"להילחם! להילחם! להילחם!", אלו היו המילים הראשונות או כמעט של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ - מיד אחרי שקיבל כדור.
למעשה, המילים הראשונות היו למאבטחיו, כאשר ביקש מהם להישאר בעצרת. לאחר שסירבו הוא ביקש מהם לפחות לאפשר לו לנעול את נעליו. "הבנו אותך אדוני", הם ענו לו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ורגע אחרי, בעוד מר טראמפ קולט שזה הרגע כמעט איבד את חייו באמצעות כדור שהיה בהחלט מכוון לראשו, החליט הנשיא לשדר לקהל מעריציו שהוא כאן כדי להישאר ובעיקר, כדי להילחם.
התמונה המפורסמת של סוכנות הידיעות AP בה נראה טראמפ מגואל בדם, מניף את זרועו אל-על ברקע דגל ארה"ב ומאבטחיו מחזיקים בו בזרועותיהם, היא תמונה דמיונית, סוריאליסטית, וככל הנראה כזו שתזכה את בעליה בפוליצר.
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, והתמונה הזאת שווה הרבה יותר מספר עב כרס על דמותו של הנשיא טראמפ.
אחד מכתבי ה'ניו יורק טיימס' התייחס לתגובתו של הנשיא לשעבר רגע אחרי שכמעט מת. ידוע שהנשיא טראמפ הוא אשף תקשורת, בעל כריזמה שיודע להעביר מסרים באמצעות תנועות ומחוות ידיים, אך הפעם המשמעות בתגובתו של טראמפ הייתה שונה - משום שהיא הייתה ספונטנית.
אין אדם בעולם שמסוגל לאלתר תגובה תקשורתית כדי למצוא חן בעיני קהל, רגע אחרי שמישהו ניסה לרצוח אותו.
בלתי אפשרי לתאר במילים את תחושותיו של אדם רגע אחרי שניצל בנס מניסיון התנקשות באמצעות כדור שכוון לפניו. סביר מאוד להניח שגם טראמפ היה שרוי באותו רגע ברגשות עזים. תגובתו העוצמתית של הנשיא טראמפ ברגע של סערה, הוכיחה כי ההתנהלות הכללית שלו אינה תקשורתית, אלא משקפת הלך רוח, עוצמה וכוח, דבר שהאמריקאים נואשים לו.
טראמפ הוכיח בתגובתו כי שום דבר לא יכול לו, וכפי שהוא עצמו הדגיש - ברצות הקל, גם לא המוות עצמו. טראמפ הוכיח כי הכוח והעוצמה שהוא מציג לציבור האמריקאי אינם רק יכולת רטוריקה מרשימה וכריזמה עוצמתית, אלא אישיות יציבה - בכל מצב.
הציבור האמריקאי מאוכזב עמוקות ממדיניות החוץ של ביידן שהראה חולשה ורפיסות מול כל העולם. אם ננתח את התנהלותו של ביידן בזירה הבינלאומית, נגלה דמות חלשה, רפוסה ומתנצלת, בטח לא אישיות שיכולה להוביל את העולם החופשי.
אישיותו החלשה של הנשיא שביידן נובעת אולי מקו אופי או מגיל מתקדם, ואולי משניהם גם יחד, אך כל זה לא משנה מאומה. נשיא ארצות הברית צריך להיות אדם שמסוגל ללחוץ על הכפתור האדום ביום הדין, ובעיקר להיות מסוגל בימי שגרה ליצור הרתעה אצל אויביו.
והנשיא ביידן - ממש לא מרתיע אף אחד.
- זה כבר יותר משנתיים שיושב הקרמלין מקריב את חייליו, את חיי אזרחיו וחייהם של תושבי המדינה השכנה, לטובת כיבוש שטחים באוקראינה, מתחת לאף של ארה"ב שאינה עושה דבר מלבד לספק נשק וכספים, במקרה הטוב. ארה"ב של ביידן לא מפחידה אף אחד, וכל מדינה יכולה באופן תיאורטי ללכת לכבוש מדינה שכנה, סתם ככה, כי בא לה.
