דונלד ג'ון טראמפ, יליד 14 ביוני 1946, הוא יזם, איל הון, מנחה תוכניות ריאליטי ונשיאהּ לשעבר של ארצות הברית.
טראמפ, נולד וגדל בקווינס, ניו יורק, למשפחה אמידה, ואת עסקי הנדל"ן שלו קיבל בירושה מאביו, פרד טראמפ, שהקים את חברת הנדל"ן המשפחתית. בהמשך דרכו פיתח טראמפ את החברה למותג ארצי ובינלאומי של השקעות, מלונות, ומגדלי פאר תחת השם "The Trump Organization".
במהלך השנים הפך לאחת הדמויות הציבוריות הבולטות בארה"ב, עם נוכחות חזקה במדיה ובתחום הבידור, בעיקר בזכות תוכנית הריאליטי "המתמחה" אותה הנחה.
כנשיאה ה-45 של ארצות הברית, כהונתו של טראמפ בין 2017 ל-2021 הייתה נתונה למחלוקות רבות. הוא נבחר כנציג המפלגה הרפובליקנית, ושבר מוסכמות רבות בדרך: מנאומיו הישירים והבוטים ועד השימוש הבלתי שגרתי שלו במדיה החברתית.
טראמפ רץ בבחירות לנשיאות 2016 תוך שהוא מאתגר את ה"סטטוס קוו" הפוליטי, עם הבטחות לשינוי בתחומי הכלכלה, יחסי החוץ, והגירה, ומצליח לגבור על המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון.
במדיניות הפנים, טראמפ שם דגש על חיזוק התעשייה האמריקאית באמצעות הורדת מסים ותמריצים כלכליים לעסקים, וביצע רפורמות בתחום מערכת המשפט, בעיקר בבחירת שופטים שמרניים לבית המשפט העליון. במדיניות החוץ, טראמפ נקט בגישה תקיפה מול סין ואיראן, בין השאר עם פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין האיראני והטלת מכסי מגן על סין. מדיניותו עוררה מחלוקת גם בקרב בעלי ברית מסורתיים, כשנסוג מהסכמים בינלאומיים כמו הסכם האקלים בפריז והסכם הסחר עם קנדה ומקסיקו, שהוחלף בהסכם עדכני (USMCA).
במהלך כהונתו, טראמפ התמודד עם ביקורת על טיפולו במשבר הקורונה, מדיניות ההגירה המחמירה, והיחס המתוח בינו לבין התקשורת ומערכת המשפט. לאחר הבחירות לנשיאות 2020, שבהן הפסיד לג'ו ביידן, הוא ערער על תוצאות הבחירות בטענות לזיופים נרחבים, מה שהוביל לדיון ציבורי ומשפטי רחב בארה"ב. ההתקוממות שהתרחשה ב-6 בינואר 2021, שבה תומכיו פרצו לגבעת הקפיטול במטרה לעצור את אישור התוצאות, זעזעה את המדינה והובילה להדחתו בפעם השנייה בבית הנבחרים, אם כי לא הורשע בסנאט.
בשנים האחרונות, טראמפ המשיך לתפוס כותרות ולהשפיע על הפוליטיקה האמריקאית, גם לאחר שסיים את כהונתו כנשיא. הוא נשאר פעיל פוליטית ומקורב לקהל התומכים שלו, שלא נטש אותו לאחר עזיבתו את הבית הלבן. בעקבות הבחירות ב-2020, טראמפ הוסיף לטעון לזיופי בחירות וגניבת הקולות, וטענות אלו סייעו לגבש בסיס תומכים מסור, שמאמין כי תוצאות הבחירות לא היו הוגנות.
החל מ-2021, טראמפ עסק בהובלת תנועת ה-"Make America Great Again" - (MAGA), ובחיזוק השפעתו בתוך המפלגה הרפובליקנית, כאשר רבים ממועמדיה חיפשו את ברכתו. בכך, הצליח לשמר שליטה ניכרת במפלגה ולנווט אותה לעבר עמדות שמרניות יותר מבעבר. לקראת הבחירות של אמצע הקדנציה ב-2022, טראמפ תמך במועמדים רבים ששמרו לו אמונים; חלקם ניצחו, אך הצלחת המפלגה הייתה פחות גדולה ממה שציפו, מה שעורר ביקורת פנימית כלפי השפעתו.
