ה'ניו יורק טיימס' מספק הצצה לימים שקדמו לפלישה הקרקעית, במהלכן אירעה לכאורה פריצת דרך בשיחות שכמעט והובילו לשחרורם של 50 בני ערובה, לפי טענת פקידים שהיו מעורבים בשיחות.
לפי הדיווח, ישראל הסכימה להפסיק לזמן מה את ההפצצות ברצועה בתמורה לשחרורם של 50 בני ערובה המוחזקים ברצועה, וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות לעיכוב הארוך בכניסה הקרקעית.
בשלב מסוים ישראל הבינה שחמאס מעכב את המהלך והחליטה לצאת לדרך במהלך הפלישה; התקשורת העזתית נותקה וכוחות צה"ל החלו בכיבוש הרצועה.
לאחר שישראל החלה בפלישה הופסקו השיחות, אך חודשו ימים ספורים לאחר מכן, מדווח הטיימס. עובדה שמוכיחה עד כמה חמאס עצמו מעוניין להגיע להישגים בעסקה - זאת למרות שישראל הגבירה את המתקפות האוויריות והחלה בפעולה קרקעית.
לפי ה'טיימס', בעסקה היו כלולים אך ורק חטופים אזרחיים כאשר עסקה על שחרור חיילים לא הייתה כלולה בשלב הזה.
פרטי ההסכם שכמעט יצא לדרך נכתבו בקטאר שמארחת בשטחה את בכירי הטרור של חמאס. גורמים אירופיים אומרים שישראל פקפקה בסמכות של ההנהגה המדינית של חמאס בקטאר וחששה שגם אם יושג הסכם מולה הדבר לא יחייב את סינוואר ובכירי חמאס בעזה.
בשלב מסוים הגיעו השיחות למבוי סתום לאחר שחמאס ביקש אורכה של חמישה ימים כדי לאתר לדבריו את בני הערובה, כאשר בפועל ישראל סירבה למהלך ביודעה כי מדובר בתרגיל שיאפשר לחמאס להתבצר מחדש בעמדותיו ולצבור מודיעין על הכוחות הקרקעיים. ישראל נתנה לחמאס רק שעות ספורות להתארגן, ודרשה במקביל רשימה של כל החטופים שבכוונת חמאס לשחרר.
לאחר המבוי הסתום אליו נקלעו החליטה ישראל להוציא לפועל את הפלישה הקרקעית וניתקה מעזה כל יכולת לתקשר עם העולם שבחוץ, לטענת ה'טיימס' גם בכירי החמאס ברצועה לא יכלו לתקשר עם מקביליהם בקטאר.
עוד עולה מהדיווח שחמאס ביקש שחרור אסירים מנהליים במסגרת ההסכם וישראל סירבה, אך הסכימה לעצור את האש במקביל לשחרור החטופים. חמאס נכנע והסכים לתנאים, עד שהכשיל לבסוף את העסקה כשביקש חמישה ימים וסירב למסור את הרשימות.
לפי ה'ניו יורק טיימס' בתנאי העסקה הנוכחית שמנסים לקדם בקטאר, ישוחררו חמישה עשר חטופים בתמורה לשלושה ימים של הפסקת אש. ראש ה-CIA מעורב במגעים אך בשלב זה נראה כי ישראל מתנגדת להפסקה ארוכה של מספר ימים בלחימה.