חילופי האשמות הדדיים מעיבים על השלמתה של עסקת המל"טים בין ישראל לטורקיה. שני המל"טים הראשונים מדגם "הרון", מתוצרת תע"א ואלביט מערכות, נמסרו השבוע לטורקיה לאחר יישוב מחלוקות קשות בין היצרנים למשרד הרכש הטורקי, ושמונה נוספים אמורים להימסר בקרוב, אך הטורקים סוגרים עתה חשבון עם ישראל. הם מאשימים את תע"א ואלביט בעיכובים ובקשיים אחרים וגורמים ישראליים אינם טומנים ידם בצלחת ומטילים את האשם בקשיים על אנקרה.
לפי ידיעה בדיפנס ניוז, מאת כתבי השבועון באנקרה, "העסקה הבעייתית הרעילה שת"פ עתידי בין התעשיות הביטחוניות של שתי המדינות".
ראש מינהל הרכש הצבאי של טורקיה, מוראד ביאר, אמר לדיפנס ניוז, כי "מבחינת טורקיה העסקה אכן נשלמה ואנו מצפים לקבל את המל"טים הנותרים בשבועות הקרובים". אך הוא הוסיף, כי למרות לחיצת הידיים המאוחרת בין הצדדים, העסקה "הותירה טעם מר בפה.... את הלקח שלנו אנו למדנו".
אנליסטים צבאיים בטורקיה אמרו, כי העסקה גרמה מפח נפש לגורמים במינהל הרכש באנקרה ובצבא הטורקי. גורמים אלה מטילים ספק בכך שיסכימו לחתום בקרוב על עסקת רכש בטחוני גדולה עם ספקים ישראליים.
גם הישראלים, מצידם, בוחנים מחדש את אסטרטגיית העסקים עם טורקיה. הם טוענים, כי המתיחות הפוליטית, דרישות טורקיה להעלות את היקף העבודות שצריכות להימסר לחברות טורקיות (offset) והמגמה הטורקית לשנות בתכיפות את המפרטים הטכניים כל אלה משפיעות על חישובי הכדאיות הכלכלית של עסקות נשק עם טורקיה.
"ספקות מהרגע הראשון"
פקיד במשרד הביטחון בתל-אביב אמר לשבועון, כי המכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות לטורקיה ירדו ממיליארד דולר בשנה בתחילת שנות ה-90 ל-100 מיליון דולר בכל אחת משלוש השנים שחלפו.
מה בדיוק קרה? מקור ישראלי המקורב לנושא אמר ל"גלובס", כי זמן קצר לאחר שתע"א ואלביט זכו במכרז של משרד הרכש הטורקי לאספקת המל"טים, ב-2005, דרש הלקוח לפצל את העבודה ולמסור את ייצור המטעדים (payloads) של המל"טים לחברה הטורקית אסלאן.
"לחברות הישראליות היו ספקות מהרגע הראשון", אמר המקור. "מפעל תמ"ם (תעשיית מכשירים מדוייקים) של תע"א מייצר מטעדים לכל המל"טים של תע"א וכן מטעדים בשווי עשרות מיליוני דולר למל"טים של חברות אחרות, לרבות מל"ט 'שדו' של AAI. כאשר מכניסים יצרן שלישי, ועוד זר, למערכת, ברור שייווצרו עיכובים ובעיות. המטעד שייצרו הטורקים פשוט לא התאים לחלקי המל"ט שתע"א ואלביט ייצרו". "הטורקים האשימו את הישראלים באי עמידה בלוח הזמנים והם סרבו להכיר בכך ששורש הבעיה היה שהמוצר שלהם לא עלה בקנה אחד עם המפרטים המוסכמים מראש", אמר המקור.
הוא אמר עוד, כי בכל פרוייקט מורכב כזה, צבאי או אזרחי, טבעי לגמרי שייתגלעו חילוקי דעות וקשיים במהלך הביצוע.
ראש מינהל הרכש הטורקי אמר, כי היצרנים הסכימו לפצות את טורקיה בכמעט 18 מיליון דולר על העיכובים ועל אי עמידה בכמה מהמפרטים המקוריים. התשלום יפוצל בין תע"א, אלביט והחברות הטורקיות שהשתתפו בפרוייקט, לפי חלקן היחסי בו. הפיצוי ישולם במוצרים ובשירותים, לא במזומן.
אך המקור הישראלי אמר ל"גלובס", כי אנשי שיווק בתעשיות הביטחוניות מדווחים שמערכת ביטחון הטורקית עודה מעוניינת מאוד לרכוש מוצרים ישראליים.
לא התלונה הראשונה של טורקיה
בכל זאת, לפי דיפנס ניוז, אין זו פעם הראשונה שטורקיה קובלת על ביצוע הסכמי הרכש שלה עם ישראל. כאשר שתי המדינות נעשו שותפות אסטרטגיות, באמצע שנות ה-90, נתקלה טורקיה בקשיים במאמציה לרכוש נשק בארה"ב ואירופה. לא אחת הציבו האמריקנים והאירופים מגבלות פוליטיות על מכירות נשק לטורקים. אנקרה פנתה אפוא לישראל וכך נהפכו התעשיות הביטחוניות לספקיות נשק גדולות לצבא הטורקי.
אך כמה עסקות גדולות עם חברות ישראליות, לרבות שדרוג מטוסי קרב וטנקים של צבא טורקיה, הניבו תלונות של הטורקים על פתרונות יקרים לבעיות שצצו במהלך העבודות ועל עיכובים במסירה. מזוית אחרת: הטורקים נתקלים עתה בהרבה פחות מחסומים ברכישות נשק ממקורות מערביים.
מנגד, גורמים רשמיים רבים בישראל מטילים עתה ספק בתבונה של שיתוף טורקיה בטכנולוגיות מודרניות, בשעה שאנקרה נמצאת על מסלול של שיפור יחסים עם איראן וסוריה.
"יש קולות רמים במערכת הביטחון, לא בתעשיות הביטחוניות, ששואלים בקול רם האם עדיין ניתן לראות בטורקיה בעלת ברית אסטרטגית של ישראל", אמר המקור הישראלי ל"גלובס".
ספקות דומים נשמעים בטורקיה. אנליסט באנקרה אמר לדיפנס ניוז, כי קרוב לודאי שטורקיה תימנע אתה במיוחד מעסקות מל"טים עם חברות ישראליות. "למרות שהטורקים מפתחים מל"טים משלהם, יעבור זמן רב עד שהם יוכלו לספק את צרכי הצבא שלהם בתחום זה", אמר האנליסט. "המשמעות היא, שבעתיד הקרוב עשויה טורקיה לבקש סיוע טכנולוגי מספקים זרים כדי לקדם את תעשיית המל"טים שלה, ויש לי ספק רב אם סיוע כזה כזה יירכש אי פעם מישראל".