המאבק המשפטי של טראמפ הפך לנושא מרכזי נוסף. הוא עומד בפני כמה חקירות ותביעות, בעיקר על תפקידו בניסיון לשנות את תוצאות הבחירות ב-2020, על אחזקת מסמכים מסווגים במאר-א-לאגו (אחוזתו בפלורידה) ועל מקרים נוספים הקשורים לעסקיו ולדיווחי המס שלו. משפטים אלו שואבים תשומת לב רבה ומעמידים אותו באור שלילי בפני הציבור, אף שבסיס התומכים הנאמן ממשיך לעמוד לצידו ורואה בהליכים המשפטיים רדיפה פוליטית.
בחירות 2024
למרות כל זאת, באוקטובר 2022 הכריז טראמפ באופן רשמי על מועמדותו לנשיאות לקראת בחירות 2024. הוא מבקש לחזור לתפקיד וליישם חזון של "אמריקה ראשונה", הכולל הקשחת מדיניות ההגירה, הפחתת מיסים נוספת ותמיכה בעסקים אמריקאיים. למרות הקשיים המשפטיים, הוא הצליח לבסס קמפיין שמיועד למשוך את הבוחרים שנעזבו על ידי האליטה הפוליטית המסורתית.
הרוחות סביבו התלהטו והביאו למצב של ניסיון התנקשות דרמטי בכנס שנערך בעיר באטלר בפנסילבניה, אירוע שלדעת מומחים רבים היתה לו השפעה של ממש על מהלך הבחירות ב2024.
האירוע התרחש בתאריך 13 ביולי 2024 במהלך עצרת בחירות בעיר באטלר, פנסילבניה. היורה, תומאס מת'יו קרוקס בן ה-20, ירה שמונה יריות לעבר טראמפ מגג בניין במרחק 125 מטרים מהבמה.
טראמפ נפצע באופן קל כאשר כדור פגע באוזנו הימנית. הוא פונה לבית החולים המקומי כשהוא במצב קל ושוחרר באותו הערב. באירוע נהרג אזרח אחד, קורי קומפרטורה, שהגן בגופו על משפחתו, ושני אנשים נוספים נפצעו באורח אנוש.
בעקבות האירוע התפטרה מנהלת השירות החשאי, קימברלי צ'יטל, לאחר שהתגלה כי השירות זיהה את החשוד כשעה לפני הירי ואף נצפה על הגג כ-20 דקות לפני ניסיון ההתנקשות. הקונגרס פתח בחקירה של האירוע, וועדות בית הנבחרים זימנו לעדות בכירים בממשל, כולל ראש ה-FBI ומזכיר ביטחון המולדת.
זהו ניסיון ההתנקשות הראשון בנשיא או מועמד לנשיאות בארצות הברית מאז ההתנקשות ברונלד רייגן ב-1981. זה היה אומנם ניסיון התנקשות משמעותי שכפסע בינו לבין המוות, אך לא הניסיון הראשון.
במהלך השנים בהן היה נשיא (2017–2021) ולאחר כהונתו, היו כמה מקרים וניסיונות בהם איימו או ניסו לתקוף אותו בדרכים שונות, ובחלק מהמקרים אף נערכו מעצרים של חשודים שתכננו ניסיונות פגיעה.
מקרים בולטים של איומים והתקפות:
- מעטפת הרעל ב-2020: בשנת 2020, מעטפה שהכילה את הרעל ריצין נשלחה לבית הלבן, והייתה ממוענת לנשיא טראמפ. הרשויות הפדרליות הצליחו לזהות ולעצור את שולחת המעטפה, אישה ממוצא קנדי בשם פסקל ססיליה ורייר, שהייתה ככל הנראה מונעת ממניעים פוליטיים. למרבה המזל, המעטפה נתפסה לפני שהגיעה לנשיא עצמו.
- איומים במתקפות חמושות ואירועים מתוכננים: במהלך כהונתו של טראמפ כנשיא, היו מספר דיווחים על אנשים שאיימו לבצע פעולות אלימות כלפיו. כמו כל נשיא אמריקאי, טראמפ היה תחת אבטחה כבדה, מה שהקשה על כל ניסיון פגיעה פיזית ישיר.
