חשבתם איך נראות טיסות בזמן מלחמה? ובכן, גם אם לא, אנחנו כאן כדי לספר לכם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בזמן מלחמה, הטיסות יכולות להיות רגועות מצד אחד, אך מעלות אמוציות מצד שני. ובכלל, מעניין, מי טס בתקופה שכזאת וכיצד הדיילים מקבלים את הנוסעים כשהכל מסביב רגיש ועדין.
שוחחנו עם, אלי, דייל ב'אל על' מזה כשנה, שמספר מעט על האתגרים, החוויות ומאחורי הקלעים בטיסות הנערכות בתקופה הזאת של המלחמה.
אוירה מעורבת
אז איך זה להיות בעננים? אני שואל כבר בהתחלה.
"זה נחמד", אלי מחייך, "עבודה מוזרה, שונה ומיוחדת".
מה הביא אותך להיות דייל?
"האמת שזה היה רעיון שמישהו זרק לי מזמן ולאחר שהשתחררתי מהצבא אמרתי 'מעניין אם זה משהו שאפשרי בכלל' ומסתבר שכן. מה שגרם לי להיכנס לזה בפועל זה הרצון לטייל ולראות עולם. יש בזה משהו מגניב".
מגניב אבל גם יכול להיות קשה, לא?
"זה לא קל", מסכים אלי, "לכל עבודה יש פלוסים ומינוסים. זה דורש לקום באמצע הלילה ולטוס, או לא להיות בארץ בדיוק בזמנים שאתה רוצה. אבל, כאמור, זה כמו כל עבודה אחרת".
איזה מקרים מעניינים קרו לך בטיסות?
"היה לנו טיסה עם אירוע רפואי מדאיג, ואז צריך לנחות בזריזות. או כמו זה שהיה לנו לפני כמה שבועות, הכנסנו משפחה לתא הטייס. זו חוויה שהם יזכרו לכל החיים. זה נחמד".
איך היו נראות הטיסות אחרי תחילת המלחמה?
"אומנם רוב המלחמה הייתי במילואים, כך שלא הייתי בהרבה טיסות, אבל כבר באחד עשרה לחודש, מיד לאחר המתקפה שנחתה עלינו, טסנו לחלץ מבנגקוק. זאת הייתה טיסה שקטה מאוד.
"בדרך הלוך לשם, הרגשנו כולנו באותה חוויה. היינו באמצע לעכל את מה שעברנו. חלקם של האנשים בטיסה הזאת חוו חלק מהדברים הנוראיים שעברנו במתקפה. לא ביקשו מאיתנו, הדיילים, כלום. לא היה לי דבר כזה בחיים.
"בחזור, הטסנו הרבה חיילים עם 'צו שמונה' ומשפחות בטיולים שרצו לחזור ושם דווקא היתה אווירה הפוכה. הרגשנו משהו של שמחה, כיף. אנשים חייכו. הם חוזרים לארץ, לבית שלהם. היו שם הרבה חיילים שכל אחד מתגייס למקום אחר והם באו בציפייה דרוכה. הרגשנו חלק מחוויה לאומית".
"ולצערנו", ממשיך אלי, "היה גם נוסעים שהיו בדרך להלוויות. רגשות מעורבים מאוד. גם דיילים הם בני אדם שחווים את הדברים האלה במהלך המלחמה".
"חשוב לציין", מדגיש אלי, "שגם במלחמה אבל בלי קשר, יש הרבה אנשים שטיסה עבורם זה הרבה לחץ, טיול שאתה מחכה לו הרבה זמן. זה יכול להיות בגלל עסקים, אירוע משמח או מצער, לעמוד בתור ולחכות, לא לפספס טיסות. בקיצור, הרבה רגשות ובסוף זה פוגש אותנו הדיילים שנמצאים במטוס.
"מכיוון שכך נוצרות סיטואציות. חלקם מוקירים אותנו על עבודתנו וחלקם מוציאים עלינו את מה שהם עברו ביום הקשוח שלהם, שגם זה מובן".
חזרה לשגרה לצד המלחמה
כיום, איך האווירה בטיסות?
"מעניינת", עונה אלי לאחר רגע של מחשבה, "הישראלים חזרו לטוס. הרבה השתחררו ממילואים ורוצים להרגע ולנוח. מרגיש שחזרנו קצת לעולם האמיתי, כאילו, הרגיל.
