100 צעירים וצעירות יהודים אמריקנים, המוגדרים כ"פרחי רבנות וחזנות" מהזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים, יוצאים היום (שלישי) בקריאה פומבית נגד מלחמתה של ישראל בטרור המגיע מרצועת עזה ויו"ש.
החותמים והחותמות על המכתב המקומם, תלמידי מוסדות דוגמת ההיברו יוניון קולג', המכללה לרבנות ריקונסטרוקציוניסטית ו-JTS, פותחים את מכתבם, שנחשף באתר סוכנות הידיעות JTA, "בפנייה ללב הקהילה היהודית".
"כה הרבה מקרבנו מתעלמים מההשפלה היומיומית שמפעילים כוחות הצבא והמשטרה הישראלים על פלסטינים, וכל כך הרבה יושבים בחיבוק ידיים כאשר ישראל מקיימת שתי מערכות משפט נפרדות באותו האזור; ובאותה נשימה, אנו המומים מההסלמה של האלימות, כאילו הדברים הללו אינם חלק מאותה דה הומניזציה המבטלת את הסטטוס קוו".
לדבריהם, "המציאות הנוכחית הינה משבר רוחני - הדורש יותר מתפילה... אלא אף נקיטת פעולה: אנחנו יכולים לעשות שינוי, רק כאשר אנחנו מחליפים את תפילותינו המושקות לשלום, בדמעות של שברון לב. אנחנו יכולים רק לבנות מחדש, כשאנחנו מתחילים מהדמעות שלנו".
"עבור אלה מאיתנו שישראל ייצגה בעיניהם תקווה וצדק, עלינו לתת אישור לצפות, להכיר במה שאנחנו רואים, להתאבל ולבכות - וממילא לשנות את ההתנהגות שלנו ולדרוש טוב יותר".
הצעירים הרפורמים והקונסרבטיבים הללו מדגישים: "כיהודים אמריקנים, המוסדות שלנו מספרים על ישראל, בתקווה שזה מה שבאמת ישראל יכולה להיות, מתוך חוסר ידיעה לגבי מה ישראל היא באמת. כספי הצדקה שלנו מממנים סיפור שאנו רוצים לקוות שהוא נכון, אך מנציח מציאות בלתי ניתנת להחזקה; מציאות שהיא מסוכנת. הלובי הפוליטי שלנו מצייר לעיתים קרובות נרטיב של קורבנות, אך תומכת בדיכוי אלים של זכויות האדם ומאפשרת אפרטהייד בשטחים הפלסטיניים ובאיום הסיפוח".
"אנחנו כבר לא יכולים לטעון לבורות", עובר המכתב לנימה זועמת: "כמה פלסטינים צריכים לאבד את בתיהם, בתי הספר שלהם ואת חייהם כדי שנבין שבשנת 2021, הבחירות של ישראל מגיעות ממקום של כוח ופעולותיה של ישראל מהוות סילוק מכוון של הפלסטינים?".
"אנו, מנהיגי העתיד של הקהילה היהודית.... מתאמנים ללמד את התורה... ולהוביל את הטקסים שיחזיקו את שמחתנו ואת צערנו, ואנחנו מלאים בדמעות. אנו מתחננים בפניכם, הקהילה שלנו - התלמידים שלנו, המורים, הקהילות, המעסיקים והמממנים - למצוא את הדמעות שלכם".
"עלינו להסתכל על המציאות שהתכחשנו אליה, לאפשר לעצמנו להרגיש קודם כל כאב ולהתקדם משם. בעוד ששערי התפילה עשויים להיות סגורים, שערי הדמעות נשארים פתוחים", חותמים "פרחי הרבנות" את קריאתם הפומבית.