- התקיפות של המיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק: מאז החלה המלחמה בישראל, גבו שלוחי טהרן בלבנט את חייהם של מספר חיילים אמריקאים. אך עד שזה לא התרחש, נשיא ארה"ב לא העז להעביר מסר מאיים מספיק, שיפסיק את המתקפות על בסיסים אמריקנים. היה צריך לחכות שיישפך דם אמריקני (!) כדי להעביר את המסר הנדרש לשלוחי טהרן. אם זו לא רפיסות, איך קוראים לזה?
- חמאס-ישראל. בהצהרותיו השונות העביר הנשיא ביידן מסר לארגון הטרור הרצחני שמאוד משתלם למחבלים להתחבא בתוך אוכלוסייה אזרחית - כדי לירות על אזרחים אחרים. במקום להעביר מסר חד משמעי שצריך להשמיד את חמאס בכל מחיר, בחר ביידן להתרפס בפני הקהילה הבינלאומית והמדינות הערביות, ולהעביר איומים טלפוניים ללשכת ראש הממשלה בירושלים בכל שני וחמישי. מסריו של הנשיא ביידן בנושא ישראל היו סותרים, לא ברורים ובעיקר לא חד משמעיים. רפיח קו אדום, או לא קו אדום? נראה שביידן בעצמו לא ידע מה לענות לשאלה זו, ורק רכב על הגל בהתאם לרוח התקשורת. רק השבוע, אמר ביידן בראיון כי הוא מנע מישראל נשק התקפי (מה?).
- וכמובן איראן. במקום להטיל עוד ועוד סנקציות על משטר הטרור בטהרן שמממן כל גוף טרור איסלמיסטי בעולם, בחר הנשיא ביידן לעשות עסקה עם השטן ולהעביר מיליארדי דולרים כדי לשחרר אסירים אמריקנים. איראן במשמרתו של הנשיא ביידן עושה ככל העולה על רוחה: מגרשת פקחי סבא"א, מעשירה אורניום לרמה כמעט צבאית וממשיכה להפיץ טרור בכל רחבי העולם. ביידן מצידו ממשיך להעביר לטהרן מסרים מתחננים על מנת שיואילו בטובם לשבת למשא ומתן מחודש על הסכם הגרעין.
ואת כל זה הציבור האמריקני רואה היטב. ההבדל בין ביידן לטראמפ אינו רק מספר שנות הפרש בגיל שיבה.
ההבדל בין ביידן לטראמפ הוא שלאחרון יש ביטחון עצמי ולמר ביידן, ובכן, פשוט אין. נכון, ייתכן מאוד שהדייר הנוכחי בבית הלבן איבד גם את יכולותיו הקוגניטיביות, אך גם אם מר ביידן היה בריא לחלוטין כפי שטוענים רופאיו - והם ככל הנראה שקרנים גדולים, ארה"ב של 2024 צריכה מישהו שידע לנער את שכבת האבק מעל היוקרה שאבדה לה אי שם לפני כמעט ארבע שנים.
ארה"ב של 2024 צריכה נשיא שידע להחזיר את ההרתעה לארגוני הטרור, למדינות ערב, וכן כן - גם למדינות בנאט"ו שלא מוכנות לשלם את התשלום השנתי לארגון.
ארה"ב של 2024 צריכה מנהיג, מוביל, אחד כזה שלא אכפת לא ממה שיאמרו עליו בתקשורת, אדם שלא אכפת לו שיש שלו כך וכך כתבי אישום, אחד שיש לו דעה משל עצמו ואינו משמש כבובה על חוט של קבוצת יועצים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הכדור שכוון לראשו של הנשיא טראמפ היה רק ה"מכה בפטיש", שככל הנראה יכתיר את הנשיא לשעבר לנשיאה הבא של ארצות הברית של אמריקה, ואותו ירי היסטורי, יהפוך לירי הניצחון של המפלגה הרפובליקנית ב-5 בנובמבר 2024.