"ההיסטוריה חוזרת", אמנם כל פעם בצורה שונה, ועדיין, כדאי לדעת את העבר של העולם הזה - ובמיוחד את מנהיגי העולם בעבר שהשפיעו, לטובה או לרעה על דפי ההיסטוריה. הפעם נחזור לאחור לשנות ה-60 של המאה הקודמת, אז במהלך קמפיין הבחירות של הנשיא האמריקני האהוב ג'ון קנדי החליט אדם לרצוח את הנשיא.
הרצח הזה נכתב בדם על דפי ההיסטוריה של ארצות הברית והעולם כולו, אך היה מדובר רק בחלק מהטרגדיה שתעבור משפחת קנדי, כשאחיו של ג'ון קנדי, בובי קנדי, נרצח פחות מחמש שנים מאוחר יותר לאחר שהכריז על כוונתו לרוץ לנשיאות ולהמשיך את דרכו של אחיו.
ילדות
ג'ון קנדי נולד לאב מיליונר במסצ'וסטס ארצות הברית. הפוליטיקה זרמה בדמה של משפחת קנדי עוד קודם לג'ון. גם אביו היה פעיל מרכזי במפלגה הדמוקרטית וגם שני אחיו - ג'וזף הגדול ובובי הקטן ממנו, אם תרצו כמו משפחת שרון רק בלי החשד לשחיתות. בסך הכל לקנדי היו שמונה אחים.
למרות הכסף הרב שהיה לאביו של ג'ון קנדי, הטרגדיות שספג עד למותו בשלהי שנות ה-60 היו רבות. למרות הרצון להריץ את בנו ג'וזף ג'וניור לתפקיד הנשיא, במהלך מלחמת העולם השנייה נהרג בנו ג'וזף, מה שהביא את קנדי האב לסייע לבנו השני להגיע לבית הלבן - ג'ון.
בסך הכל ג'וזף קנדי האב, איבד שלושה ילדים בימי חייו: הראשון, ג'וזף ג'וניור במלחמת העולם השנייה, השני, ג'ון כתוצאה מהתנקשות פוליטית, וכן הבן השביעי בובי - שנרצח גם הוא על ידי מתנקש פוליטי.
במרוצת השנים ג'ון קנדי למד בבתי ספר יוקרתיים בארצות הברית, וכשאביו שימש כשגריר ארצות הברית בבריטניה החל ללמוד באוניברסיטה הנחשבת הווארד.
למרות מצבו הבריאות הרעוע, התעקש ג'ון קנדי להתגייס לצבא ארה"ב ובמהלך מלחמת העולם השנייה שימש כמפקד ספינת טורפדו ואף נפצע וחלה במלריה.
במהלך המלחמה שוחרר משירות צבאי לאחר שנפצע כתוצאה מפגיעה שספגה ספינת הטורפדו עליה פיקד. קנדי שהצטייר כגיבור מלחמה, צחק בהומור המוכר שלו ושל משפחתו וטען כי הוא גיבור מלחמה "רק כי חצו את הסירה שלי לחצי".
בדרך לנשיאות
התפקיד החשוב בזירה הלאומית בארצות הברית בו זכה קנדי הוא חבר בית הנבחרים מטעם מדינת מסצ'וסטס - מעוז דמוקרטי. קנדי ניצח עשרה מועמדים דמוקרטים אחרים לתפקיד, בין היתר בזכות הכח הרב שהיה למשפחתו במפלגה הדמוקרטית.
בסוף שנת 1946 - תש"ז, נבחר קנדי לבית הנבחרים וכיהן בו במשך 6 שנים, בתקופה חשובה בהיסטוריה: שיקום ההריסות לאחר מלחמת העולם השנייה ופרוץ המלחמה הקרה.
קנדי התכונן יותר משנה לבחירות לסנאט שנערכו בשנת 1952, ואכן הכריז על כוונתו לרוץ לסנאט. למרות שבמערכת הבחירות הזו, לראשונה המפלגה הדמוקרטית איבדה את השלטון לרפובליקנים אחרי למעלה מ-20 שנים.
יחד עם זאת, קנדי הצליח לנצח את המועמד לסנאט מטעם מדינתו - וזאת למרות שאזרחי מדינתו הצביעו לנשיאות למועמד הרפובליקני. קנדי כבר דמות מוכרת בארצות הברית ואהוד במיוחד.
