בצעד משמעותי לקראת שקיפות היסטורית, נשיא ארגנטינה חוויאר מיליי הכריז כי ארגנטינה תסיר את הסיווג מסמכים ממשלתיים הקשורים לפעילות נאצית. ההחלטה התקבלה במהלך פגישה עם נציגים ממרכז שמעון ויזנטל, ארגון בינלאומי לזכויות אדם הנלחם באנטישמיות.
היוזמה נועדה לחשוף כיצד פושעי מלחמה נמלטו למדינה לאחר מלחמת העולם השנייה. פעולה זו תאפשר לחוקרים ולציבור הרחב גישה למסמכים היסטוריים שעשויים להאיר אור חדש על רשתות הבריחה שסייעו לנאצים להתחמק ממעצר ולהתיישב מחדש בדרום אמריקה.
בקריקטורה שפורסמה בחשבונו של הנשיא, הנשיא מיליי נצפה אוחז במסור חשמלי וחותך כספת שעליה כתוב "NAZI SECRET FILES" (תיקי סודות נאצים), כאשר דגל ארגנטינה מתנוסס ברקע. כאמור ארגנטינה אכן שימשה כמקום מפלט לפושעי מלחמה נאצים רבים לאחר המלחמה, ונושא זה עדיין רגיש במדינה.
על פי ה"ג'ואיש כרוניקל", היסטוריונים מעריכים כי ארגנטינה העניקה מקלט לכ-5,000 פושעי מלחמה נאצים, ביניהם דמויות ידועות לשמצה כמו אדולף אייכמן ויוזף מנגלה. הארכיונים שייחשפו עשויים גם לספק תובנות מעמיקות יותר לגבי היקף התמיכה המקומית שאפשרה את הגעתם והגנתם של הנאצים הנמלטים.
אחת הדמויות הידועות לשמצה ביותר שנמלטו לארגנטינה הייתה אוטו אדולף אייכמן, פושע מלחמה נאצי גרמני-אוסטרי שהיה מראשי האחראים לביצוע "הפתרון הסופי". לאחר שנמלט ממחנה מעצר של צבא ארצות הברית בשנת 1946, הגיע אייכמן בסופו של דבר לארגנטינה בשנת 1950, לאחר שהשיג מסמכים מזויפים בעזרת ארגון שניהל הבישוף הקתולי אלויס הודאל. הוא הגיע לבואנוס איירס והתגורר שם תחת השם הבדוי "ריקרדו קלמנט"
ממקורות התקשורת עולה כי נתיבי הבריחה אפשרו לאלפי נאצים לברוח מאירופה למדינות כמו שוויץ, ארגנטינה ומקסיקו. יתר על כן, חלק מהמסמכים עשויים לחשוף כיצד ארצות הברית השתמשה ברשתות אלה כדי להעביר בחשאי מדענים נאצים מעבר לאוקיינוס האטלנטי, ולשלב אותם בתוכניות מחקר צבאיות, רפואיות וחלל מרכזיות.
החומרים שיותרו לפרסום יאוחסנו בארכיון הכללי של האומה הארגנטינאית ויהיו זמינים למחקר ציבורי ואקדמי.