אוקראינה מציינת היום (שלישי) 1,000 ימי מלחמה מול הכובש הרוסי. בניגוד לכל התחזיות הראשונות, רוסיה עדיין לא כבשה את קייב וזלנסקי עוד חי, נושם ובועט - אולי מדי בועט.
בימיה הראשונים של המלחמה בפברואר 2022, אמרו הפרשנים והמומחים שכיבוש קייב על ידי רוסיה הגדולה יהיה עניין של ימים.
והנה, שנתיים וחצי לאחר מכן, אוקראינה עדיין קיימת, אמנם מוכה וחבולה - אך עדיין כאן, לצד רוסיה שטובחת באזרחי המדינה השכנה, כובשת אדמות לא לה ושולחת את מיטב בניה לשמש בשר תותחים עבור תאוותיו של מר פוטין.
1,000 ימים לאחר תחילת המלחמה, רוסיה ממשיכה להתקדם מערבה בעומק השטח האוקראיני, ואוקראינה מחזיקה גם היא בכמה מאות קמ"ר של אדמה רוסייה.
מאז, הספיקה גם צפון קוריאה להצטרף למלחמה נגד אוקראינה במחוז קורסק הרוסי, והנשיא ביידן נתן אור ירוק לשיגור טילי ATACMS לעומק המולדת הרוסית, מה שיפתח ככל הנראה תיבת פנדורה למהלך דומה מצד צרפת ובריטניה עם טילי ה'Storm shadow' ארוכי הטווח המפורסמים.
אזרחי אוקראינה עייפים, מותשים ואבלים על מות בניהם במלחמה, רוצים כבר לראות את הסוף עם נשיא שלא מוכן לותר על סנטימטר של אדמה. כפי שדיווחנו השבוע, צעירים רבים חיים במחתרת כדי שלא להישלח לחזית המדממת לאורך הגבול עם רוסיה.
האור בקצה המנהרה זורח בימים אלו בוושינגטון הבירה, לאחר שייכנס לתפקידו הנשיא טראמפ, אשר חשוד בקשרים קרובים עם מר פוטין.
אפילו הנשיא זלנסקי, שיחסיו עם טראמפ אינם ברורים, אמר ביום שבת כי הוא מאמין שכניסתו של טראמפ לבית הלבן צפויה לסיים את המלחמה מהר יותר, תוך שהוא מבהיר לכל אורך הדרך שלא יהיו וויתורים על שטחי מולדת.
מאז החלה המלחמה עזבו את אוקראינה כרבע מתושביה, ולא פחות מ-6 מיליון מהם חיים כפליטים בחו"ל.
ההערכות המודיעיניות מדברות על מאות אלפים שמתו מכל צד, הערכות חמורות יותר מדברות על לפחות חצי מיליון שנהרגו הן בצד הרוסי והן בצד האוקראיני.
והמלחמה לבינתיים, נמשכת.