אז מה זה 'משבר אקלים' ולמה לעולם פתאום אכפת?!

בשבוע האחרון כולם דיברו על 'ועידת האקלים', ועד כמה היא משמעותית. אבל זאת לא הוועידה הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה. וועידות קודמות לא הועילו הרבה מעבר לדיבורים ונאומים, או כמו שראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון סיכם ואמר על הוועידות הקודמות שהן היו רק "בלה בלה בלה".

אם אנחנו משווים את האקלים שלנו לזה של כוכבי לכת האחרים נגלה תופעה מעניינת. באטמוספירה של כדור הארץ יש גזים כמו אדי מים ופחמן דו חמצני שלוכדים חלק מחום כדור הארץ ומאפשרים אקלים נעים למחייה. הם אחראים לאפקט החממה שבלעדיו הטמפרטורה על פני הכדור שלנו הייתה בממוצע של... מינוס 18 מעלות... ברררר. לא ממש נעים.

מה זה 'שינוי אקלים'? לפני כמאתיים שנים החלה המהפכה התעשייתית. התחלנו לשרוף פחם ואז נפט וגז בכמויות הולכות וגדלות. הדלקים המחצבים האלה שהוצאנו מהאדמה מכילים המון פחמן ששרפנו וששחרר לאוויר כמויות עתק של פחמן דו חמצני. אפקט החממה הכל כך חיוני לחיים על פני כדור הארץ התחיל להיות חזק יותר.

אם כן, שינוי אקלים על רגל אחת הוא שריפת דלקים שמשחררים גזי חממה, בעקבותיהם יותר חום נלכד סביב הכדור, הים נהיה יותר חם מה שמגביר את האידוי ומשנה באופן רציני מאוד את כל מערך האקלים - פחות ימים קרים, הרבה יותר ימים חמים, תקופות יבשות לצד יותר אירועים של גשם קיצוני – שיטפונות.

על פני 150 שנה, ההתחממות הממוצעת של כדור הארץ היא 1.1 מעלות. לא נשמע הרבה, נכון? אבל שינוי כזה מוסיף כמות אדירה של חום באוויר ובים וזה משבש לגמרי את האקלים, עם פי ארבעה של אירועי חום קיצוני ב-40 השנים האחרונות, הרבה יותר שריפות גדולות ובצורות חמורות.

לכן, זה לא סתם 'שינוי', זה 'משבר אקלים'.

אנו כבר עדים ברחבי העולם לשינויים ואם לא נפעל להפחית את פליטות גזי החממה העולם נמצא במסלול התחממות של למעלה מ-3 מעלות עד סוף המאה. היעדים שהאו"ם הציב על מנת לנסות ולהימנע מההשפעות הגרועות ביותר של שינויי האקלים היא לנסות ולא לחצות את הרף של 1.5, אך נראה כי יעד זה כבר בלתי ניתן להשגה וכעת מדברים על מיגור ההתחממות עד ל-2 מעלות.

לא מעט אנשים בעולם חווים את משבר האקלים. השירות המטאורולוגי של ישראל מדבר על ריבוי של אירועי חום קיצוניים ואנחנו באמת יכולים להרגיש בהם. עיריות צריכות להשקות את הדשא הרבה יותר ושירותי הכבאות מדברים על עידן של "מגה שריפות".

יש מקומות בעולם שנושא משבר האקלים הפך כבר היום לעניין של חיים ומוות: באפריקה ובאסיה, שם האוכלוסייה רובה ככולה חקלאית, סובלים מבצורת כרונית. אלו איים עם גובה ממוצע נמוך מאוד שסובלים מהעלייה המתמדת של פני הים והריבוי של סופות חזקות. זהו הבסיס לתופעה של פליטי אקלים שהולכים ומתרבים. תופעת פליטי האקלים וההשלכות החמורות על יציבות חברתית ופוליטית הובילה צבאות בעולם, כמו הפנטגון בארה"ב ולאחרונה גם צה"ל להכיר במשבר האקלים כאיום לביטחון הלאומי.

האזור בו ישראל נמצאת סובל פי שניים ונחשב כנקודה חמה לשינויי האקלים ולכן כל זה מאוד רלוונטי עבור כולנו.

ההערכה המדעית היא ששריפת דלקים אחראית לשני שליש מפליטות גזי החממה מראשית המהפכה התעשייתית ול-85% בעשור האחרון, לכן הפתרון נעוץ בהפסקת השימוש בגז, נפט ופחם ובמעבר למקורות אנרגיה נקיים יותר: שמש, רוח ובעיקר התייעלות אנרגטית. האנרגיה הנקייה ביותר היא זו שאנחנו חוסכים.

ישראל היא מעצמת שמש וגם טכנולוגיה. השקעה מאסיבית ומיידית במעבר לאנרגיה מתחדשת ובחסכון באנרגיה עשויה לשפר את איכות החיים שלנו ושל ילדינו: לנשום אוויר נקי יותר, לגור בדירות איכותיות יותר ולהתנייד בצורה יעילה ונעימה יותר.

