לצד ההכנות בישראל למתקפה האיראנית, ועל השלכותיה האפשריות כפגיעה בבסיסים ועוד, מכינה ישראל בנק מטרות עצום על אדמת איראן. מוסדות המשטר ומתקניו פרוסים ברחבי המדינה הגדולה (1,648,195 קמ"ר, לעומת 22,072 קמ"ר של ישראל).
בראש הרשימה נמצאים מתקני הגרעין האיראני, שעל פי פרסומים זרים כבר ספגו פגיעה משמעותית מידה של ישראל. ברחבי המדינה פרוסים עשרות מתקנים התומכים ומקדמים את תוכנית הגרעין האיראנית. בטהרן, באספהאן, בנתנז, בבושהר ובשוררת ערים במדינה. חלקם ממוקמים במתקנים תת קרקעיים - מחשש לתקיפה ישראלית.
מטרות אפשריות באיראן, מתמקדות בכל מרכיבי תעשיית הנפט של איראן: שדות הנפט, בתי זיקוק, מיכליות ונמלים שמהם יוצא הנפט. פגיעה בתעשיית הנפט תפגע קשה בכלכלה האיראנית, שמסתמכת ברובה על ייצוא הנפט, לצד תעשיית הטילים והכטב"מים.
תעשיית הנפט האיראני מורכבת בעיקר מ-4 בארות מרכזיים: הראשון, עליו נמצא כ-90% מהנפט האיראני, הוא Ahvaz שמייצר שליש מהתוצרת היומית של האיראנים, השני הוא Marun שקטן כמעט בחצי מ- Ahvaz, השלישי Aghajari והרביעי- Gachsaran. כל אלה, מרכיבים את מערך הייצור העיקרי של איראן- יותר מ- 3 מיליון חביות נפט ביום. כל בארות הגז והנפט האיראניים מרוכזים ברצועה אחת לאורך המפרץ הפרסי והגבול עם עיראק, כאשר בארות הגז ממוקמים בחלק הדרומי (באדום) של הרצועה ובארות הנפט בחלק הצפוני (בירוק). בסך הכל, יש לאיראן 40 שדות מייצרים - 27 ביבשה ו-13 מחוץ לחוף.
האיראנים, שראו מה עשתה ישראל בנמל חודיידה השבוע ובעבר, מבינים היטב שהם צפויים לנזקים אדירים, אך רצונם להראות נוכחות ויכולות פגיעה באויב הציוני - גבר על השיקולים הרציונליים, ככל שהיו.