בתוך יער סבוך, לא רחוק מנהר הטטריב החוצה את אוקראינה, פועל מדי קיץ מחנה 'שובה', המספק לילדים יהודים מרחבי המדינה את החוייה הרוחנית החסרה להם.
מחנה 'שובה' - חלק ממוסדות הקירוב 'אורח חיים', נוסד על ידי רבה הראשי של אוקראינה, הרב יעקב דב בלייך, לפני 29 שנים, ומאז מארח מדי שנה מאות ילדים יהודים.
גם היום, למרבה הצער, עוד נותרו ברחבי המדינה משפחות תלושות מיהדותן, פליטה מן החורבן הרוחני שהשאיר אחריו השלטון הקומוניסטי. את המחנה שייסד הרב הראשי, מתפעלים בחורי ישיבה ואברכים - חלקם בוגרי המחנה, שחותרים להעניק לילדי אותן משפחות טעם יהודי מתוק, ולקרב אותם לשורשיהם.
המחנה ממוקם במרחק של כשעה מעיר הבירה קייב, בדרך לעיירה וולדניק - שם קבור רבי ישראל דוב מוולדניק בעל ה'שארית ישראל'. בכלל, האזור נטוע בשרידים מן העבר היהודי והחסידי המפואר שצמח באזורים אלו.
"המתחם בו שוכן המחנה, שימש בעבר מחנה קומוניסטי ונרכש ע"י הרב בלייך", מספר הרב הלל כהן, עסקן מוכר במדינה. לדבריו, "בכל האזור ניתן להיווכח גם במונומנטים קומוניסטיים, לצד שלטי הכוונה בעברית - ובאוויר ישנה תחושת ניצחון - הנה, ניצחנו את הצורר הקומוניסטי".
"אני ומשפחתי נמצאים במחנה כ-15 שנים", מספר כהן. "אשתי מסרה שם כל השנים שיעורים לבנות, והשנה בני היה המדריך הראשי. זה כ"כ מרגש לראות את הדור השני משתלב בפעילות הקדושה, בבחינת מעשי אבות סימן לבנים".
המחנה מחולק לשלושה חלקים: בחודש תמוז - בנות, בחודש אב - בנים ולאחר מכן, במשך עשרה ימים, מתארחות במתחם משפחות יהודיות שברובן חסרות אמצעים, במקום כשר, נוח וקרוב לעיר - ובחינם.
מדריכי הקעמפ הם צעירים חרדים שמגיעים ממדינות שונות בעולם, ונוטעים בילדים ערכים, שמחה ותורה. אלא שכשמדובר בנערים שרבים מהם לא זכו ללמוד בתלמוד תורה, הדבר גורם למחזות מעניינים ואף מרגשים.
כזה הוא אחד שמעון גוטהרץ, אחד הילדים במחנה שטרם למד לקרוא את אותיות הא"ב. "בכל אחת מן התפילות, כשכל חבריו עומדים ושרים יחד את המילים מן הסידור, עומד נער זה ופשוט צורח בהתרגשות", מספר אברומי בלייך, בנו של הרב הראשי ואחד המדריכים בקעמפ, ל'כיכר'.
"קשה להתעלם מן הדמיון לסיפור החסידי על אותו 'עם הארץ' שלא ידע קרוא וכתוב, והיה שורק ומצפצף בזמן התפילה. מסופר כי הבעש"ט התרגש מאד מתמימותו של אותו יהודי, ומכך שהוא קורא להקב"ה בשפתו שלו", מספר מדריך אחר. לדבריו, "יש לשער כי שני הסיפורים קרובים זה לזה גם גיאוגרפית".
"התפוח לא נפל רחוק מהעץ", מספר הרב הלל כהן ומסביר: "אביו של הילד הזה, יהודה גוטהרץ, חזר בתשובה לפני כעשר שנים. הוא עסק באומנות, ונקלע לציון ר' נחמן באומן בזמן שהוזמן לצייר את ביתו של עשיר מקומי".
"מאז שחזר בתשובה, הוא נוהג לקרוא בקול את תפילת 'גאט פון אברהם' בכל מוצאי שבת בבית הכנסת הגדול של קייב. הוא מספק לנו מראות מרגשים, כאשר הוא קורא את המילים האידישאיות העתיקות במבטא אוקראיני, בזמן שלפני עשור לא ידע דבר על יהדותו", מספר כהן.
אפיזודה מעניינת נוספת מן הימים האחרונים: "הגיע אלינו נער בן 13, מבית חילוני לחלוטין. לימדנו אותו להניח תפילין, ולקראת סוף המחנה מצאנו אותו עומד ובוכה בדמעות שליש, על שהוא עומד לחזור לחייו החילוניים", משחזר בלייך.