חברות שעוסקות בחדשנות בנושא אנרגיה מאוד חשובות בעיצוב העולם של מחר, כך שיש כאן הזדמנות ישראלית חד פעמית להיות בחזית המאבק במשבר האקלים.

הצהרות המנהיגים

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה

בריטניה שהיא גם מעצמה, היא אחת מהמדינות שהיו מזהמות שהצליחה משנות התשעים לצמצמם את זיהום האוויר שלה ב-44 אחוזים משנות התשעים. כעת, הבריטים מעוניינים לקצץ עד לשנת 2030 את הזיהום ב-68 אחוזים.

ראש הממשלה ג'ונסון, שכאמור אירח את הוועידה אמר כי "אם לא נהיה רציניים לגבי שינויי האקלים היום, כל זה יהיה מאוחר מדי עבור ילדינו לעשות זאת מחר". עוד אמר כי הוא מקווה שהוועידה לא תהיה רק "בלה בלה בלה".

ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית

ארה"ב, אחת המדינות שכבר סובלת ממשבר האקלים ועברה את העשור החם בתולדותיה, מעוניינת להשקיע רבות בפתרון למשבר האקלים, זאת לאחר שהממשל הקודם בנשיאותו של טראמפ התרחק מנושא האקלים ופרש מהסכם פריז.

ביידן אמר בנאומו כי "זהו העשור המכריע בו נוכיח את עצמנו. נוכל לשמור את המטרה של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד בהישג יד, רק אם נתאחד". עוד אמר כי תכנית 'להבנות מחדש' תשקיע "היסטורית באנרגיה נקייה - ההשקעה המשמעותית ביותר להתמודדות עם משבר האקלים שכל מדינה מתקדמת ביצעה אי פעם".

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה

מערכת הבחירות שהייתה רק לאחרונה בגרמניה נסובה סביב הטיפול במשבר האקלים המתמשך, ובית המשפט בגרמניה דרש מהממשל הגרמני להציב יעדים ברורים יותר למלחמה במשבר.

מרקל, שכידוע אמורה לסיים בקרוב את תפקידה, הביאה איתה את מי שכנראה יהיה הקנצלר הבא - אולף שולץ, למרות שהוא מהמפלגה המתחרה.

מרקל אמרה כי "העולם לא עושה מספיק למלחמה במשבר וכי אנחנו עדיין לא לאן שאנחנו אמורים להגיע". בהמשך קראה ליישם "מיידית" את הסכם פריז.

נרנדנה מודי, ראש ממשלת הודו

הודו, אחת מהמדינות המזהמות ביותר בעולם, סירבה להצהיר יחד עם שאר המדינות לאפס את פליטת גזי החממה עד לשנת 2050, והצהירו כי יפעלו להפחתה. בנוסף, מודי לא חתם על עצירת כריתת היערות עד לשנת 2030.

ראש ממשלת הודו מודי אמר בכנס כי הוא ידאג "להתנעת המלחמה בשינויי האקלים".

שי ג'י פינג, נשיא סין

סין גם היא אחת מהמדינות המזהמות, והיא סירבה להגיע אל הכנס. עם זאת, נשיא סין שלח הצהרה בכתב לפיה "יש לשמור על שיתוף פעולה מלא בין מדינות העולם בנושא משבר האקלים, ועל המדינות המפותחות לתמוך במדינות המתפתחות".

עוד אמר כי "יש להאיץ את הטרנספורמציה הירוקה, וכי סין מאיצה את השימוש באנרגיה ירוקה ומתחדשת ומתכננת להקים פרויקטים גדולים של טורבינות רוח".

נפתלי בנט, ראש ממשלת ישראל

בישראל כידוע, לא ננקטו צעדים משמעותיים למלחמה בזיהום האוויר, למעט חוק השקיות שנכנס לתוקף בשנת 2017. לאחרונה, עם העברת חוקים של מיסוי על חד פעמי, מתעורר שיח בישראל בנושא - אך ישראל עוד רחוקה מלהפחית משמעותית את זיהום האוויר.

ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים". עוד הוסיף כי "אנחנו חייבים לפעול עכשיו. אם לא נפעל עכשיו, זה יהיה מאוחר מדי לילדים שלנו".

עוד אמר ראש הממשלה כי "אנו יודעים שההיסטוריה תשפוט את תגובת הדור שלנו לאיום הזה - לא לפי מידת השאפתנות שלנו, אלא לפי הצעדים המעשיים שאנו נוקטים. לאחרונה התחלנו ליישם את 'תוכנית 100 השלבים' שלנו, מה שאומר שאנו עושים כיום יותר לקידום אנרגיה נקייה ולהפחתת פליטת גזי חממה, מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה של ארצנו. לראשונה, ישראל מתחייבת לצמצם את פליטת גזי החממה ל-0 עד שנת 2050 ואנו נפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025".