נשיא אידיאולוג או תאב בצע? מנהיג דו-פרצופי

הנהגה דו פרצופית: רגפ טאיפ ארדואן, הוא אולי המנהיג עם הכי הרבה ביקורת כלפי ישראל - תוך כדי ניהול יחסים דיפלומטיים עמה, שבזכותם הוא מכניס כספים רבים למדינתו בזכות קיום סחר פורה עם ישראל. בדקנו את הניגודים של האיש שמנסה לשלב בין אידאולוגיה לתאוות הבצע.

עד לשנת 2008 היה שפל כמעט חסר תקדים ביחסים עם ישראל, אך הטורקים המשיכו לסחור עם ישראל. טורקיה הרבתה לגנות את ישראל בין היתר בשל ההתנכלות מול הפלסטינים באינתיפאדה - וגם דרדרו את היחסים עם ישראל בשל הזעם על בת בריתה של ישראל, ארה"ב, על כך שהיא קיימה מלחמה באדמת עיראק.

2008: התדרדרות ביחסים לאחר 'עופרת יצוקה'

היחסים בין ארדואן לישראל, כאמור, ידעו עליות ומרדות, אבל אלו לא הפריעו לארדואן להמשיך לסחור עם ישראל בענפים שונים, בשווי של יותר מ-3 מיליארד דולר.

לצד זאת, במהלך מבצע עופרת יצוקה, ארדואן טען כי ההפצצות שמבצעת ישראל הן לא פחות מ"פשע כנגד האנושות". ואמר כי "ישראל עושה מעשים לא אנושיים ברצועת עזה, שיגרמו לה להשמיד עצמה".

ובכל זאת, בצל הביקורת הכבדה - ישראל החליטה כי למרות זאת, אין הצדקה לצמצום היחסים עם טורקיה שהשתלחה בישראל כאילו הייתה האויב מספר 1 שלה.

אחד הרגעים הזכורים ביותר בהתנהלות ארדואן מול ישראל הוא כשארדואן נטש כנס בו נשיא המדינה שמעון פרס הגן על ישראל.

רגע זכור נוסף הוא האירוע בו סגנו של שר החוץ ליברמן, דני איילון, הציב את שגריר טורקיה על כיסא נמוך והשפיל אותו - מה שגרר ביקורת בישראל ובעולם, ואיילון נאלץ להתנצל.

2010: המשט לעזה

אחת הצלקות הגדולות ביותר בין טורקיה בהנהגת ארדואן לישראל, היא אירוע המשט מטורקיה של אוניית 'המרמרה', שהייתה אמורה להביא עיתונאים וסיוע לעזה - ולמעשה התברר כי על סיפון הספינה היו מספר לוחמים עם סכומי כסף גדולים שכנראה התכוונו להצטרף לשורות ארגון הטרור חמאס.

ישראל, עצרה את המשט, והביאה למותם של תשעה אזרחים טורקים. בתגובה, ארדואן החזיר את השגריר וסערה של ממש החלה בישראל ובטורקיה.

מקרה המשט לעזה הוא אולי אחד היחידים בו ניתן לומר כי האידאולוגיה של ארדואן, הביקורתית מאוד כלפי ישראל, הגיעה לידי ביטוי גם בצעדים כלכליים של ממש, אז ארדואן הודיע על ביטול תכנית להקמת צינורות שיעבירו סחורה מטורקיה לישראל.

לאחר פרסום החלטת וועדת הבדיקה שהקים האו"ם בעניין המשט, שקבע כי ישראל הפעילה כח מופרז למרות זכותה להגן על עצמה - הודיע ארדואן כי ינתק באופן מוחלט את היחסים הכלכליים עם ישראל.

אלא שכעבור שעות, לאחר שהעולם התחיל לקחת ברצינות את ארדואן - המנהיג הרברבן נאלץ לתקן את דבריו ואמר כי התכוון רק "ליחסים ביטחוניים" - מה שלא מביא כמעט לשום מחיר כלכלי מצדו של ארדואן, שיצא גיבור בעיני מעריציו ועצמו.

תקופת אובמה

במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב ברק אובמה בישראל, ביקש אובמה מראש הממשלה נתניהו לטלפן אל נשיא טורקיה ארדואן ולהתנצל בפניו על פרשת המשט. נתניהו אכן התקשר לארדואן, מה שהביא לשיפור מסוים ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל - אך כלכלית, גם ככה ארדואן לא נתן להם משמעות רבה.

חצי שנה בלבד לאחר השיחה, ארדואן 'שב לסורו' ותקף את ישראל וטען כי ישראל היא האחראית להפיכה במצרים, אז נפל מוחמד מורסי, מקורבו של ארדואן.

בתגובה, גינתה ארה"ב את דבריו של ארדואן, וליברמן, שהיה בהפסקה מתפקידו כשר החוץ בשל כתב אישום שהוגש נגדו אמר כי ארדואן "ממשיך דרכו של גבלס".

2015-2016: היחסים מתחממים

לאחר שישראל הכריזה כי תפצה את 'נפגעי המרמרה', טורקיה בתמורה לא הכניסה אנשי חמאס לשטחה, וביטלה את התביעות המשפטיות נגד ישראל.

אחרי פיגוע באיסטנבול בו נרצחו שלשה תיירים ישראלים, אמרה מקורבת לארדואן כי "הלוואי וכל הישראלים ימותו בפיגוע". בתגובה, ארדואן פיטר אותה מתפקידה.

הסכם נרמול יחסים שמנפח את כיסי ארדואן

לקראת סוף שנת 2016 הכריז ראש הממשלה נתניהו על הסכם נרמול יחסים עם ארדואן וטורקיה - בתמורה להטבות כלכליות גדולות למדינה הטורקית.

ישראל העבירו למשפחות ההורגים במשט 21 מיליון דולרים, והבטיחה לטורקיה כי תאפשר לה העברת סחורות לעזה והטבות נוספות.

עם השנים ארדואן לא הצליח להתאפק, והמשיך לגנות את ישראל למרות חבילת ההטבות שקיבל, ואמר כי "העולם מתעלם ממעשי הטבח והאכזריות של ישראל - והיא מרגישה חסינה".

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הגיב בשנת 2019 למעשי הטורקים כנגד הכוחות הטורקים, זאת לצד סירובו להכנע ללחצים בישראל להכיר ברצח העם הארמני בידי הטורקים - דבר שהיה מכעיס את ארדואן - שגם כך כעס.

לאחר חתימת 'הסכמי אברהם' אמרה טורקיה כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות על ההסכם". מעניין, מסתבר שרק לטורקים מותר להגיע להסכמות עם ישראל.