ארבע שנים לאחר מכן (1956) השיג הכרה גדולה במיוחד כשעדלי סטיבנסון שקל להכריז על ריצה יחד עם קנדי למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. למרות זאת, קנדי הפסיד ולא היה מועמד לסגנו של סטיבנסון שגם כך הפסיד הפסד מוחץ. יחד עם זאת, המירוץ לסגנות הנשיאות מיצבה את קנדי בחזית הפוליטיקה האמריקנית.
בחירות הראשונות
ה-2 בינואר 1960 (ב' טבת תש"ך) היה יום משמעותי עבור קנדי. אחרי שנים בפוליטיקה האמריקנית, ולמרות גילו הצעיר, הכריז קנדי על מועמדותו לנשיאות ארה"ב.
מול המועמד ג'ון קנדי עמדו מועמדים מנוסים הרבה יותר כמו לינדון ג'ונסון - שרצו גם הם להיות נציגי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.
קנדי, יחד עם זאת, הצליח בזכות היכולת שלו לרתק את הקהל תוך תיבול בהומור משובח את דבריו, מה שכנראה סלל עבורו את הדרך להיות מועמד המפלגה הדמוקרטית, למרות זלזול מצד המבוגרים יותר במפלגה.
כמו מועמדים אחרים לאורך ההיסטוריה, קנדי החליט לרוץ יחד עם מועמד שישלים את החסרונות שלו. המועמד המושלם היה לינדון ג'ונסון, שסייע בהבאת קולות שמרניים יותר. וקנדי אכן לאחר מינויו לנשיא בחר בג'ונסון לסגנו, נקודת מפנה חשובה לג'ונסון בפוליטיקה האמריקנית.
מערכת הבחירות הייתה מתוחה במיוחד, ומול קנדי נלחם ניקסון על הנהגת המעצמה החזקה בעולם. לאחר הבחירות אנשי הרפובליקנים טענו כי סגנו של קנדי, ג'ונסון - גנב את התמיכה שקיבל במדינת הבית שלו שנחשבה אז למתנדנדת, טקסס. ג'ונסון שהיה אף מיודד עם קנדי, סירב לערער על תוצאות הבחירות והכיר בניצחונו של קנדי.
בבית הלבן
לאחר שנכנס לבית הלבן והפך למנהיגה של ארצות הברית והמערב כולו, קנדי המשיך במדיניות הפרו ישראלית שלו, וביטל את אמברגו הנשק שהוטל על ישראל ומכר לצה"ל טילים. בנוסף, למרות שזמן קצר לפני שנכנס לתפקידו הודה ראש הממשלה בן גוריון על קיום כור גרעיני בדימונה, בחר קנדי שלא לנקוט בצעדים נגד ישראל.
עוד כסנאטור נפגש עם ראש הממשלה בן גוריון ואמר כי "ישראל תחזיק מעמד ותשגשג. היא ילדתה של התקווה ובית של אומץ. היא לעולם לא תישבר בשל מצוקה ולא תתייאש ביחס להצלחתה. היא נושאת את מגן הדמוקרטיה ומכבדת את חרבה של החירות".
קנדי הגיע כמועמד צבעוני, צעיר ובעל חוש הומור מפותח מאוד. הדבר היה מרענן במיוחד לאחר שנים ארוכות של נשיא אפור ושמרן - אייזנהאואר.
למרות הטרגדיה האישית שלו בה איבד את בנו הפעוט (משפחה מלאה בטרגדיות כבר אמרנו, לא?), הקפיד קנדי להציג תדמית של הצעיר שבנה בתוך הבית הלבן פעוטון לילדיו הקטנים. בתכלס, קנדי היה רק בן 43, מהנשיאים הצעירים ביותר בארה"ב.
אגב, למרות ביקורת שהוצבה נגדו, הנשיא קנדי החליט למנות את אחיו הקטן, בובי, לתפקיד שר המשפטים והתובע הכללי.
בספרי ההיסטוריה תיזכר נשיאותו של קנדי במיוחד בשל תמיכתו באפרו-אמריקאים ובמאבקם בהפרדה הגזעית, למרות הביקורת נגדו בימין.
כך למשל אמר במהלך נאום שנשא: "מאה שנים של שיהוי עברו מאז שהנשיא אברהם לינקולן שיחרר את העבדים, אך יורשיהם, נכדיהם, אינם חופשיים עדיין... אומה זו הוקמה על ידי אנשים מאומות שונות ומרקעים שונים, על הבסיס שכל האנשים נוצרו שווים".
לאחר הנאום הזה, חוק למלחמה בעוני שניסה להעביר נפל בשל התנגדות של חברי מפלגתו מדרום ארה"ב, שתמכו בהפרדה הגזעית וזעמו על קנדי.
