השעיית כניסת הסחורות לעזה, עליה הכריזה ישראל בעקבות החלטת חמאס שלא לשחרר את החטופים, הובילה למשבר הומניטרי חדש ברצועה. מחירי המזון מזנקים, מתקנים חיוניים מושבתים, והתושבים נאבקים להשיג צרכים בסיסיים.
כפי שדווח בישראל, פעמים רבות גם מפי גורמים רשמיים, ההערכה היא שחמאס השתלטו במשך 42 הימים על רוב ככל הסחורה ההומניטרית, מה שהוביל למחסור חמור ברגע שהכנסת הסיוע הופסקה, למרות שאלפים רבים של משאיות סיוע נכנסו לעזה.
הסחורה נמצאת כרגע אפוא במחסנים של חמאס, והעזתים נותרו רעבים.
ברויטרס הביאו את דבריו של "ראש איגוד האופים בעזה" (...), שמזהיר כי המצב במאפיות הרצועה הולך ומחמיר: "שש מתוך 22 המאפיות שעדיין יכולות לפעול במובלעת כבר נסגרו לאחר שנגמר להם גז הבישול. שאר המאפיות עלולות להיסגר בעוד כשבוע אם ייגמר להן הסולר או הקמח, אלא אם המעבר ייפתח מחדש כדי לאפשר לסחורה לזרום."
לדבריו, "22 המאפיות לא הספיקו לענות על צורכי האנשים, כשש מהן נסגרות כעת, מה שיגדיל את הביקוש ללחם ויחריף את המצב."
גם המחסור בדלק ניכר ברצועה, בפרט לאחר שישראל החליטה להפסיק את העברת החשמל לעזה, ועזתים נאלצים להסתמך על גנרטורים המופעלים בדיזל.
המחסור בדלק ובתשתיות תברואה עלול להוביל לטענת העזתים גם למשבר סביבתי. מוחמד ת'אבת, דובר תחנת חלוקת הכוח בעזה הפועל מטעם חמאס, אמר כי "ההחלטה היא קטסטרופלית, עיריות יחויבו כעת לתת למי ביוב לזרום לים, מה שעלול לגרום לסיכונים סביבתיים ובריאותיים החורגים מגבולות עזה. אין מספיק דלק להפעלת גנרטורים במפעלי התפלה וביוב."
עזתית בת 40 שנעקרה מביתה ההרוס וכעת מתגוררת באוהל בחאן יונס אמרה שהיא מעדיפה למות.
"איזה מין חיים אנחנו חיים? אין חשמל, אין מים, אין חיים, אנחנו אפילו לא חיים כמו שצריך. מה עוד נשאר שם בחיים? שא-לוהים ייקח אותנו וייתן לנו מנוחה".
בתוך כך, המחירים בשווקים הרקיעו שחקים. דובר הפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום, תאר בשיחה עם 'רויטרס' את הקושי להשיג מוצרי מזון בסיסיים: "אי אפשר למצוא את היסודות כמו ביצים ועוף, המחירים זינקו והם מחוץ להישג ידם של רוב האנשים בעזה. אחד מהקולגות שלנו בעזה בילה את כל היום ביום שישי בניסיון למצוא איזה תרנגולת להאכיל את ילדיו ולא הצליח."
גם אם נראה שהמצור הישראלי לשחרור החטופים פוגע כבר כעת בתושבי הרצועה, ההערכות הישראליות הן שחמאס מחזיק במספיק מזון ודלק לעוד חודשים רבים קדימה.