעון, זה דבר שאנחנו לא מקבלים כדבר נורמלי ופועלים לשינוי, אבל לא רואים פה התעלמות מצד ההמשלה, אלה דווקא לקיחת אחריות רבה, זה שינוי מבורך שבעבר לא היינו מאמינים שיקרה".
הזכרת את נושא החינוך, גם בימים האלו יש חומר חינוכי המשולב בכיתות כנגד אנטישמיות?
"יש, אבל לא מספיק. בברלין יש כיתות שבהן 85% תלמידים הם בני מהגרים מה שנקרא בגרמניה תלמידים עם "רקע הגירה", וזה כמובן מקשה על הדברים".
את האנטישמיות יש לייחס בעיקר למהגרים?
"לצערנו זה לא מדויק, יש אנטישמיות גם מבית, מהצד הימני של המפה ומהצד השמאלי של המפה. הדבר המצער באנטישמיות מהצד השמאלי הוא שעל אף שהם "ליברלים", הם לא נוהגים כך כנגד גופים יהודיים שהם מחרימים".
לסיום אשמח לשמוע האם יש כיום יהודים שמחזיקים בעמדות מפתח בגרמניה?
"ליהודים יש מקום מכובד בתחומים רבים, במדע, ברפואה, בכלכלה. אבל בתחום הפוליטי אין נוכחות יהודית, ממש כמעט ואין. אני חושב שזה נובע משני דברים, האחד שהיהודים התמקדו יותר בתחומים של מדע וכלכלה, תחומים שיותר מתחברים אליהם. ודבר שני הוא בגלל הקושי שיש בגרמניה להיכנס כיהודי למקום פוליטי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"אבל אפשר לומר שהמבט הוא לעתיד טוב, הקנצלר הגרמני היוצא, שולץ, הוא במהות ידיד נאמן של ישראל. אבל הקנצלר הנכנס, פרידריך מרץ, מהמפלגה השמרנית שאיתו סיירתי לאחרונה בארץ בגבול הצפון, בקיבוצים, הוא וציוותו עומדים לצידנו באופן חד משמעי ומהבחינה הזו אפשר לומר שיש לנו עתה חבר אמיתי בלשכת הקנצלר.
"ולסיום, אאחל לכל הקוראים היקרים ולכל עם ישראל חג פורים שמח ושנדע רק בשורות טובות, העתיד הוא חיובי ונקווה רק לטוב יותר".