אחרי חודשים של מערכת בחירות אינטנסיבית במיוחד, היום (שלישי) ארצות הברית של אמריקה תחליט אם הנשיא ביידן יזכה לעוד שנתיים של שקט, או יישאר כנשיא עם קשיים רבים ועם צורך להגיע לפשרות עם המפלגה הרפובילקנית.
על פי כל ההערכות, הנשיא ביידן צפוי לאבד את הרוב בבית הנבחרים - הבית התחתון של הקונגרס, זאת בדומה לרוב מוחלט של נשיאי ארצות הברית במאה השנים האחרונות. החריג שבהם הוא הנשיא לשעבר בוש, כשהצליח לשמר את הרוב בצל פיגוע ה-11 בספטמבר במגדלי התאומים.
לצד זאת, שמירת הרוב בסנאט אצל המפלגה הדמוקרטית לוט בערפל, זאת בזמן שהנשיא ביידן יחד עם הנשיא לשעבר אובמה חרשו מדינות שונות המוגדרות 'מתנדנדות'.
בין המדינות המתנדנדות ניתן למנות את ויסקונסין ופנסילבניה שמוחזקות כעת בידי המפלגה הרפובליקנית, וכן את ג'ורג'יה, אריזונה, ניו המפשייר ונבאדה המוחזקות בימים אלה בידי המפלגה הדמוקרטית.
לאובדן הרוב הצפוי בקונגרס השלכות רבות עבור הממשל הדמוקרטי, השפעות שעשויות לחזק את מעמדו של הנשיא הרפובליקני הקודם דונלד טראמפ.
כך למשל הרפורמה הזכורה ביותר מתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה היא ה'אובמה קר' שאמורה להעניק ביטחו בריאות בסיסי לכל אמריקני - אך התכנית אושרה עוד לפני בחירות האמצע שנערכו בשנת 2010, אז איבד אובמה את הרוב ולא יכל לקדם רפורמות משמעותיות.
הקרב על הבית
בית הנבחרים
'הבית', כאמור המשמש כבית התחתון של הקונגרס, מונה 435 חברים, וכולם עומדים לבחירה מחודשת בכל שנתיים; בבחירות לנשיאות - וגם בבחירות האמצע.
המצב כיום ב'בית' הוא רוב דמוקרטי של 10 חברים, כשהמפלגה הדמוקרטית מחזיקה ב-220 מושבים, והרפובליקנים מחזיקים ב-212 ו-3 מושבים לא מאוישים.
כאמור, הסטטיסטיקה אומרת כי נשיא במהלך כהונה ראשונה כמו ביידן, מאבד בדרך כלל את הרוב בבחירות האמצע. ניתן למנות על יד אחת את מספר המקרים שניצחו את הסטטיסטיקה הזו - אך הכל אפשרי.
מאז מלחמת העולם השניה כמעט כל נשיא איבד מושבים בבחירות האמצע לבית הנבחרים. הבודדים שבהם היה הנשיא בוש שהצליח לשמר את הרוב בצל פיגועי ה-11 בספטמבר במגדלי התאומים.
על פי הסקרים האחרונים, נראה דיי ברור כי המפלגה הרפובליקנית תשיג רוב - אך כאמור, הקרב על הסנאט בשיאו.
הסנאט
בניגוד לבית התחתון, שיטת הבחירות בסנאט שונה. כל חבר מ-100 החברים נבחר לתקופת כהונה של שש שנים, ובכל שנתיים קבוצה של 30-35 חברים עומדת לבחירה מחודשת, כשלעיתים מדובר בזמן בחירות לנשיאות ולעיתים בבחירות אמצע כמו שיערכו בעוד כשבוע וחצי.
בנוסף, הייצוג בסנאט מעניק לכל מדינה שני נציגים, ללא קשר לגודל האוכלוסייה בכל אחת מהן - בשונה מבית הנבחרים.
בבחירות הקרובות יעמדו לבחירה מחודשת 35 סנאטורים, 14 מתוכן הם אנשי המפלגה הדמוקרטית, ו-21 מהמפלגה הרפובליקנית.
תמונת המצב הנוכחית בסנאט היא 50-48-2; כלומר, 50 נציגים רפובליקנים, 48 דמוקרטים, ו-2 נציגים עצמאיים שמיישרים קו עם המפלגה הדמוקרטית. בכדי לשבור את השוויון כמוקבל בארה"ב, סגנית הנשיא האריס משתמשת בזכותה להכריע את השוויון. בשל השיוויון בבית העליון, האריס הפכה לאחת משיאני סגני הנשיא שהתערבו בהצבעות הסנאט.
מספיק שהמפלגה הרפובליקנית תצליח להתחזק במושב אחד, כלומר לשמר את 21 המושבים שלה ולכבוש מושב אחד נוסף מהדמוקרטים - כדי שהיא תקבל את השליטה גם בסנאט.
ניצחונם בפריימריז של נאמני טראמפ במפלגה הרפובליקנית עשוי להרחיק מצביעי ימין שפחות אוהדים את טראמפ אך לא ירצו להצביע עבור הדמוקרטים. מצד שני, הפופולאריות של הנשיא ביידן בשפל, דבר שכן יכול לגרום לאובדן הרוב גם בסנאט.
מתוך 21 מושבי המפלגה הרפובליקנית שעומדים לבחירה מחודשת, ניתן לסמן שני נציגים רפובליקנים משתי מדינות שעשויים לאבד את מושבם לדמוקרטים. הראשון הוא הסנאטור רון ג'ונסון מוויסקונסין והשני הוא הסנאטור פט טומי מפנסילבניה, שלמעשה הכריז על פרישה מהחיים הפוליטיים - דבר שפותח את המירוץ למועמדים חדשים משתי המפלגות.
מתוך 14 נציגי המפלגה הדמוקרטית שעומדים לבחירה מחודשת, ניתן לסמן 4 נציגים ממדינות שבשליטת מפלגת השלטון שעשויות לעבור לידיים רפובליקניות - אריזונה, ג'ורג'יה, נבאדה וניו המפשייר.