30 מנהיגי המדינות החברות בברית נאט"ו יתכנסו מחר (חמישי) בבירת בלגיה, בריסל, לצורך כינוס חירום בעניין הפלישה הרוסית לאוקראינה. במהלך הפגישה ינסו המנהיגים להציב חזית אחידה לקראת הטלת סנקציות נוספות נגד רוסיה ונשיאה, ולדימיר פוטין.
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, המריא מוושינגטון לבירת בלגיה לקראת הפגישה, שם ינסה לאחד את כולם סביב הקו האמריקני, אך כמובן שגם 29 המדינות האחרות יביעו את דעתן.
כך, למשל, ייתכן כי ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, ידרוש לנקוט בקו נוקשה וקיצוני יותר מזה שרוצים ביידן וארה"ב, זאת לאחר שכבר בנושאים רבים אחרים היה הראשון להטיל סנקציות על רוסיה - עוד לפני הממשל האמריקני. לקראת הפגישה מחר שוחח נשיא אוקראינה וולדומיר זלנסקי, שגם צפוי לנאום בפני הוועידה בזום, עם ג'ונסון - שהבטיח כי "יפעל להטלת סנקציות נוספות על ידי ברית נאט"ו", כך לפי לשכת הנשיא בקייב.
מהצד השני, ייתכן כי קנצלר גרמניה, אולף שולץ, יציג קו פחות נוקשה, ויבקש מביידן לרכך את הסנקציות על רוסיה, בין היתר בשל העובדה שגרמניה עדיין תלויה במשאבי הנפט של רוסיה. יתרה מכך, גרמניה ושולץ נמצאים תחת ביקורת מתמדת בשל יחסם הרך לרוסים.
גם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, צפוי לנקוט בגישה מעט פייסנית, זאת בכדי להמשיך ולתחזק את האפשרות שאולי יזכה להיות ה'מתווך' בין רוסיה לאוקראינה. עם זאת, ע"פ הערכות בעולם, מקרון לא עתיד להציג קו "רך מדי".
חשוב לזכור גם את נוכחות המדינות הבלטיות בוועידת החירום - ליטא לטביה ואסטוניה - החוששות כי הן "הבאות בתור" מייד אחרי שפוטין יסיים עם אוקראינה.
בניגוד לאוקראינה, המדינות הבלטיות הן חברות מלאות בברית נאט"ו, מה שאומר כי סעיף 5 אמור להיות מופעל במקרה בו פוטין יחליט לפלוש גם אליהן, לפי שע"פ ההסכם פלישה למדינתם מחייבת את שאר החברות בברית להתערב צבאית.
לאחר ניתוח זה יש לציין כי ברוסיה מנסים לצנן את המעוניינים להטיל סנקציות חזקות יותר. שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, אמר היום כי במוסקבה "הופתעו" מחוזקת הסנקציות שהטיל המערב על רוסיה, ו"במיוחד הסנקציות נגד הבנק המרכזי של רוסיה".
אם יש צורך בסיכום זמני, ערב הישיבה המכרעת בבריסל, הרי שזה המצב הנתון: ביידן מנסה לאגד את כולם סביבו; שולץ ומקרון נוקטים בקו מעט רך; ואילו ג'ונסון - הוא אפילו תקיף יותר מביידן.