מערכת היחסים המורכבת של ישראל עם מדינות העולם והאתגרים המדיניים

סוגיית היחסים המדיניים בין ממשלת ישראל למקבילתה בארה"ב, מעסיקה דורות את טובי המוחות והחוקרים בתחום מדיניות החוץ והדיפלומטיה במדינת ישראל מאז הקמתה ועד עצם היום הזה.

מדיניות החוץ של ישראל, מושפעת באופן ישיר ע"י ראש הממשלה יחד עם שר החוץ, אך בעידן הנוכחי, הפרשנים הפוליטיים מציינים כי את התחום הרגיש מנהל ראש הממשלה בסיוע השר רון דרמר שאחראי על היחסים הקונקרטיים עם הממשל בארצות הברית. גם השר עמיחי שיקלי המכהן באופן רשמי כשר התפוצות משפיע מאוד על היחסים של ישראל עם מדינות רבות באירופה. אליהם מצטרף באופן רשמי שר החוץ ישראל כ"ץ שמרבה לפגוש משלחות ולעסוק גם הוא בהסברה בינאישית עם בעלי השפעה.

רק בחודשים האחרונים ביקר השר שיקלי בצרפת והונגריה ונאם בכנס רשמי של מפלגת הימין במדריד. בחודש שעבר נסע לארה"ב ונפגש עם שורה של סנאטורים לחיזוק התמיכה בישראל ובתוכנית שלו לבקר גם בפורטוגל, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה ומקסיקו.

בנוסף, שיקלי מטפח בעקביות - בתמיכת ראש הממשלה כמובן, את קשריה הרשמיים של הממשלה עם מדינות רבות שהפכו לתומכות בולטות של ישראל במלחמה נגד הטרור. "השבעה באוקטובר הפך לטריגר", אומרים מקורות המכירים את הפעילות שנעשית מול מדינות העולם, "ומאז השר מקדיש זמן ניכר למדיניות חוץ אוהדת ישראל".

בנוסף, ראוי להזכיר על רקע הבחירות המתחממות בארה"ב, השר שקלי סלל גם קשר ישיר לכוורת של הנשיא הרפובליקני לשעבר, דונלד טראמפ, ולראשי מדינות נוספות שכבר החלו בהן חילופי שלטון לצד הימני של המפה הפוליטית.

ואולי בחלק הזה השר הצעיר מנסה לעשות תיקון ליחסים המתוחים ומשבר האמון שהתחולל בין נתניהו לטראמפ, ייתכן שראש הממשלה הישראלי המודע לסיכויים הגבוהים של טראמפ לחזור לבית הלבן מנסה לייסד ערוץ תקשורת חדש באמצעות חבר מפלגתו שיקלי - כדי ליישר את ההדורים ולפתוח דף חדש ביחסים.

עם זאת ראוי לציין שגם הסביבה הקרובה של השרים העוסקים בפגישות מדיניות ומרבים לצאת לחו"ל מעורבת לפעמים בפעילות. עיתון "הארץ" חשף בשבוע שעבר כי ראש הממשלה אישר לשר החוץ ישראל כץ לצרף את רעייתו לכל הנסיעות לחו"ל על חשבון המדינה. מנכ"ל משרד החוץ נימק זאת באומרו כי לבת הזוג יש תפקיד "ייצוגי וטקסי"

תשעה חודשים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים מדיניים רבים ומשמעותיים, לצורך כך ניתן למנות את שבעת האתגרים המרכזיים שבהם.

הזירה הדרומית

1. עם פרוץ מלחמת רבות ברזל, הסכסוך ברצועת עזה שב למרכז הבמה והנושא הפך להיות הבוער ביותר בכל אסטרטגיה מדינית שתנקוט בה הממשלה, וכמובן שאלת היום שאחרי המלחמה תמשיך להטריד את מנוחתם של מקבלי ההחלטות.

בנושא הזה ראוי להזכיר כי בעיקר חל מהפך בכל שיטת העבודה של הממשלה לאפשר העברת סכומי כסף לרצועת עזה באמצעות קטאר - מה שהיה שגרתי לאורך עשר שנים ברציפות בתדירות משתנה.

הרשות הפלסטינית

2. עצם קיומו של העם הפלסטיני לצד מדינת ישראל מהווה אתגר מדיני לא פשוט עבור חברי הקבינט המדיני ביטחוני - ולנושא יש השפעה ישירה על שורה ארוכה של החלטות מבצעיות כמו חיזוק ההתיישבות ביו"ש והעברת תקציבי פיתוח ליישובים הצמודים לכפרים הערביים. בהתאמה, גם שאלת אישור כניסתם של פועלים פלסטינים לשטח ישראל היא חלק מהמשחק הכולל של החלשת הרשות הפלסטינית מצד אחד ומניעת הקריסה שלה לתוך עצמה מהצד השני.

