"דרמה קווין" | גינוני המלכות ובעלי התפקיד המוזרים ביותר בארמון המלוכה הבריטי

במגילת אסתר אחר עריפת הראש המהירה של ושתי, המלך אחשוורוש מתנער מיינו ומתחיל לאסוף את השברים, הוא מקים מוסד שנקרא 'בית הנשים' שם יקבצו לו נשים מכל רחבי הממלכה עד אשר אחת בלבד תזכה להיות 'המאושרת'.

הכול החל במאה ה-16, כשבעיות אישיות של הנרי השמיני – כוח, נישואים וגירושים – הובילו אותו לנתק את אנגליה מהוותיקן ולהקים כנסייה משלו. הוא מינה את עצמו לראש הדת החדשה, והמסורת הזו נמשכת עד היום. למרות שהכנסייה האנגליקנית נולדה מתוך אינטרסים פוליטיים, היא נתפסת כיום כדת לכל דבר, עם פולחן וסמלים מקודשים.

היעדר הפרדה רשמית בין דת למדינה בבריטניה משפיע גם על טקסי המלוכה, שעמוסים באלמנטים דתיים ולאומיים שלעתים קשה להבחין ביניהם. זהו רק אחד מהיבטי השימור הייחודיים של המוסד המלכותי – שבו מסורות סמליות, ולעיתים גם ביזאריות, שורדות מאות שנים למרות חוסר הרלוונטיות שלהן לימינו.

בארצנו הקטנטונת, נושא התפקידים מתעורר בכל פעם שראש הממשלה מכריז ברוב חגיגיות "עלה בידי" – ואז נשלפות רשימות השרים, חלקם בעלי תפקידים שלעתים נשמעים מעט... משעשעים. אחד השיאים נרשם כאשר השר זאב אלקין, שכיהן כ"שר המים", פרש ממפלגת הליכוד. בתגובה, בנימין נתניהו גיחך ושאל: "מה נעשה עכשיו בלי שר המים בטעמים?".

הבייזר הגדול ומודד החולות

אבל אם נדמה לנו שבישראל יש תפקידים מיותרים – בארמון המלוכה הבריטי יש בהחלט לאן לשאוף.

טלו למשל את משרת הבזייר הגדול (שעוברת בירושה, כן?!). הוא האחראי על הבזים המלכותיים – עופות טרף שמשמשים לציד. התוספת "הגדול" לתפקידו היא כמובן חלק מהטקס ('גדול' מכלל דאיכא קטנים)

אה, יש גם אחראית לצמחי הבושם של המלכה, וגם שוטף ידי הריבון (פעולה שנעשית פעם אחת בחיים). אבל היי, אל תלכו, לא סיימנו. מה עם מדריך המלכה לחולות (שעוקב אחרי גובהן המשתנה של הדיונות) יש גם את האחראי המלכותי לספינות ארבה עם 24 אנשי צוותו? אין צורך לומר שאין משט מלכותי בספינות ארבה כבר משנת 1849, אבל למי אכפת?!

ובואו נדבר על קצין הברבורים. תפקידו לפקח על הברבורים בנתיבי המים הפנימיים של בריטניה, ולדאוג לאספקת ברבורים לסעודות המלכותיות בארמון – שבו כבר לא אוכלים ברבורים שנים רבות. מוכר? התפקיד החשוב הזה עבר שינויים דרמטיים לאורך הדורות. הוא החל במאה ה-12 תחת השם 'אחראי הברבורים', ובהמשך הפך ל'שומר ברבורי המלך'. רק בשלוש מאות השנים האחרונות הוא נקרא בפשטות 'קצין הברבורים'. וכדי בזיון וקצף.

ולא רק הברבורים – גם הסוסים, המוזיקה, האסטרונומיה והציור זוכים לתשומת לב מיוחדת. כבר בשנת 1215 מונה רב החובל המלכותי, האחראי על הסירות המלכותיות. מאז 1360 פועל מאסטר הסוסים, שמוודא שכל אירוע בו נראית המלכה רכובה על סוס או במרכבה יתנהל כהלכה. בשנת 1625 נוצר התפקיד היוקרתי של מאסטר המוזיקה של המלכה, המוחזק כיום על ידי ג'ודית וויר. גם האסטרונום המלכותי, תפקיד שקיים מאז 1675, הוא מעמד סמלי אך בעל חשיבות מדעית.

מדור דרושים

הגנים המלכותיים נמצאים תחת השגחתו של בוטניקאי המלכה מאז 1699, ופסל החצר של סקוטלנד פועל ברציפות משנת 1838. נגן חמת החלילים של הריבון, שנבחר לראשונה על ידי המלכה ויקטוריה ב-1843, מנגן מדי בוקר מתחת לחלונו של המלך. שומר הבולים של המלך אמון מאז 1890 על אוסף הבולים המלכותי שהוריש ג'ורג' החמישי.

