בני ישראל היו במדבר 40 שנה, וישנן סיבות רבות לשהיה הארוכה בישימון עד להגעה לארץ המובטחת, אך אחת מהן היא לחישול של העם. בטורקיה נראה שלאופוזיציה נמאס להיות במדבר, למרות שהם שוהים בו הרבה פחות מבני ישראל, אבל יותר מהרבה אופוזיציות אחרות.
>> המגזין המלא - פרשת בהר בחוקותי
שני עשורים באופוזיציה מביאים איתם בדרך כלל מטען קשוח, אך הפעם נראה שלראשונה משנת 2002, האופוזיציה מאוחדת לקראת הבחירות ורג'יפ טאיפ ארדואן משלם על כך בבחירות צמודות שלא ידע מעולם.
כולנו מכירים את ההשוואות המעליבות לטורקיה כשרוצים לתאר דיקטטורה, ועדיין הבחירות במדינה נשמרו חופשיות בניגוד למה שנראה. במאמר המוסגר, כמובן שיש ממה להפגע בהשוואה לטורקיה, בכל זאת לאורך השנים ארדואן ניכס לעצמו עוד ועוד כוח שלא אמור להיות למנהיג דמוקרטי, אבל עד עכשיו לא היה לו צורך לפגוע בחופש הבחירות.
הבחירות במדינה חופשיות עד כדי כך שבאופוזיציה הצליחו להשיג שליטה בכמה ערים גדולות בהן איסטנבול, אך ראש עיריית איסטנבול שסומן כמועמד מובטח - נפסל על ידי ועדת הבחירות המוטה, בעקבות טענות לשחיתות, וברחבי העולם טוענים כי מדובר בניסיון לסנדל את האופוזיציה.
התגובה הייתה ניסיון מיידי לאחד את האופוזיציה, מפלגות שמנוגדות אחת לשנייה, ולהפוך לגוש שמשחק על המטרה המשותפת: 'רק לא ארדואן'.
המועמדים
בואו נבין את הצדדים באמצעות סיפור להמחשה. אם ניכנס ל'פיד' הטוויטר של הנשיא הטורקי ארדואן ניתקל בתמונות וסרטונים שלו המזכירים כמעט גיבור על. יוצא לספינות, לבוש בסרבלים ולעיתים מחויט מול קהל עצום כמצהיר בגאווה על יחסי החוץ במדינה.
אלא שמהצד השני של המתרס, מנסים לחשוף את מה שהחליפות היקרות מנסות להסתיר. מועמד האופוזיציה כאמל קילצ'דרולו בדרך כלל מפרסם סרטונים ביתיים, אמנם עם חולצה מכופתרת, אך עם שרוולים מקופלים שנראים כאילו בעוד רגע יחל בשטיפת כלים. בסרטונים השונים הוא מופיע עם ירקות שונים כמו בצל, עגבניות ועוד. בירקנייה של קילצ'דרולו מבטיחים עתיד כלכלי אחר, זאת אחרי אינפלציה שמשתוללת ואסון רעידת האדמה אליו טורקיה לא הייתה ערוכה.
מאחורי קילצ'דרולו עומדות שורה של מפלגות, כשבין היתר יש תמיכה שקטה גם של המפלגה הכורדית, שבאופן דומה במעט לרשימה המשותפת בישראל - הייתה מוקצית.
ארדואן מצדו טוען כי הצד השני רוצה ברעת המדינה ונתמך על ידי מדינות מערביות בעלות אינטרסים זרים שרוצות להתערב בהתנהלותה של טורקיה, ולמעשה האופוזיציה היא בובה על חוט של בעלי אינטרס.
ההבטחות
בצעד, יהיו שיאמרו נואש, בצל הסקרים הלא מחמיאים המנבאים שיוויון והליכה לסבב בחירות נוסף, כשאף אחד מהמועמדים לא משיג את המינימום כדי לנצח בסבב ראשון, ארדואן הודיע השבוע גם על צעדים כלכליים כדי לנסות להתחרות במכולת של קילצ'דרולו. הצעדים אולי טובים בטווח הקצר מאוד אבל נוראיים בטווח הרחוק. מתי בפעם האחרונה הבוס שלכם הבטיח לכם העלאה של 45% במשכורת? כי ארדואן הבטיח את זה לכלל עובדי המדינה.
מהצד השני עומד קיליצ'דרולו יחד עם שאר מפלגות האופוזיציה ומבטיח לשנות. אחרי שני עשורים של עוד ועוד ביצורים והעברת סמכויות לנשיא טורקיה עד שהפך למעין סולטן טורקי, להחזיר עטרה ליושנה - במקום בתי משפט ומערכות לא עצמאיות - דמוקרטיה ליברלית מתקדמת, ובמקום מדינה שהפכה למדינת דת - לנסות לעדן את טורקיה, גם אם לא לחזור לימי הקמת הרפובליקה שהייתה דומה לצרפת מבחינת ההפרדה של הדת מהמדינה.