היחסים עם מדינות ערב במזרח התיכון

3. שאלת היחסים של מדינת ישראל עם מדינות ערב הנמצאות בשכנותה, גם אלו שיש איתן הסכם שלום כמו מצרים וירדן. אין ספק שבעקבות המלחמה הניטשת בזירות הדרומית והצפונית של ישראל - היחסים האלו התערערו לא מעט וגם בכך נבחנת מדיניות החוץ של רה"מ והשרים הרלוונטיים.

האתגר המרכזי הוא כיצד להמשיך לנהל יחסים נורמטיביים ושיתופי פעולה בתחום האנרגיה והייצוא לצד שגרת מלחמה - וברקע לכל זה, הקפאת קידום הנורמליזציה עם סעודיה שנכפתה בעקבות המלחמה.

הזירה הצפונית מול חיזבאללה

4. האתגר הצפוני ושאלת ההתנהלות של ישראל מול חיזבאללה מדירה שינה ממיטב מקבלי ההחלטות בממשלה וצוותיהם. מצד אחד מדיניות ההכלה להסלמה מצד חיזבאללה קרסה אל תוך עצמה וגבתה מחיר כבד מאזרחי ישראל. מצד שני, כל יום שעובר רק מוכיח שצריך לפעול.

כעת הממשלה מסתמכת על פעילותן של צרפת וארצות הברית ליישום החלטה 1701 לדחיקת חיזבאללה אל מעבר לליטני ומאיימת במבצע צבאי אם הדיפלומטיה תיכשל.

העימות מול איראן

5. האתגר האיראני - בנושא הסבוך של ההתחמשות האיראנית בנשק גרעיני המלווה את ישראל שני עשורים ברציפות, טרם התרחשה פריצת דרך משמעותית.

הקושי המרכזי של ממשלת ישראל בכך שאיראן לא רק מאיצה את ההתקדמות שלה לעבר נשק אטומי שובר שוויון, אלא גם פועלת צבאית נגד ישראל - דרך חיזבאללה בלבנון ובסוריה, החות'ים בתימן והקבוצות הנאמנות לה בעיראק – וכן עוסקת בפעילות דיפלומטית שמטרתה לקרב אליה את מדינות האזור הערביות, והדובדבן שבקצפת, מסיתה את דעת הקהל בעולם ומזינה הפגנות מחאה נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב.

לצערנו, ממשלת ישראל טרם הציגה מתווה של מענה הולם לבעיה הבוערת.

היחסים עם אירופה וטורקיה

6. אתגר נוסף הוא המתיחות מול מדינות מסוימות באירופה המכירות בדרישה הפלסטינית להקמת מדינה עצמאית ותומכים בה כמו להמחשה השלטון בצרפת החדש שאינו אוהד בכלל את ישראל ועוד מדינות הדוגלות בזכויותיו של העם הפלסטיני ומצביעות בעד הפסקת המלחמה בעזה.

אל זה מצטרף משבר הסחר עם טורקיה, ולמרות האופטימיות שהייתה בין שתי המדינות לפני המלחמה כעת מתחוללת סערה של ממש ביחסים בין נתניהו לארדואן, מה שיוצר כאב ראש נוסף במישור הכלכלי ומעיב על שיתוף הפעולה בין המדינות

האירוע המשפטי בהאג

7. העתירות נגד מדינת ישראל בית הדין הבינלאומי ב'האג' על פשעי מלחמה אינן דבר של מה בכך, הרוח הפטריוטית והגאווה הלאומית אמנם תורמות לחוסן הציבורי בישראל, אך לא ניתן להתעלם מההשפעה שעלולה להיות בפסיקות אנטי ישראליות בבית הדין בהולנד.

אל זה מצטרף כמובן החשש מהטלת צווי מעצר בינלאומיים בבית הדין הפלילי בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון והשבוע התפרסם כי לדבר יש השפעה על תכנון יציאותיו של נתניהו למדינות באירופה ובארה"ב.

אין לנו על מי להישען

ולסיכום, אי אפשר שלא להעריך מחדש את העבודה של הצוותים הדיפלומטים, החל מדרגות השטח ועד מקבלי ההחלטות בזירה המדינית - נוכח המצבים הרגישים הדורשים לעיתים הכרעות מיידיות וצעדים בעלי משמעות רבה לעתיד מדינת ישראל כולה. ולה' הישועה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

קרדיט: מכון 'מיתווים' הסוקר מדי חודש את יחסי ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל עם המזרח התיכון, אירופה ואגן הים התיכון, ותפקוד מערך החוץ. ד"ר רועי קיבריק וד"ר אורני לבני . אתר 'הארץ'. העיתונאית שירית אביטן כהן 'ישראל היום'.