המיקום: מזרח אוקראינה. בשטח שעדיין לא נפל לידיים הרוסיות מצטופפים מספר חיילים רוסיים על רצפת מוסך, ממתינים להישלח הרחק מכאן מערבה לעומק השטח האוקראיני.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
החיילים הם שבויי מלחמה של אוקראינה שנפלו לידי החיילים של זלנסקי במלחמה שניהלו בסמוך לעיר אבדייבקה. "בחוץ יורד שלג, בפנים מצטופפים חיילים רוסיים, ידיהם מלוכלכות ופניהם מותשות", מתאר ה'וול סטריט ג'ורנל' בציוריות.
העיר אבדייבקה היא עיר במחוז דונייצק ומהווה מטרה עיקרית עבור הצבא של פוטין ששולח את חייליו להתאבד על אדמת אוקראינה.
המערכה הספציפית הזאת על העיר, אומרים ב-WSJ, מביאה לזרם קבוע של שבויי מלחמה רוסים שטוענים כי הגיעו לכאן 'בטעות' לאחר שתעו בדרך. "כניעה מרצון היא פשע ברוסיה", מזכירים בעיתון את העובדה שמפחידה את החיילים הרוסים אולי עוד יותר משאגות הארטילריה של זלנסקי.
השבויים אולי דווקא שמחים להיות בידיים אוקראיניות. לא לכולם היה את המזל לסיים כך את המלחמה העקובה מדם שפוטין עדיין מגדיר כ"מבצע צבאי מיוחד". השדות והמפעלים המקיפים את העיר הנ"ל מלאים בגופות של חיילים רוסים שלא שפר עליהם מזלם וסיימו את חייהם בשדה הקרב.
נכון לכתיבת שורות אלו, העיר טרם נפלה לידי הרוסים אך לא נותר בה בניין אחד בשלמותו, מתארים ב'רויטרס'. הרוסים ממשיכים להקריב בכל יום חיילים רבים למען המטרה של כיבוש העיר האסטרטגית.
"האוקראינים מכנים את תקיפות הרוסים "גלי בשר". המגינים גורמים להרוגים באמצעות ארטילריה, מל"טים, מוקשים וטנקים, אך הם נאבקים להתמודד עם מספרם העצום של הרוסים. קייב מעריכה שלרוסיה יש כיום יותר מ-400,000 חיילים באוקראינה. מוסקבה מעולם לא חשפה את מספר החיילים שלה", מדגישים ב-WSJ.
החיילים שנפלו בשבי אינם יודעים אם ומתי ישוחררו, לאור העובדה שעסקאות חילופין של שבויי מלחמה לא התקיימו בתקופה האחרונה.
1000 דולר לחודש לחייל רוסי
סרגיי בכובעו הנוכחי כחייל רוסי הוא בכלל פועל מפעל שהחליט ללכת למלחמה בגלל תאוות בצע. בסוף, אלף דולר לחודש זה סכום נכבד מאוד בשביל פועל רוסי פשוט שרגיל להרוויח שליש מכך.
סרגיי מתאר לעיתון האמריקני את הקרבות כ"סיוט של חיות". האימונים וההכשרה לקראת התפקיד החדש כללו: איסוף ענפים, מטלות שונות, עזרה ראשונה, ירי של שני מחסניות מרובה סער - וזהו בגדול. מעכשיו סרגיי הוא חייל בצבא האימפריה הרוסית ומוכן להילחם באויב הנאצי.
סרגיי יודע לנהוג במשאית והוא סבר לתומו שזה יהיה גם התפקיד שלו; עבודה עורפית שאינה מסכנת חיים שתאפשר לו לפרנס מעט יותר את משפחתו. שום דבר לא הכין אותו לבוץ הקרבות של אבדייבקה.
החייל הטרי הבין שהוא הולך להילחם בחיילים האוקראינים כאשר נשלח לחזית אבדייבקה מצפון לעיר. על יחידתו הוטלה המשימה לכבוש את קו העצים ששרץ חיילים אוקראינים, מספרים ב-WSJ.
אך המשימה נכשלה בעקבות מתקפת משוריינים של זלנסקי שהחזירו את היחידה שלו לקו ההתחלה במחיר חייהם של חיילים רוסים שנפלו לשווא.
