משרד האוצר האמריקני הודיע היום (חמישי) על הטלת סנקציות כלכליות ואישיות על התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), קארים חאן.
הסנקציות כוללות הקפאת נכסיו ואיסור על כניסתו לארצות הברית.
המהלך מגיע בעקבות הוצאת צווי מעצר על ידי חאן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, באשמת "פשעים נגד האנושות" ו"פשעי מלחמה".
הסנקציות שהוטלו על חאן הן חלק מהחרפת המאבק של הממשל האמריקני נגד בית הדין בהאג. בשבוע שעבר, הנשיא דונלד טראמפ הכריז על שורת סנקציות כלכליות נגד ה-ICC, בטענה שהמוסד עוסק בפעילות לא לגיטימית המכוונת נגד ארצות הברית וישראל. הסנקציות כוללות איסור על העברת נכסים של עובדי בית הדין ואיסור כניסתם לארה"ב.
ההחלטה להטיל סנקציות על חאן מהווה הסלמה נוספת במתיחות בין וושינגטון להאג. היא נועדה להפעיל לחץ על בית הדין לבטל את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, המונעים מהם לבקר ביותר מ-120 מדינות החתומות על אמנת רומא, שמכוחה פועל ה-ICC.
המהלך של טראמפ לפני כשבוע זכה לתגובות מעורבות בזירה הבינלאומית. 79 מדינות, המהוות כשני שלישים מחברות ה-ICC, הביעו מחאה חריפה נגד הסנקציות, בטענה שהן מסכנות את המאבק בפשעים חמורים ואת שלטון החוק הבינלאומי. מנגד, שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, הביע תמיכה במהלך, ואמר: "מחזק את הנשיא טראמפ והממשל הנכנס על הטלת הסנקציות נגד התובע בהאג... לא ניתן לאלו שמזמן איבדו את המצפן המוסרי שלהם להטיף לישראל שנלחמת נגד כוחות הרוע".
הסנקציות האישיות על חאן מסמנות את הפעם הראשונה שבה ארצות הברית נוקטת בצעד כה חריף נגד בכיר ב-ICC, ומדגישות את העימות הגובר בין הממשל האמריקני לבית הדין הבינלאומי.