ככל שחולפים הימים, אסון השיטפון בלוב הולך ומתברר כאחד הגדולים ביותר בהיסטוריה של המדינה. הבוקר דיווחו הרשויות על יותר מששת אלפים הרוגים ואף מסרו כי המספרים צפויים עוד לעלות.
בינתיים נמשכים מאמצי החילוץ, והכוחות מתקשים מאוד להגיע לאזורי השיטפון בגלל הגשם הרב שהפך את הקרקע לבוצית באופן שלא ניתן לעבור עליה עם כלי רכב.
סוכנות האו"ם שהגיע לאזור האסון עוסקת בעיקר באיתור ילדים שנשארו ללא משפחה, מתן תרופות ותמיכה פסיכולוגית עבור התושבים שנשארו ללא כלום.
בכל יום נשטפות עשרות אם לא מאות גופות לקו החוף באזור העיר 'דרנה', למול עיני התושבים וכוחות ההצלה המשתאים למראה המחזה המזעזע. סרטונים קשים לצפייה עלו ברשתות החברתיות בהם נצפה המראה המצמרר.
ארגון ה-IRC הבינלאומי להצלה וסיוע בחירום, פנה לקהילה הבינלאומית בבקשה למשלוחים של סיוע הומניטרי. בהודעה מטעם הארגון נאמר כי המצב "חמור מאוד" ומתאר אלפי נשים וילדים שמצאו את עצמם ללא קורת גג ונואשים למצוא מקום שהייה אחרי שהבית שלהם נשטף באסון: "דרוש מקלט חירום דחוף לאלו שאינם יכולים לחזור לבתיהם, ותמיכה פסיכו-סוציאלית לאלה שראו את חייהם נשטפים, פשוטו כמשמעו".
בעקבות הגופות הרבות שהצטברו ברחובות, חשש נוסף שהתעורר לאחר השיטפונות הוא מחיידקים ומחלות שעלולות לעבור במים ולזהם את האזור, דבר שעלול להוות סכנה אמיתית לבריאותם של תושבי הסביבה.
לפי דיווח ברשתות עולמיות, איטליה ששלטה בלוב בתחילת המאה ה-20, התייצבה לסייע למדינה מוכת האסון ושלחה ספינה ושני מטוסי תובלה הנושאים מזון, תרופות, ציוד כמו גם אנשי מקצוע ממערך החירום וכבאים. ספינה נוספת תישלח במידת הצורך.
עיתונאי מקומי שהצליח לברוח בזמן מהמקום תיאר ל'אל-גזירה' את המצב באזור מוכה האסון: "אין מים, אין חשמל, אין בנזין", אמרה לאל-ג'זירה. "העיר משוטחת", הוסיף. כמו שדיווחנו ב'כיכר השבת' זרם המים היה עוצמתי כל כך שהוא סחף עימו בניינים שלמים עם התושבים בפנים, שטבעו למוות.
כפי שדווח, האסון הנורא בעיר 'דרנה' אירע כתוצאה מפיצוץ של שני סכרים שלא עמדו בעומס. הסכרים שנבנו באזור בו שלטו מחבלים איסלאמים במשך תקופה ארוכה, לא קיבלו את עבודות התחזוקה הנדרשים ולא היו מסוגלים לעמוד בזרם.
בתחילה היה זה הסכר הראשון בגובה כ-70 מטרים שלא עמד בעומס, והסכר השני פשוט לא עמד לרגע בגלל העוצמה של הסחף.
המצב בעיר עדיין אינו ברור לגמרי ובכל יום נוספים עוד בני אדם לרשימת הקורבנות ונעדרים מאותרים בדרך כלל כשהם כבר אינם בין החיים.