סרגיי נפצע במלחמה אך עד מהרה הוחזר לקו החזית, שם נתפס בדרך לא ברורה על ידי האוקראינים. האם נכנע מרצון? האם תעה בדרכו? זאת איש לא ידע. סרגיי הרוסי בטח לא יהיה זה שיספר למאמא רוסיה על כניעה מבישה - שתעלה לו בחייו.
אגב, את המשכורת המובטחת הוא לא ראה מעולם.
"לא לירות!"
פאבל גויס בסוף 2022 כחייל עורף מחוסר ברירה לאחר שהוסבר לו כי אם לא יצטרף לצבא יקבל קנס או ייכנס לכלא, ככל הנראה בעקבות פשע שביצע. השיטה של הרוסים לגייס אסירים - פעמים אף רוצחים מורשעים הוכיחה את עצמה ומילאה את שורותיו של כוח ווגנר.
הוא דווקא מתאר אימונים יותר אינטנסיביים שכללו הסתערות לעבר קווי אויב ברקע סיסמאות וצעקות: "בשביל רוסיה!"
את רוב המלחמה הוא בילה בצפון מזרח אוקראינה שנמצאת תחת שליטה רוסית מלאה, אך חשש יותר מכל מזמזום המלטי"ם המאבדים של זלנסקי אותם מכנים הרוסים "באבא יאגה" - מכשפה מרושעת בסיפורי עם במזרח אירופה.
בסתיו הזה נשלח גם הוא להילחם בחזית אבדייבקה מצפון לעיר, כאשר הפלוגה שלו הונחתה לחצות את פסי הרכבת ולהשתלט על תעלות בסגנון מלחמת העולם הראשונה.
בדרך לפסי הרכבת המטירו האוקראינים אש תופת של ארטילריה על הפלוגה ורבים מכלי הרכב עלו באש יחד עם החיילים שבהם, חיילי רגלים נפלו כדומן על פני האדמה בקרב בלתי אפשרי.
בסוף המטרה הוגשמה והתעלות נלקחו לידי הרוסים, המפקד זעק לניצחון בשעה ש-35 מתוך מאה בלבד שרדו את המתקפה. ששים וחמישה נפלו ביום אחד.
פאבל מאשים את המפקדים הרוסים ששולחים את החיילים כבשר תותחים כאשר אין בידיהם את ההכשרה המתאימה לתפקיד של חיילי חוד. "להיות חיילי תקיפה אמיתיים דורש עבודה והרבה זמן", אמר פאבל לעיתון.
בלילה שבו נתפס התבקש פאבל עם כמה מחבריו ללכת אחורה ולאסוף פצועי מלחמה שנשארו בשדות. שם לטענתם הם איבדו את הדרך ונכנסו לסבך של יער כאשר נתקלו בחיילים אוקראינים. "חשבתי שזה הסוף", אומר אנדריי, ובהחלטה של רגע צעק לחיילי האויב: "לא לירות!", זה מה שהציל את חייו של פאבל והוא נלקח אחר כבוד לשבי האוקראיני.
לאחר שכבר היה בשבי התברר לו שהוא הילך בשדה מוקשים. "אתה בר מזל", אמרו לו חבריו החדשים מצבא אוקראינה.
"מלחמה בין אחים"
אנדריי, עובד בנק, התגייס מרצון לאחר שגם כל קרוביו התגייסו כדי להילחם באויב האוקראיני. גם הוא היה סבור שישלח לעורף, ומהר מאוד התברר לו כי הוא נשלח לחזית לשמש כבשר תותחים לפוטין - למרות מחלת הלב ממנה הוא סובל.
אנדריי לחם באבדייבקה עד ליום שבו המשוריין שבו נסע יחד עם 11 מחבריו עלה על מוקש. מחצית מהם נהרגו במקום והוא שכב שם כל הלילה עד שאזר אומץ לחזור לבסיס למרות פציעתו. בדרך הוא נתקל בחיילים וביקש מהם מים "הם היו אוקראינים", תיאר אנדריי.
"האבדות משני הצדדים בלתי מוצדקות, זאת מלחמה בין אחים", אמר אנדריי, השבוי העייף לכתב ה'וול סטריט ג'ורנל".