ארה"ב החלה לראשונה בימים האחרונים להפעיל לחץ משמעותי על הממשלה בישראל להיענות לקריאה ל"הפוגות הומניטריות". ישראל עד כה התנגדה להן בכל תוקף, אך לראשונה הבוקר (שלישי) התפרסם כי ראש הממשלה נתניהו שוקל זאת בחיוב.
לאחר שהבהיר מספר פעמים כי לא תהיה הפסקת אש ללא שחרור החטופים, בראיון לרשת ABC אמר נתניהו כי "לא תהיה הפסקת אש כללית בלי שחרור החטופים. לגבי הפוגות זמניות – היו כאלה בעבר ונשקול זאת כדי לאפשר יציאת חטופים וכניסת סיוע. אבל לא תהיה הפסקת אש כללית".
מדובר לכאורה בשינוי משמעותי בעמדה הישראלית מאז תחילת המלחמה, לאחר הלחץ האדיר שארה"ב מפעילה. ייתכן וישראל תיאלץ לאשר הפוגות כאלו מבלי לדווח עליהן בפומבי, אך המסרים יועברו בצינורות המקובלים לצד השני שהיא לא מתכוונת לתקוף במשך זמן מה, וזאת על מנת להרגיע את האמריקאים מצד אחד ולמנוע עליהום בישראל מצד שני.
במקביל לעמדה האמריקנית, גם צרפת ומדינות מערביות נוספות מצטרפות לרעיון לאפשר הפוגות הומניטריות שמטרתן תהיה פינוי פצועים ברצועה, הכנסת ציוד סיוע ואולי אף חלון לשחרור חטופים.
שרת החוץ של צרפת קתרין קולונה קראה להפוגה אך אמרה שהמטרה היא "הפוגה הומניטרית, מיידית ומתמשכת היא הכרחית לחלוטין וחייבת להיות מסוגלת להוביל להפסקת אש".
בלגיה מצידה דיברה על "הפסקת אש הומניטרית", ביטוי שצרפת נמנעה במכוון להשתמש בו. במילים אחרות צרפת תומכת בהמשך המלחמה אך מבקשת הפוגות. בלגיה סבורה שצריך להפסיק את האש וזאת מסיבות הומניטריות. בהודעה הצרפתית עוד צוין כי המטרה היא להגיע ל"הפסקת אש" כתוצאה מהליך מדיני כאשר לא ברור מה הכוונה בהתחשב בעובדה שבצד השני עומד ארגון טרור נאצי, רצחני וחמוש.
לפני כשבוע, פיטר ראש ממשלת בריטניה עוזר שקרא להפסקת אש בין ישראל לחמאס, בהזדמנות אחרת אף הצהיר כי אי אפשר לסמוך על חמאס באשר לקריאות ל"הפוגות". עם זאת ייתכן וגם העמדה הבריטית תשתנה לאחר שגם ארה"ב אימצה את הנרטיב שמבקש לעצור את הלחימה לזמן קצר.