"חליל אל-חלבי העזתי בן ה-70 הצטנן", לאחר שהאוהל שבנה בדרום הרצועה הוצף במים, מבכים הבוקר (שלישי) ב'ניו יורק טיימס' את גורלם של תושבי רצועת עזה שמוצאים את עצמם ברחוב העזתי הקר והגשום.
בשעה שבמסדרונות הדיפלומטיים גורמים ישראלים מעניקים מילים מכובסות לסיום המלחמה בעזה, תמונת המצב מהמובלעת חושפת את גודל ההרס והחורבן שהמיטו על עצמם תומכי הטרור של עזה.
"אלפי משפחות שישנות על הרצפה קופאות כעת ואינן מסוגלות לשמור על המקום יבש", דיווח אונר"א בימים הגשומים האחרונים.
1.3 מיליון העזתים שעזבו את בתיהם שהפכו ברובם לעיי חרבות, מוצאים את עצמם נאבקים בקור ובגשם כדי לשרוד. ברפיח, אחת הערים הבודדות שצה"ל עדיין לא החל את משימת הטיהור, עקורים מכל הרצועה מחפשים מקום מפלט וישנים לצד נחלי ביוב ששוצפים ברחובות העיר.
אל חלבי הנ"ל תיאר כי "הגשם הכבד היה הרסני. המים הלכו לכל מקום", אמר הזקן העזתי. לדבריו הוא ניסה לחזק את האוהל אך המים מצאו את דרכן פנימה.
כבישים בוציים, שלוליות ענק ואוהלים מרופטים דולפים נצפים בימים האחרונים בתמונות מעזה שמופצות ברשתות החברתיות.
רשות "ההגנה האזרחית" של חמאס דיווחה על בתים ואוהלי עקורים שהוצפו במי גשמים ובמקרים גרועים יותר במי ביוב.
חמאס מצידו, האשים כמובן את ישראל בכך שהוא אינו מסוגל לשאוב את מי הביוב בגלל מחסור בדלקים. לטענתם ישראל ממשיכה להגביל את כניסת הדלק לרצועה, למרות שלפי כל הדיווחים הותרה כניסת סולר לעזה.
במוואסי נצפו אזרחים אוספים קרשים בגשם השוטף כדי לבנות אוהלים, אותה שכונה ששימשה כעיר מקלט עבור תושבי עזה ואשר משם התרחשו מספר שיגורים לעבר ערים ישראליות.