ולא רק מסורת – גם בעשורים האחרונים נוספו כמה תפקידים מוזרים למדי: שומר התמונות המלכותיות (מאז 1972), אחראי הברבורים שחולק לשניים (מאז 1993), סמל הדגל של המלכה (מאז 1997) ואפילו נגן הנבל הרשמי של נסיך ויילס, תפקיד שנסגר ב-1871 וחודש על ידי המלך צ'ארלס בשנת 2000.

אבל גולת הכותרת היא ללא ספק שובר הנעליים של המלכה – תפקיד שנוצר בתחילת שנות ה-2000, ובמסגרתו יש אדם שמרכך עבורה את הנעליים החדשות כדי למנוע כאבים. נוסף על כך, ישנו מגלף הבשר המלכותי, שתפקידו עובר בירושה ומיועד לחיתוך הבשר בארוחות החגיגיות, ומשמר השעונים, האמון על תחזוקת יותר מ-1,000 שעונים ברחבי הארמונות.

אתה מפוטר!

אם נשוב למגילת אסתר הריטואל הקובע אצל אחשוורוש הוא "הפיטורים" שבדרך כלל היו נעשים במהירות ובסטייל, הפרדה חדה ומהירה של הראש מהכתפיים, אך בממלכה המאוחדת הסיפור קצת יותר מורכב.

אולי לא תאמינו, אבל החוק בבריטניה אוסר על חברי פרלמנט להתפטר מתפקידם. כן, פשוט כך – זו עבירה על החוק.

בעבר, חברות בפרלמנט הייתה עול כבד. חברי הבית לא קיבלו משכורת ונאלצו לנדוד ללונדון, לא פעם בתנאי קור ושלג, ולשהות שם לתקופות ממושכות. מטבע הדברים, היו לא מעט שרצו להיפטר מהמשרה ולחזור לענייניהם הפרטיים. אך כדי לשמור על יציבות, על הפרלמנט בשנת 1624 לחוקק חוק הקובע כי מי שנבחר – מחויב לכהן עד סוף הקדנציה. נגעת, נסעת.

אז מה עושה חבר פרלמנט שנמאס לו? כאן נכנסת לתמונה חוק נוסף, שנחקק ב-1680, אחרי מלחמת האזרחים. צריך להבין: האויב מספר אחת של הפרלמנט האנגלי היה – איך לא – המלך. המונרך הנצלן - הרי כל תכליתו של בית הנבחרים הייתה להגן על זכויות האזרחים מפני השלטון הכתר והעמוד בראשו. לכן, נמצא שאין מקום למנדט למי שמקבל תפקיד או טובת הנאה מהלך. "מי קיבל משרה או מקור רווחים מהכתר – יגורש מן הבית הזה", קובע החוק בפשטות.

כאן מגיע החלק המשעשע בסיפור. בימי הביניים היו גבעות צ'ילטרן, אזור בדרום בקינגהמשייר, מוקד פעילות לשודדים ופורעי חוק. כדי להשליט סדר, מינה המלך נציב מיוחד שתפקידו היה לטפל בבעיה. חלפו השנים, השודדים נעלמו, אך המשרה – "שליח המלך מיוחד לחיסול השודדים בגבעות צ'ילטרן" – צצה על כנה. כי למה, בעצם, לבטל ג'וב טוב?

כך, חבר פרלמנט שרוצה לפרוש פשוט פונה למלכה (או המלך) ומבקש להתפטר. אך כיוון שהתפטרות אסורה, הפתרון פשוט: הכתר ממנה אותו לנציג הרשמי טיפול בשודדי גבעות צ'ילטרן. הפרלמנט, ששומע בתדהמה שחברו קיבל משרה מהמלך, נאלץ "לגרש" אותו בבושת פנים – כך מסתיימת כהונתו.

מדובר באחת הדרכים המשונות ביותר להתפטר מתפקיד ציבורי במדינה שמובילה את הממשל הדמוקרטי. אך כפי למדנו, מוסד לא סוגרים – ובבריטניה, גם לא מבטלים תפקידים.

ודתיהם שונות מכל עם

ולכבוד ימי הפורים הללו, נספר מעשה משעשע: לפני שנים, נפגשו האפיפיור, הח'ליף העולמי המוסלמי והרב הראשי לדיון היסטורי על השגת שלום עולמי. לאחר מחשבה מעמיקה, הם הגיעו למסקנה שכל אחד מהם יצטרך לוותר על משהו משמעותי למען המטרה הנעלה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

האפיפיור הכריז כי יוותר על "השילוש הטמא", הח'ליף הודיע שיוותר על האמונה במוחמד ועל הג'יהאד, ואילו הרב הראשי – לאחר שבוע של התייעצויות קדחתניות – שב אל חבריו ואמר: "יש סיכוי שנוכל לוותר על ה'יקום פורקן' השני בשבת".