"ובד בבד, רק אתמול טסנו ודיברנו על זה כצוות שצריך לזכור שיכול להיות נוסע שאולי מקשה עלינו יותר מדי אבל ייתכן שברוח התקופה הוא חווה דברים קשים ולכן צריך לשים לב ולהבין אותו יותר".
אלי ממשיך ומשתף: "מצד אחד אנחנו באמצע מלחמה ומאידך אתה מגיע למטוס וצריך לשנות פאזה. פתאום צריך להתעסק בדברים קטנים של נוסעים. אבל הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים מצריכה מאתנו לעזור לכל אחד בכל מה שהוא צריך".
ואיך אתה עם התחושה שמצד אחד יש מלחמה ומצד שני עולם כמנהגו נוהג וצריך לשרת את הנוסעים?
"זה דורש בגרות מסוימת. המקום שלנו מתנקז לכך שהרבה דברים קורים בו. מטוס זה מקום שהכל קורה בו ולכן מכינים אותנו לזה. כמות הדברים שאנחנו עוברים – זה מטורף".
מה הדבר הכי מטורף שקרה לך בטיסה?
"ליווינו משפחה בדרך להלוויה של האמא שלהם. זה לא משהו שבאמת מכינים אותך בקורס, כמה שתכין את עצמך.
"כמו גם הטיסה לבנגקוק שעליה דיברנו קודם. הייתה שם נוסעת שהייתה ב'נובה'. איך מדברים איתה? היא יושבת ובוכה. אתה שואל את עצמך 'מה אני אומר?' ואני בודק בעדינות מה אני יכול לעזור".
אלי עוצר לרגע לחשוב על תובנה שעולה בו: "אולי יש דברים מטורפים, אבל יש גם את העזרה לנוסע בדברים קטנים, כאלה שאתה עוזר לו וגורם לחוויה שלו להיות טובה יותר. כמו לשים לו סים לפלאפון, להחזיק תינוק כדי שהאמא תוכל רגע לטפל בעצמה ועוד. במקום אירועים גרנדיוזיים זה יותר אירועים קטנים שדווקא יותר משמעותיים עבור הנוסע".
תבקשו – אנחנו כאן לסייע
תגלה לנו סודות של דיילים?
"יש הרבה נוסעים שלא מבינים שאני לא חוזר עוד שעה הביתה. הם לא חושבים על הלוגיסטיקה שנכנסת לסיפור של שינוע הדיילים לטיסות. הם יודעים שאנחנו טסים איתם, אבל לא יודעים מה אנחנו הולכים לעשות.
"דוגמה קטנה היא 'חובת המנוחה' שעלינו לנוח. יש נוהל המחייב אותנו לנוח סך זמן מסוים בהתאם לזמן הטיסה. לא כולם מכירים את זה.
"אחרי שאתה כבר מכיר את הטיסות אתה יודע איזה סוג נוסעים יש בטיסה ההיא ואיזה יש בזאת. יש את השקטות ויש את הרעשניות. אתה לומד עם הזמן".
כדייל, מה היית רוצה שהקוראים יידעו?
"כשאנחנו במטוס אנחנו פוגשים אתכם בפעם הראשונה. אנחנו לא יודעים מה היה לפני ומה יהיה אחרי", עונה אלי, "לפעמים הרבה נוסעים באים בתלונות מה עשינו בשדה. אינני יודע מה עבר עליכם בשדה, ברוב המקרים לא הייתי שם. אנחנו כאן כדף חדש. אנחנו כאן ביחד במטרה לטוס.
"אנחנו לא רק דיילים שמגישים שתייה, אלא עסוקים למעלה מחמישים אחוזים בטיסה בנושאי בטיחות של הנוסעים, וגם – אך לא רק – בשירות לנוסע. המטרה של כולנו להגיע יחד בבטחה ליעד המבוקש".
"ועוד משהו", מוסיף אלי, "אם חסר לכם משהו – תבקשו. לא רבים יודעים אבל יש לנו פלסטרים וציוד נוסף לשלל מקרים שעלולים להתרחש. תציפו מה שאתם צריכים ואנחנו נשתדל לעזור".