בית הדין הפלילי בהאג הוציא היום (חמישי) באופן היסטורי צווי מעצר כנגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, להלן נוסח ההחלטה:
"פשעים לכאורה"
"הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין שבמהלך הזמן הרלוונטי חל החוק ההומניטארי הבינלאומי הקשור לסכסוך מזוין בינלאומי בין ישראל לפלסטין. הסיבה לכך היא שהם שני צדדים מתקשרים עליונים לאמנת ז'נבה משנת 1949 ומשום שישראל כובשת לפחות חלקים מפלסטין.
הלשכה גם מצאה כי החוק הקשור לסכסוך מזוין לא בינלאומי חל על הלחימה בין ישראל לחמאס. הלשכה מצאה כי התנהלותם לכאורה של מר נתניהו ומר גלנט נוגעת לפעילותם של גופי ממשל ישראליים והכוחות המזוינים נגד האוכלוסייה האזרחית בפלסטין, ליתר דיוק אזרחים בעזה.
לפיכך הוא נגע ליחסים בין שני צדדים לסכסוך מזוין בינלאומי, כמו גם ליחסים בין כוח כובש לאוכלוסייה בשטח כבוש. מסיבות אלה, בהתייחס לפשעי מלחמה, מצאה הלשכה לנכון להוציא את צווי המעצר בהתאם לחוק הסכסוך המזוין הבינלאומי. הלשכה גם מצאה כי הפשעים לכאורה נגד האנושות היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה.
הלשכה סברה כי קיים יסוד סביר להניח כי הם שללו בכוונה ובמודע מהאוכלוסייה האזרחית בעזה מצרכים הכרחיים להישרדותם, לרבות מזון, מים ותרופות וציוד רפואי, כמו גם דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024.
ממצא זה מבוסס על תפקידם של מר נתניהו ומר גלנט במניעת סיוע הומניטרי תוך הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי וכישלונם להקל על הסעד בכל האמצעים העומדים לרשותו. הלשכה מצאה כי התנהלותם הובילה לשיבוש יכולתם של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה.
ההגבלות האמורות יחד עם ניתוק החשמל וצמצום אספקת הדלק השפיעו קשות גם על זמינות המים בעזה ועל יכולתם של בתי החולים לספק טיפול רפואי.
הלשכה גם ציינה כי החלטות המאפשרות או הגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה היו לרוב מותנות. הן לא נעשו כדי למלא את התחייבויותיה של ישראל על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי או להבטיח שהאוכלוסייה האזרחית בעזה תסופק כראוי עם סחורות נזקקות.
למעשה, הן היו תגובה ללחץ של הקהילה הבינלאומית או לבקשות של ארצות הברית של אמריקה. בכל מקרה, הגידול בסיוע ההומניטרי לא הספיק כדי לשפר את הגישה של האוכלוסייה לסחורות חיוניות.
יתר על כן, הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין שלא ניתן לזהות צורך צבאי ברור או הצדקה אחרת על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי להגבלות המוטלות על גישה לפעולות סיוע הומניטריות. למרות האזהרות והפניות שהשמיעו, בין היתר, מועצת הביטחון של האו"ם, מזכ"ל האו"ם, מדינות וארגוני החברה הממשלתית והאזרחית לגבי המצב ההומניטרי בעזה, הותר רק סיוע הומניטרי מינימלי.
בהקשר זה שקלה הלשכה את תקופת הקיפוח הממושכת ואת הצהרתו של מר נתניהו הקושרת בין הפסקת הסחורות החיוניות והסיוע ההומניטרי לבין מטרות המלחמה.
לפיכך מצאה הלשכה יסוד סביר להניח כי מר נתניהו ומר גלנט נושאים באחריות פלילית לפשע המלחמה של הרעבה כשיטת לחימה.
הלשכה מצאה כי יש יסוד סביר להניח שהמחסור במזון, מים, חשמל ודלק, ואספקה רפואית ספציפית, יצרו תנאי חיים שנועדו להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה, מה שהביא מוות של אזרחים, כולל ילדים עקב תת תזונה והתייבשות.
על בסיס חומר שהציגה התביעה המכסה את התקופה עד 20 במאי 2024, הלשכה לא יכלה לקבוע שכל מרכיבי הפשע נגד האנושות של השמדת עם התקיימו. עם זאת, הלשכה אכן מצאה שיש יסוד סביר להאמין שהפשע נגד האנושות של רצח בוצע ביחס לקורבנות אלו.
בנוסף, על ידי הגבלה או מניעה מכוונת של ציוד רפואי ותרופות להיכנס לעזה, בפרט מכשירי הרדמה ומכונות הרדמה, שני האנשים אחראים גם להסב סבל רב באמצעות מעשים לא אנושיים לאנשים הזקוקים לטיפול.
הרופאים נאלצו לנתח פצועים ולבצע כריתות קטיעות, לרבות בילדים, ללא חומרי הרדמה, ו/או נאלצו להשתמש באמצעים לא נאותים ולא בטוחים להרגעת חולים, מה שגרם לאנשים אלו כאב וסבל קיצוניים. זה מסתכם בפשע נגד האנושות של מעשים לא אנושיים אחרים.
כמו כן, מצאה הלשכה יסוד סביר להניח כי ההתנהלות האמורה שללה מחלק ניכר מהאוכלוסייה האזרחית בעזה את זכויות היסוד שלהן, לרבות הזכויות לחיים ולבריאות, וכי האוכלוסייה כוונה על בסיס שיקולים פוליטיים ו/או לאומיים. לפיכך הוא מצא שהפשע נגד האנושות של רדיפה בוצע.
לבסוף, הלשכה העריכה כי קיים יסוד סביר להניח כי מר נתניהו ומר גלנט נושאים באחריות פלילית כממונים אזרחיים על פשע המלחמה של הכוונת התקפות מכוון נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה.
בהקשר זה מצאה הלשכה כי החומר שסיפקה התביעה אפשרה לה רק ממצאים על שני אירועים שראויים לתקיפות שהופנו בכוונה נגד אזרחים. קיים יסוד סביר להניח כי מר נתניהו ומר גלנט, למרות שעמדו לרשותם אמצעים למנוע או לדכא ביצוע פשעים או להבטיח את הגשת הנושא לרשויות המוסמכות, לא עשו זאת".