שעות מעטות לאחר מטח הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן לישראל, הגיע הטלפון מהבית הלבן בו הועבר לראש הממשלה נתניהו המסר הבא: "קחו נשימה עמוקה".
למרות שארה"ב טענה שישראל היא האחראית על קבלת ההחלטה לגבי איך ומתי להגיב למתקפה האיראנית, בפועל החל מסע לחצים כבד מצידה של ארה"ב שהסתיים בביקורו של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן.
גורמים רשמיים ששוחחו עם 'רויטרס' אמרו כי מתקפת הטילים האיראנית הייתה עלולה בקלות להביא לתגובה חדה, מהירה וקיצונית של ישראל, שעלולה הייתה להבעיר את המזרח התיכון.
למעשה, במתקפה שלה בליל שבת, עמדה ישראל בשני התנאים של ביידן: שלא לפגוע באתרי הגרעין האיראניים או באתרי האנרגיה והנפט של איראן. במקום זאת בחרה ישראל לנטרל את מערכות ההגנה האוויריות מסביב למתקני הנפט כדי להעביר מסר לאיראנים: "אתם חשופים".
"קבלת ההחלטות הישראלית הייתה שונה בהרבה אילו ממשל ביידן לא היה נוקט באמצעים כדי לדחוף את ישראל לא לפגוע באתרי גרעין או אנרגיה", אמר ג'ונתן פאניקוף, לשעבר סגן קצין המודיעין הלאומי של ארה"ב למזרח התיכון.
בכיר בממשל אמר כי מיד לאחר המתקפה הבין ביידן שהוא צריך לתת לגיטימציה לישראל לפגוע באיראן ולהגיב על מתקפת הטילים.
"בשעות שלאחר התקיפה ההיא, הבטחנו השלכות חמורות על איראן", אמר בכיר בממשל ביידן.
מדוע לא יורטו הטילים בנבטים?
לפי הדיווח בסוכנות הידיעות 'רויטרס', בבסיס חיל האוויר בנבטים נרשמו כשלושים פגיעות מהטילים האיראניים.
ההנחה הזו קיבלה חיזוק מתמונות לוויין מסחריות של הבסיס שנלמדו על ידי מומחים ששוחחו עם הסוכנות.
במילים אחרות, ישראל בחרה במודע שלא ליירט את הטילים הרבים, אשר נפילתם בבסיס תועדה לכאורה בהרחבה בסרטון מפורסם שרץ ברשתות החברתיות.
ג'פרי לואיס, המומחה ששוחח עם רויטרס אמר כי שההחלטה של ישראל שלא ליירט את הטילים יכולה לנבוע משתי סיבות: או בגלל שלישראל חסרים מיירטים והחליטה לעשות "כלכלת חימושים", או בגלל שהוחלט שהנזק הכלכלי מפגיעות במבנים יהיה קטן יותר מאשר שיגור טילי יירוט יקרים לעבר המטרות בשמיים.
ובחזרה לביידן. לפי הדיווח ב'רויטרס', בתחילה, בשיחות בין וושינגטון לירושלים נידונה באופן מפורש האפשרות לפגוע באתרי הגרעין האיראניים או באתרי הנפט של טהרן.
גם אם ישראל לא הייתה "סגורה" על המטרות הללו, הדבר אכן נידון בשיחות הסגורות בין משרד ראש הממשלה לבית הלבן.
בממשל ביידן הציעו גם הטלת סנקציות אפקטיביות יותר על תעשיית הנפט האיראני, כמו גם פריסת מערכת THAAD שהיה מעין שוחד לישראל וגם צורך הכרחי לקראת תקיפה כל שהיא באיראן.
השיחה בין נתניהו לביידן ב-9 לאוקטובר היא זו שאפשרה את ההתקדמות עם הפריסה הנדירה של המערכת המתקדמת בישראל.
גם הסנקציות על הנפט האיראני לא איחרו להגיע, כאשר ב-11 באוקטובר הכריז ממשל ביידן על הרחבת הסנקציות כלפי תעשיית הנפט האיראני. ההיגיון היה פשוט: ישראל מעוניינת לפגוע בנפט האיראני ויש לארה"ב דרך לעשות זאת ללא שיגור של טיל אחד.
במה שמומחים רבים ראו כמסר לאיראן, צבא ארה"ב ביצע גם תקיפה נגד החות'ים, שלוחי איראן בתימן, באמצעות מפציצים חמקנים ארוכי טווח B-2.
כדי למנוע מישראל לתקוף את מתקני הגרעין האיראני, אמר ממשל ביידן לנתניהו שישראל יכולה לסמוך על ארה"ב שתפעל במידה ואיראן תחליט לחזור לנשק גרעיני ותוכנית 'אמד'.
במהלך ביקורו של בלינקן במזרח התיכון בשבוע שעבר, אמר שר החוץ האמריקני למדינות המפרץ כי ישראל מתכננת לתקוף רק מטרות צבאיות וכי הציפייה מטהרן היא שלא תגיב, בתקווה שאותן מדינות יעבירו את המסר לטהרן.
"אם איראן תבחר להגיב פעם נוספת, נהיה מוכנים, ויהיו השלכות על איראן שוב. עם זאת, אנחנו לא רוצים לראות את זה קורה", אמר בכיר בממשל ביידן.
והכל יכול להשתנות ביום שלישי הבא. "אם טראמפ ינצח בבחירות האלה, אני חושב שהישראלים אולי אפילו יחפשו הזדמנויות בחודשים הקרובים, עכשיו כשהם הוכיחו שהם יכולים להתחמק ולפרק את מערכות ההגנה האווירית של איראן ובעצם לעשות הרבה מאוד נזק". אמר החוקר אהרון דיוויד מילר ל'רויטרס'.