ראש המוסד לשעבר יוסי כהן קיים סדרת פגישות חשאיות עם התובעת של בית הדין הפלילי בהאג, במהלכן היה לכאורה מאיים על האחרונה, כך לטענת עיתון ה'גרדיאן' הבריטי בדיווח שמתפרסם היום (שלישי).
לפי הדיווח, המגעים בין כהן לתובעת דאז פאטו בנסודה, התקיימו בשנים שקדמו להחלטת בית הדין הפלילי שישראל אינה מכירה בסמכותו, לפתוח בחקירת פשעי מלחמה כנגד ישראל.
בסופו של דבר אכן הוחלט לפתוח בחקירה רשמית, כאשר השיא היה בשבוע שעבר כשהתובע דהיום קארים חאן הודיע על בקשה לצווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו.
יוסי כהן שהיה אז ראש המוסד פעל בערוץ מקביל וחשאי מול התובעת, לאור חשש ישראלי שתורה על צווי מעצר נגד בכירים ישראלים כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
גורמים אמרו לגרדיאן שמטרת הביקורים החשאיים היו לגייס את התובעת לצד ישראל תוך הפעלת איומים לכאורה.
גורם שלישי שהכיר את המבצע אמר שכהן שימש אז בתפקיד ה"שליח הלא רשמי של נתניהו".
"כהן, שהיה אז מבעלי בריתו הקרובים ביותר של נתניהו ומתגלה ככוח פוליטי בפני עצמו בישראל, הוביל אישית את מעורבותו של המוסד במסע בן כמעט עשור של המדינה לערעור בית המשפט. ארבעה מקורות אישרו כי בנסודה תדרכה קבוצה קטנה של בכירים ב-ICC על ניסיונותיו של כהן לגייס אותה, על רקע החששות מהאופי המתמשך והמאיים של התנהגותו", מתארים ב'גרדיאן'.
לדברי שלושה מקורות ששוחחו עם העיתון והכירו את דיווחיה של בנסודה לגורמים בבית הדין הפלילי, כהן נהג להפעיל לחץ על התובעת במספר הזדמנויות בפגישות חשאיות.
המקורות אף אמרו כי בשלב מסוים כהן אמר לתובעת: "את צריכה לעזור לנו ולתת לנו לטפל בך. את לא רוצה להיכנס לדברים שעלולים לסכן את הביטחון שלך או את זה של המשפחה שלך."
עוד עולה מדיווחים כי כהן עשה לכאורה שימוש ב"טקטיקות נתעבות", שכללו גם מעקב אישי על בנסודה ובני משפחתה.
"המוסד גם גילה עניין רב בבני משפחתה של בנסודה והשיג תמלילים של הקלטות סודיות של בעלה, לפי שני מקורות בעלי ידע ישיר על המצב. גורמים ישראלים ניסו אז להשתמש בחומר כדי להכפיש את התובעת".
לפי הדיווח של העיתון הבריטי, מי שהיה שותף ל"מזימה הישראלית" הוא יוסף קבילה, נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לשעבר.
"זמן קצר לאחר תחילת הבדיקה המקדימה, החלו בנסודה ובכירי התובעים שלה לקבל אזהרות כי המודיעין הישראלי מתעניין מקרוב בעבודתם", תואר בגרדיאן.
המגע הראשוני בין כהן לתובעת אותה ניסה לגייס התרחש לפי הדיווח ב-2017 בוועידת האבטחה במינכן. לאחר זמן מה אירע מפגש בין כהן לבנסודה בבית מלון במנהטן, שם "ארב" לה.
האירוע כולו תוכנן בקפידה. התובעת נפגשה עם הנשיא קבילה כדי לדון עימו בנושאים הקשורים לפשעי מלחמה במדינתו, כאשר בשלב מסוים יצאו הנציגים של קונגו ונכנס לפתע ראש המוסד בכבודו ובעצמו. לפי הדיווח, בכירי בית הדין ובנסודה עצמה נבהלו מהמעמד.
"לאחר הפגישה המפתיעה עם קבילה ובנסודה בניו יורק, כהן התקשר שוב ושוב לתובע הראשי וביקש פגישות איתה, נזכרו שלושה מקורות. לפי שני אנשים שמכירים את המצב, בשלב מסוים שאל בנסודה את כהן כיצד השיג את מספר הטלפון שלה, והוא השיב: 'שכחת מה אני עושה למחייתי?'"
לאחר ההודעה של התובעת ב-2019 כי יש לה עילה לפתוח בחקירה פלילית רשמית נגד מדינת ישראל, החל כהן להיות יותר ויותר מאיים כלפי התובעת, למרות שבתחילה ניסה לפתח עימה קשר "חברי" יותר.
בין סוף 2019 לתחילת 2021, היו לפחות שלוש פגישות בין ראש המוסד לתובעת, לפי המקורות. בשתיים מהפגישות העלה כהן "דאגה" אודות משפחתה של בנסודה, ואף הציג לה תמונות של בעלה שצולמו בחשאי. בשלב מסוים אמר גם כהן כי המשך ההליך נגד ישראל יפגע בקריירה שלה.
"העובדה שהם בחרו בראש המוסד להיות השליח הלא רשמי של ראש הממשלה אל [בנסודה] הייתה כדי להפחיד, בהגדרה", אמר מקור שעודכן על פעולתו של כהן. "זה נכשל", הוא הוסיף.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: השאלות שהועברו אלינו גדושות בהרבה טענות שגויות ומופרכות שנועדו לפגוע במדינת ישראל.