- איומים מקוונים: ברשתות החברתיות, היו לא מעט מקרים של איומים מצד יחידים או קבוצות שונות, אם כי לרוב איומים אלו לא הובילו למעשים בפועל. השירות החשאי והרשויות המודיעיניות בארה"ב מתמקדים במעקב אחרי איומים כאלה כדי למנוע ניסיונות התנקשות.
יחסיו עם היהודים
יחסיו של דונלד טראמפ עם הקהילה היהודית והיהדות מורכבים ורבי פנים, וכוללים גישות פרו-ישראליות לצד אמירות וצעדים שעוררו ביקורת מסוימת בקרב יהודים בארה"ב ובעולם.
בהיותו איש עסקים היו עסקי הנדל''ן שלו גורם למפגש תמידי עם יהודים שהיו גרעין חזק בעסקי הנדל"ן בניו יורק, מספרים כי באחת מפגישות העסקים בנוגע למיזם נדל"ן גדול היו יהודים רבים שהשתתפו, טראמפ, שמצא עצמו ממש מוקף ביהודים אמר בחיוך "נראה כי אני הגוי היחיד בעסקי הנדל"ן בניו יורק".
תמיכה בישראל ובמדיניות פרו-ישראלית
במהלך כהונתו כנשיא, טראמפ היה מהמנהיגים האמריקאים התומכים ביותר במדינת ישראל, והוא נקט כמה צעדים משמעותיים שהתקבלו בחיוב רב בקרב הקהילה היהודית הפרו-ישראלית ובישראל עצמה:
1. העברת השגרירות האמריקאית לירושלים- טראמפ העביר ב-2018 את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, מהלך שנתפס כהכרה אמריקאית בעיר כבירת ישראל. צעד זה זכה להערכה רחבה בקרב תומכי ישראל, שכן מדובר בהחלטה שסמלה חשוב מבחינה פוליטית ותרבותית.
2. הכרה ברמת הגולן- ב-2019 הכיר טראמפ בריבונות הישראלית ברמת הגולן, מהלך נוסף שהתקבל בהתלהבות על ידי ההנהגה הישראלית.
3. הסכמי אברהם - ממשלו של טראמפ היה מעורב בקידום נורמליזציה של היחסים בין ישראל למספר מדינות ערביות, כולל איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן, מה שהרחיב את מעגל השלום של ישראל במזרח התיכון.
יחסו ליהודים בארה"ב
טראמפ פעל לשמור על קשרים חיוביים עם הקהילה היהודית בארצות הברית, אך עמדותיו ומעשיו בתחום זה מורכבים יותר, ויש להם צדדים שנויים במחלוקת:
- משפחתו הקרובה: טראמפ נשוי למלניה טראמפ, ובתו איוונקה התגיירה והתחתנה עם היהודי-אורתודוקסי ג'ארד קושנר, ששירת כיועץ בכיר בממשל שלו. בני הזוג נוהגים לשמור על אורח חיים יהודי מסורתי, מה שחיזק את התדמית של טראמפ כפרו-יהודי, לפחות ברמה האישית.
- תמיכה במאבק באנטישמיות: ממשלו פעל לחקיקה ויוזמות להגנה על מוסדות יהודיים, כולל תמיכה במאבק באנטישמיות, על אף שאירעו אירועים אלימים על רקע אנטישמי בארה"ב בתקופת כהונתו, כמו הפיגועים בבתי הכנסת בפיטסבורג ובפאווי.
- אמירות שנויות במחלוקת: לצד התמיכה הפוליטית והאישית, טראמפ עורר ביקורת על אמירות שנתפסו כפוגעניות כלפי יהודים אמריקאים, במיוחד כאשר טען כי יהודים המצביעים למפלגה הדמוקרטית מגלים "חוסר נאמנות" כלפי ישראל או "חוסר הכרת תודה". אמירות כאלו עוררו כעס בקרב יהודים אמריקאים, במיוחד בקרב אלו שמזדהים עם הקהילה הליברלית הדומיננטית בארה"ב.
