רחובות טהרן מלאים עד אפס מקום במלווים בוכים ואבלים, מי מהם בגלל קרבתו למשטר ומי בגלל שהתושבים קיבלו הנחיה להתייצב, לפי דיווחים שהגיעו הבוקר (רביעי).
האווירה בכיכרות הבירה האיראנית מעידה על אירוע בקנה מידה היסטורי, לכל הפחות ברמה המקומית. לא כל יום נשיא של מדינה נהרג בהתרסקות מסוק, בטח לא מי שיועד ברבות הימים להחליף את המנהיג העליון של המדינה.
אך ברמה הגיאופוליטית, במבט עולמי רחב, לא ברור אם תהיה כלל השפעה להנהגת הטרור העולמית של איראן במותם של המנהיגים.
ה'ניו יורק טיימס' מסביר, שכוחות הפרוקסי של איראן, דוגמת חיזבאללה, החות'ים והמיליציות, אינם מנוהלים על ידי הממשלה אלא בהכוונה ישירה של המנהיג העליון עלי חמינאי. כך גם בכל הנוגע למשמרות המהפכה של טהרן. ממילא, ההשפעה על ישראל צפויה להיות מועטה, עד לא קיימת, לכאורה.
"מהמסרים המוקדמים מאוד ששלח המשטר האיראני לאחר שהמסוק של הנשיא נעלם, היה ברור שהם רוצים להקרין דימוי של יציבות סביב הירושה, ופעילות הקבוצות (הפרוקסי י.ג) תהיה חלק מזה", הסבירה אנליסטית לעיתון.
"איראן יודעת היטב שזה הרגע שבו המדינה הכי פגיעה ולכן הכי חשוב להם להיות מסוגלים להקרין שיש להם מדיניות ממוסדת שאינה תלויה ביחידים, כדי להראות שיש להם את היכולת להתמודד עם אירוע בלתי צפוי", הוסיפה עוד.
השינוי האמיתי עלול היה להתרחש במותו של מנהיג עליון כמו עלי חמינאי, או ברבות הימים במותו של ראיסי לאחר שכבר מונה לתפקיד. למרות ההשפעה שיש לנשיא, המילה האחרונה שייכת בסופו של דבר לאייתולה.
מומחים גם אומרים שאיראן עלולה להיות הרבה יותר אגרסיבית בחמישים הימים הקרובים, כל עוד לא מונה נשיא קבוע לעמוד בראש המדינה, וזאת על מנת להראות לאויבים יציבות למרות המצב המורכב.
אם כבר, אמר מומחה אחר, למותו של שר החוץ אמיר עבדולאיהן תהיה השפעה אפילו יותר גדולה ברמה העולמית מאשר לזו של הנשיא ראיסי.
"זה היה יתרון אמיתי שאמיר עבדולהיאן דיבר ערבית. הוא היה מתערבב עם החבר'ה של ציר ההתנגדות ומדבר איתם, והוא יכול לדבר עם הדיפלומטים שלהם", אמר, והוסיף כי "המפתח לאופן שבו איראן הפעילה השפעה על הקבוצות החמושות הייתה דרך היחסים שהיא יצרה עם מנהיגי הקבוצות".