דמוקרטיה
הבחירות הללו הן מבחן לדמוקרטיה הטורקית, וכן מבחן נאמנות של הצבא, המשטרה ובתי המשפט לנשיא הטורקי. כאמור, ארדואן לאורך השנים ביצר את מעמדו בכל הרשויות וגם שולט בוועדת הבחירות, זאת לצד העובדה שנכון להיום הבחירות מתנהלות בצורה חופשית - כמובן עבור מי שמועמדותו לא נפסלה.
השליטה של ארדואן בוועדת הבחירות תהיה מבחן. האם במצב בו המירוץ יהיה אכן צמוד, וכן במצב של נוק אאוט של האופוזיציה, ארדואן יחליט לזרוק את לוח השחמט ולטעון כי המשחק לא היה הוגן - או שילך לביתו.
בהנחה שהמצב יגיע למשבר בו גם האופוזיציה וגם ארדואן יטענו לניצחון ויאשימו האחד את השני בזיופים, המבחן יתגלגל גם לבתי המשפט ושאר רשויות אכיפת החוק שם ארדואן ביצר, כאמור, את מעמדו - ויהיה זה רגע מבחן האם הם יישארו נאמנים לסולטן החדש, או ישמרו על הדמוקרטיה.
יוצאים החוצה
אחרי שהבנו את תמונת המצב הצמודה, הגיע הזמן לפרט קצת על יחסי החוץ של טורקיה, מדינה שעד לפני כמאה שנים הייתה אחת האימפריות המפוארות.
מאז המלחמה באוקראינה, יחסי החוץ של כל מדינות העולם עברו שינוי וארדואן הצליח לנצל את המצב היטב והפך לילד הרע בברית נאט"ו.
את הציר המערבי אפשר לחלק לשניים: בפן הכלכלי, עומד האיחוד האירופי, ומהצד הביטחוני עומדת ברית נאט"ו שמאפשרת לכל חבריה הגנה מוחלטת במקרה של פלישה.
באיחוד האירופי, מתמודדים עם ילד מופרע אחד בשם ויקטור אורבן שתוקע מקלות בגלגלים, אך למזלם לא קידמו את הליך הקבלה של טורקיה לאיחוד למרות רצונה - כשהסיבה ברורה.
מנגד, טורקיה כן חברה בברית נאט"ו וסיפקה לה כאב ראש נוסף. על פי חוקי הברית, כל הצטרפות של מדינה חדשה דורשת אישור מכלל המדינות. ארדואן עצמו סירב לאשר לשוודיה ופינלנד להצטרף לברית ויצר משבר עם הברית.
קילצ'דרולו צפוי לתת טון אחר ביחסי החוץ ומבטיח לשפר את יחסיו עם ברית נאט"ו ולבצע שינויים במערך יחסי החוץ שבנה ארדואן.
בכל הקשור ליחס לישראל, כנראה שלא נראה שינוי דרמטי, שכן לא נשמעו התבטאויות רבות שלו בנוגע לנושא הישראלי - אך גם המעטות שבהן, לא היו בדיוק אוהדות. אבל בסוף, היחסים הכלכליים ואינטרסים נוספים כנראה יהיו חזקים מהכל ויחסי 'כבדהו וחשדהו' יימשכו.
'שולחן השישה'
זוכרים את 'הקוקפיט' המפורסם בימיה הזוהרים של האיחוד כחול לבן - יש עתיד? אז מפלגות האופוזיציה בטורקיה הקימו מערך דומה מעט, של ראשי המפלגות שזה לכינוי 'שולחן השישה', אותו שולחן שהחליט שקיליצ'דרולו יהיה המועמד המוסכם. אבל לא הכל בשולחן שקט, אלא להיפך, כמעט שום דבר לא שקט בו.
את שולחן השישה מנהיגה מפלגת העם הרפובליקנית, האויבת הגדולה של ארדואן. לצדה 'המפלגה הטובה' הימנית שעשתה לא מעט בעיות - אך בסוף הסתפקה בהבטחה לסגנות ולא לנשיאות עצמה.
לצדם אפשר לראות גם עוד כמה מפלגות קטנות וכן את המפלגה הכורדית שהודיעה שלא תקים קואליציה עם אף צד - אבל תתמוך מחוץ לממשלה במועמד קיליצ'דרולו.
דיקטטורה?
תומכיו של ארדואן מתעקשים כי אם יפסיד יודה בתבוסה, אבל ניסיון העבר מוכיח כי ככל הנראה במקרה של הפסד, ארדואן יגרור רגליים ובסוף יודיע על בחירות חוזרות. אם תרצו - מה שיוצא עד שיצא מה שאני מרוצה. כך שככל הנראה לא ביום ראשון בערב ולא בקרוב, נדע בוודאות עם ארודאן יעזוב את ארמון הנשיא.
מערכת הבחירות הזו יכולה להצביע על כרטיס אדום בוהק יותר מהדגל הטורקי לנשיא ארדואן - גם אם ינצח. המבחן הגדול של טורקיה וארדואן יוצא לדרך.