המשימה העיקרית של הסוכנים העזתים הפועלים עבור ישראל, הם לאתר בכירי חמאס, מנהרות טרור, חטופים או כל מידע יקר ערך אחר עבור ישראל, אומר הג'ואיש כרוניקול.
לפי העיתון, אין דבר שיותר מפחיד את חמאס מהסייענים, המשתפי"ם של ישראל בתוך הרצועה. וכך זה עובד:
ככלל, התקשורת בין ישראל לסוכנים העזתים, המרגלים עבורה, אינה מתבצעת כמעט לעולם באמצעות תקשורת אלקטרונית כמו אינטרנט או טלפון מחשש שהשיחה תיורט, אומר העיתון הבריטי.
באורח מפתיע, חושף העיתון כי סוכן שיש לו מידע להעביר לישראל חוצה את הגבול לתוך אחד הקיבוצים ומעביר את המידע באופן ישיר לסוכני השב"כ שגייסו אותו.
המידע מועבר בשרשרת הפיקוד בשב"כ ולאחר מכן לצה"ל שמוציא לפועל את המתקפה או את המבצע הרלוונטי למידע שהתקבל.
בנסיבות חריגות ביותר ניתן לעשות שימוש בטלפון, אך גם אז - זה מבוצע באופן שלא יפגע בסוכן או במשפחתו.
במקרה שישנו מידע חם שאינו יכול לחכות כמה שעות, כמו מיקום של חטופים או בכיר חמאס ששוהה בבית סמוך, הסוכן מתקשר לגורם בישראל, בדרך כלל ערבי ישראלי שעובד עם שב"כ ומתחזה בשיחה לקרוב משפחתו של הסוכן.
בשלב זה ה"דוד" מדבר בקודים שנשמעים כשיחה רגילה אך מכילים מידע יקר ערך עבור ישראל.
בג'ואיש כרוניקול אומרים כי אחד הסוכנים הפועלים ברצועה הוא זה שהביא למידע על מקום הימצאו של מוחמד דף. אגב, אותו צעיר עזתי בן 19 כבר מזמן אינו ברצועה, מטבע הדברים.
הדיל עם אותו צעיר היה שאם המבצע ינחל הצלחה, הוא יוטס על חשבונה של ישראל לארצות הברית ויקבל מקלט בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
בעיתון יודעים לספר כי חמאס מודאג מאוד מתופעת משתפי הפעולה העזתיים והשתמש בערוץ החדשות אל ג'זירה כדי לאיים על כל תושבי עזה.
כדי לגייס עזתי, אומרים בעיתון היהודי-בריטי, צריך קודם כל לאתר את נקודות התורפה של המגויס ואת הצרכים המיידיים שלו, אם זה כסף או טיפול משפחתי בישראל עבור קרוב משפחה.
מבחינת המגייס, מי שצריך את ישראל הוא המועמד הטוב ביותר להיות משת"פ פוטנציאלי. "המגייס מחפש צעירים פלסטינים הסובלים מרגשי נחיתות או דחייה מצד החברה, ומציע להם תפקיד נועז שזקוק לאומץ ומביא הערכה, כסף והרגשת היותם מישהו חשוב", נכתב עוד בעיתון.
כותב השורות בג'ואיש כרוניקול שהינו בעל עבר בצה"ל, חושף במגבלות הצנזורה מספר דוגמאות לגיוס מוצלח של ישראל ברצועת עזה.
הכתב מספר כי ישראל פתחה עבור קבלן בניין עזתי חנות ענק לחומרי בניין בעזה, דבר שגם אפשר לו להתפרנס בכבוד וגם סיפק תירוץ טוב לנסיעות התכופות שלו בישראל כדי לרכוש מוצרי בניין.
"בזמן שהמשאית שלו הועמסה בסחורה ממשית, המודיע היה יושב עם המפעיל שלו ומגיש את המידע שקיבל. מפגשים אלו נערכו בבתים של אזרחים ששירתו בכוחות הביטחון או גמלאי שב"כ שהציעו את ביתם למשך שעה או שעתיים", כותב הכרוניקול.
דוגמא נוספת הינה ממשתף פעולה עזתי מרפיח שנחשף וכמעט עבר לינץ' על ידי עזתים. מדובר באדם אינטליגנטי מאוד בן 22 בסך הכל שהיה קרוב למידע רגיש ביותר של אש"ף. ישראל הצליחה לחלץ אותו והעבירה אותו לישראל. כיום הוא מתגורר באושר עם משפחתו באחת מן הערים הערביות בישראל.
סיפור בלתי נתפס נוסף שחושף הג'ואיש כרוניקול הוא מאיש חמאס שישראל הצליחה לגייס, שהיה מוכר למחבלים ולארגון ולכן לא עורר חשד.
ישראל הטמינה בנעליו של אותו משת"פ חמאסי שבבים אלקטרוניים, באופן שמנטר את הליכתו. המשת"פ הלך במנהרות ותוך כדי עבר המידע על מיקום המנהרות בשידור חי למטה השב"כ באשקלון.
"מודיע נוסף היה קבלן עזתי שהיה מעורב בחפירת המנהרות. הוא סיפק לשב"כ מפה של מיקום המנהרות, גודלן הפנימי, אורכן וסוג הבטון שבו השתמש. זה עזר לקבוע באילו פצצות חיל האוויר צריך להשתמש כדי להשמיד את המנהרות. מודיע זה כמעט נתפס על ידי חמאס אך ישראל הצליחה להבריח אותו לישראל", מתאר העיתון סיפור נוסף.
במשפט אחד, מציין העיתון את המניע העיקרי לשתף פעולה עם ישראל: "ישראל משלמת להם הרבה כסף במזומן".
בנוסף חושף העיתון כי כל 12 המשתפי"ם שסייעו בחילוץ ארבעת החטופים הישראלים חיים כיום בישראל, קיבלו אזרחות ישראלית וחיים באושר.
אחד מבני המשפחה של אותם סוכנים, ילד בן 12 מקבל טיפול בישראל על חשבון המדינה עבור מחלת הסרטן ממנה הוא סובל.