מבחינה פוליטית, התמיכה של יהודים אמריקאים בטראמפ היא מגוונת. בעוד שבישראל רבים העריכו את מדיניותו, בקרב יהודי ארה"ב הוא נהנה מתמיכה מועטה יחסית. בבחירות של 2020, רוב היהודים הצביעו לטובת ג'ו ביידן והמפלגה הדמוקרטית, בהתאם למגמה רבת שנים. זאת בעיקר בשל תחושת אי-נוחות כלפי חלק מסגנונו והעמדות שמזוהות עימו, כמו גם האמירות שעוררו תחושות של זרות.
כיום, במערכך הבחירות 2024 נראה כי המצב שונה, יהודים רבים מעדיפים את טראמפ על פני קמלה האריס, הסיבה לכך היא ככל הנראה המלחמה בישראל במהלכה ממשלת ארה''ב בראשותו של ג'ו ביידן מנעה אספקת נשק לישראל ומתחה ביקורת על התנהלות המדינה במלחמה, הדבר העיר את תשומת ליבם של אמריקאים רבים לכך שיתכן והדמוקרטים לא יהיו הבחירה הנבונה שתועיל למדינת ישראל ולכן העדיפו יותר לבחור במועמד שנראה כי יהיה טוב יותר לישראל, דונלד טראמפ. כל זה התחזק כאשר פרש ג'ו ביידן ממועמדותו לנשיא ובמקומו הגיע קמלה האריס כמועמדת מטעם הדמוקרטים כאשר היא ידועה בדעותיה הפרו-פלסטיניות ולמעשה עודדה אף יותר את ציבור המצביעים היהודי לתת את קולו לצד הרפובליקני.
סיפור מעניין מסופר בקהילה היהודית, סיפור הממחיש את אופיו של טראמפ כאיש עסקים היודע לקחת אך גם לתת כשצריך. אחד מהיהודים בארה''ב נסע את הנסיעה הרגילה שלו לביתו לאחר סיום יום עבודה, בצד הדרך הוא ראה לימוזינה שאורות החרום בה דולקות, הוא הבין כי יתכן והנוסע ברכב זקוק לעזרה, כיהודי טוב החש לעזרת הזולת הוא עצר את רכבו בצד הדרך והציע את עזרתו, הוא והנהג בלימוזינה בשיתוף פעולה סידרו את המ שהיה טעון תיקון והרכב היה כשיר שוב לנסיעה, לאחר שסיימו נפתח חלון הנוסע וממנו קרא הנוסע לאותו יהודי לגשת אליו, 'כיצד אוכל לגמול לך?' שאל, אני בעל אמצעים וכאסירות תודה אשמח לתת לך משהו בתמורה לעזרה, 'איני צריך דבר' ענה היהודי 'זה נעשה באמת מלב שלם כעזרה לזולת, אך אם בכל זאת תרצה לעשות עבורי משהו, תוכל לשלוח לכתובתי זו זר פרחים עבור אישתי', הנוסע לקח ממנו את הכתובת תוך שהוא מבטיח כי יעשה זאת. לאחר כמה ימים שומע אותו יהודי דפיקה בדלת ביתו, בפתח עמד שליח עפ זר סחלבים ענקי ויקר במיוחד כשלזר מוצמד פתק, 'המשכנתא שלך על הבית שולמה במלואה, תודה רבה על העזרה, דונלד טראמפ'.
לסיכום, דונלד טראמפ הוא דמות פוליטית וכלכלית בולטת ומורכבת, שעורר וממשיך לעורר עניין ציבורי עצום בארה"ב ובעולם. מהיזם הנועז ואיש התקשורת ועד לנשיאותו השנויה במחלוקת, הוא נותר סמל של גישה ישירה ופרובוקטיבית לפוליטיקה. כהונתו השאירה חותם עמוק בזירה הפוליטית האמריקאית עם מדיניות פרו-ישראלית, קידום הסכמי שלום אזוריים, ומאבקים ציבוריים ומשפטיים. גם כיום, טראמפ ממשיך לשאוף להשפיע על עתידה של ארצות הברית, כשהוא רואה עצמו כמנהיג השמרני שנועד לשוב ולהוביל את האומה – אם לא מהבית הלבן, אז כאחת הדמויות המרכזיות והמעוררות ויכוח בעידן הפוליטי הנוכחי.