נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר אמש (שני) בנאום כי איראן מתקרבת ל"נקודת אל-חזור" בתוכנית הגרעין האיראנית ואיים באופן מפורש בהטלת סנקציות על טהרן.
הנשיא הוסיף כי יש להטיל סנקציות נרחבות על איראן ואמר כי חלון הזמנים לתגובה אפשרית של המערב הולך ומצטמצם.
במה שנראה כשינוי מדיניות של צרפת כלפי מדינת הטרור שמקיימת עימה קשרים דיפלומטיים ברמה מסוימת, הצטרף לדברים גם שר החוץ הצרפתי שדיבר על תנאי הכליאה הקשים של אזרחים צרפתים באיראן.
נשיא צרפת הגדיר את איראן כ"האתגר האסטרטגי והביטחוני העיקרי" עבור צרפת ואירופה והזהיר מפני שאננות בנושא תוכנית הגרעין האיראנית.
"ההאצה של תוכנית הגרעין של איראן מובילה אותנו לדרך שאין ממנה חזרה", אמר נשיא צרפת, במה שנראה כשינוי עמדה משמעותי כלפי מדינת הטרור השיעית.
באפשרותן של מדינות העולם להטיל מערכת סנקציות נרחבות על איראן המכונה "סנאפ-בק". נשיא צרפת הזהיר כי חלון ההזדמנויות הזה הולך ונעלם. המערב יכול להטיל את מערכת הסנקציות הזו ללא אישור במועצת הביטחון של האו"ם עד לאוקטובר 2025.
שר החוץ הצרפתי ז'אן נואל בארו התייחס למצבם של אזרחי צרפת המוחזקים במעצר באיראן ומחה על התנאים. "מצבם של בני ארצנו המוחזקים כבני ערובה באיראן פשוט בלתי מתקבל על הדעת; הם נעצרו שלא בצדק כבר כמה שנים, בתנאים לא מכובדים שעבור חלקם נכנסים להגדרה של עינויים על פי החוק הבינלאומי", אמר ז'אן-נואל בארו בכנס של שגרירי צרפת.
"אני אומר לרשויות האיראניות: יש לשחרר את בני הערובה שלנו. היחסים הבילטרליים שלנו ועתיד הסנקציות תלויים בכך", הזהיר שר החוץ את טהרן.
אם המערב יחליט להפעיל מחדש את מנגנון הסנקציות על איראן, יוחזרו כל הצעדים שננקטו בעבר נגד אישים וגופים במדינה לרמתם המרבית.
דיפלומטים צרפתים, גרמנים ובריטים אמורים להיפגש עם עמיתים איראנים ב-13 בינואר, לאחר פגישה קודמת בדצמבר, אשר לפי הדיווחים נכשלה ולא הביאו להתקדמות.
"סנאפ בק" (Snapback) הוא מנגנון הקיים במסגרת הסכם הגרעין האיראני, שנחתם בשנת 2015 (הידוע גם כ-JCPOA - Joint Comprehensive Plan of Action). מנגנון זה מאפשר להחזיר באופן מיידי את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן בעבר, במקרה שאיראן מפרה את תנאי ההסכם.
איך המנגנון עובד:
- הקשר להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם (2231): הסכם הגרעין תוקף בהחלטה 2231 של מועצת הביטחון. במסגרתה, הוסרו רוב הסנקציות שהוטלו על איראן, אך נשמר מנגנון המאפשר את חידושן באופן מיידי אם אחת החברות בהסכם תטען להפרה משמעותית מצד איראן.
- הליך הפעלת הסנאפ בק: אם אחת המדינות החתומות על ההסכם טוענת שאיראן מפרה את תנאיו, היא יכולה לפנות למועצת הביטחון של האו"ם. מועצת הביטחון נדרשת לקיים דיון ולהחליט אם להאריך את ההקלות (כלומר, להותיר את הסנקציות מוסרות). אם תוך 30 יום לא מתקבלת החלטה על המשך ההקלות, הסנקציות מוחזרות אוטומטית.
- יתרון המנגנון: הוא עוקף את הצורך בהשגת הסכמה חדשה של מועצת הביטחון, מה שמונע וטו מצד חברות כמו רוסיה או סין.
שימוש בפועל:
בשנת 2020, ארצות הברית, תחת ממשל טראמפ, ניסתה להפעיל את מנגנון הסנאפ בק, למרות שפרשה מההסכם ב-2018. מדינות אחרות במועצת הביטחון ובאירופה טענו שארצות הברית אינה רשאית להפעיל את המנגנון כי אינה חלק מההסכם עוד. עם זאת, המהלך עורר דיון בינלאומי על תקפות מנגנון זה וההשלכות שלו.
הפעלת סנאפ בק יכולה להחזיר סנקציות חמורות, כולל כאלה הנוגעות לנפט ולמערכת הפיננסית של איראן. זהו כלי לחץ משמעותי, שמיועד להבטיח שאיראן תעמוד בתנאי ההסכם ותימנע מפיתוח נשק גרעיני.