קנדי נקט במדינות חוץ רכה כלפי העולם מה ששיפר את מעמדה של ארצות הברית. היחס לישראל הוא רק דוגמה קטנה, בתמונה הרחבה יותר ניתן לראות למשל גם את תמיכתו בעולם השלישי ועוד...
הבחירות השניות - והרצח
אחרי שבבחירות בשנת 1960 ניצח בניצחון דחוק, הפעם, בבחירות בהן היה אמור להתמודד (1964) קנדי שאף להגיע לניצחון סוחף.
תמיד נח להיות באזור הנוחות, אבל לא כך מגיעים לניצחון סוחף. מתוך מטרה להגיע לניצחון סוחף, הבין קנדי כי היותו נוצרי קתולי, שגדל באזור הצפון, עליו להשיג תמיכה נרחבת גם באזורים בהם פחות מעריכים אותו, ולכן פנה אל הדרום.
המפתח לקולות הדרום, ולמדינות כמו טקסס, היה סגנו ג'ונסון. אלא שמאז הבחירות הקודמות ב-1960, נוצרו שני מחנות דמוקרטיים בטקסס.
הפיצול גרם לקנדי להגיע במיוחד לטקסס במטרה לאחד את השורות לקראת ההתמודדות הצפויה נגד הרפובליקנים במדינה המתנדנדת.
קנדי נסע ברחובות העיר בלימוזינה פתוחה יחד עם ראש המחנה המתחרה של ג'ונסון בכדי להראות את אחדות השורות. הנשיא קנדי ישב בספסל האחורי בצד הימני לצד רעייתו האישה הראשונה. בספסל שלפניו ישב המושל קונלי.
ההמון שעמד מסביב צהל ושמח, אלא שלפתע 3 קולות ירי פילחו את צהלות השמחה ברחובות. הכדור הראשון החטיא את המטרה, אך הנשיא קנדי נפגע משני כדורים, אחד בצוואר ואחד בראש, כתוצאה מהירי של לי הארווי אוסוואלד.
הרוצח נלקח לחקירה לאחר שנמלט ורצח שוטר, אך יומיים לאחר הרצח, נלקח לדיון בבית המשפט, נורה ונהרג כתוצאה מירי של ג'ק רובי, יהודי שטען כי ביצע את הרצח ב"רגע של זעם" על רצח הנשיא קנדי.
שעתיים ושמונה דקות בלבד לאחר הרצח של קנדי, הושבע סגנו לינדון ג'ונסון לתפקיד הנשיא, שגם ניצח ניצחון מהגדולים ביותר שהיו בתולדות ארה"ב.
בובי קנדי
שר המשפטים ואחיו של הנשיא, שאף במהלך מערכת הבחירות להיות המועמד לסגנו של ג'ונסון, זאת בין היתר בשל העובדה שאחיו אליו היה קרוב - איבד את הנשיאות בגלל שנרצח. אלא שבשל איבה אישית קשה מאוד בין ג'ונסון לבובי קנדי, סירב ג'ונסון למנותו לסגנו, זאת למרות ההערצה הרבה שהייתה אליו.
בבחירות שנערכו בשנת 1968, 8 שנים אחרי שנבחר אחיו, הכריז בובי קנדי על מועמדותו לנשיאות ארצות הברית. קנדי למעש הכריז על ריצה נגד ג'ונסון כמועמד המפלגה הדמוקרטית.
במהלך הבחירות הספיק קנדי לנצח בארבע מדינות, והנשיא ג'ונסון הודיע אחרי קצת יותר מכהונה אחת כי לא יתמודד לכהונה נוספת.
אחרי מסיבת עיתונאים שנשא במלון 'אמבסדור' בלוס אנג'לס, יצא קנדי כקיצור דרך - דרך המטבח למרות התנגדות האבטחה. קנדי החל ללחוץ את ידיהם של עובדי המטבח הנלהבים, אך סירחאן סירחאן, צעיר פלסטיני שהיגר לארה"ב פתח בירי לעבר קנדי - ורצח אותו.
לטענת סירחאן, הסיבה להתנקשות בקנדי היא תמיכתו בישראל לאחר מלחמת ששת הימים. על סירחאן נגזר מוות, אך עונשו הומר למאסר עולם.
כיום, סירחאן סירחאן נושק לגיל 80, ונמצא בבדיקה אחרונה לאפשרות לשחררו אחרי כמעט 55 שנים בכלא ואחרי 15 בקשות שחרור שנדחו. ככל הנראה סירחאן צפוי להשתחרר עד פברואר 2023, חודש שבט תשפ"ג.
- לפניות לכתב: tziki@kikar.co.il