פאס - הצצה לאחת הקהילות העתיקות בעולם. בעירם של הרי"ף והרמב"ם שנקראה ירושלים של המערב ומנתה עשרות אלפי יהודים, מתגוררים כיום 85 יהודים בלבד. בתחתית הכתבה: פאס ב-360 מעלות.
העיר פאס הינה מהערים העתיקות והחשובות שבמרוקו. מראשית ימיה של העיר לפני כ-1400 שנה התגוררו בה יהודים רבים שנקראו להגיע לעיר על ידי השליטים המקומיים. לא בכדי נקראו היהודים להגיע לעיר, היהודים היו יודעי קרוא וכתוב ועסקו במלאכות מורכבות. מראשית ההתיישבות בעיר נודעו רבניה וסוחריה היהודים כהרי"ף והרמב"ם שהיוו אבן שואבת ליהודי העולם ובישיבותיהם למדו תלמידי חכמים מאירופה ואף מתימן.
לצד היותה של פאס מרכז רוחני חשוב ליהודים, הייתה העיר גם מרכז לחכמת המתמטיקה והרפואה. בייחוד נודעה פאס באוניברסיטת על קירוואין שהפיצה את המתמטיקה הערבית ואת השבר העשרוני – אבני יסוד במתמטיקה שמקובלים בכל העולם המדעי.
הרמב"ם שגר ברובע פאס אל באלי (העיר הישנה) למד באוניברסיטה בפאס את חכמת הרפואה ואף לימדה ליהודים ושאינם יהודים. את ההשפעה הרבה שהייתה על הרמב"ם מהשפה המקומית ניתן לראות בספר הרפואות לרמב"ם בו הוא מזכיר צמחים בשמם המרוקאי ולא בערבית הספרותית המקובלת.
היחס ליהודי פאס ידע עליות ומורדות, לעיתים הוא היה יחס סובלני ולעתים היה קשה מנשוא ולווה בפרעות ורציחות המוניות. בפאס גם הייתה הפעם הראשונה בה שוכנו יהודים מארצות ערב בשכונה של יהודים בלבד שנקראה "אל-מלאח".
על מקור השם "אל-מלאח" ישנה מחלוקת גדולה, אך רוב ההיסטוריונים גורסים כי המקור הוא בכך שהיהודים היו סוחרי מלח ועל שם ערימות המלח בשכונתם ניתן השם. אנקדוטה ראויה לציון היא כי בגלל עיסוקם של היהודים במלח גזר הסולטן של פאס כי כל ראש שיכרת בכיכר העיר יושלך בכניסה למלאח, כאשר על היהודים למולחו ולהציבו בשער העיר למען יראו ויראו.
עם גירוש ספרד הגיעו לעיר פאס מאות אלפי מוסלמים ("המוריסקוס") וכעשר אלף יהודים ("המאראנוס") שגורשו מספרד. היהודים המגורשים סבלו מהקהילה היהודית המקומית שראתה בהם נטע זר ולא קיבלה אותם בבתי הכנסת המקומיים.
בצר להם, התיישבו היהודים ברובע החדש של העיר שנקרא "פאס אל ג'דיד" - העיר החדשה. היהודים הספרדים שנהגו כדעת רבינו אשר ולא קיבלו את דעת הרי"ף וגאוני פאס הוחרמו ולא הותר לאכול משחיטתם. על כן, במשך מאות בשנים קהילת המגורשים התפללה בנוסח שונה ולא באה בקהל המקומי.
מסיבה זו נהגה קהילת מגורשי פאס ושאר קהילות המגורשים לכתוב בכתובות את ייחוסם שבדרך כלל הגיע לצרפת שבזמן רש"י, לצד שימור מנהגי החתונה ושימור של מלבוש ייחודי לכלות שנקרא "כסווה אל כבירה" (השמלה הגדולה) שמלה שהיו בה כחמישה ק"ג חוטי זהב ושהייתה נהוגה בספרד.
רבות נכתב על בית החיים בפאס בו קבורים גדולי וגאוני המערב, בהם קבר רבי יהודה אבן עטר והצדקת ללה סוליקה שנעקדה על קידוש השם.
יהודי פאס בדור קום המדינה למדו עברית על בוריה ואף הקימו מועדוני דיבור עברי. לצד זאת, הם התברכו בעושר עצום, קנו קרקעות בארץ ישראל והיו שותפים בהקמת והחזקת בתי חולים.
כיום נותרו בקהילה שבנשיאותו של דוקטור אדמונד גיגי כשמונים וחמישה יהודים מבוגרים, רובם ככולם במצב כלכלי מצויין שזוכים למעמד חברתי גבוה לצד הגנה מלאה מהמלך מוחמד השישי.
לקהילה יש שני בתי כנסת פעילים, מקווה טהרה מהודר, קצביה ומסעדה כשרה בה ניתן להשיג בשר כשר לצד בשר חלק, בית אבות, חברא קדישא ומוזיאון לתולדות יהדות פאס. לצד האמור, מתחזקת ממשלת מרוקו את בית החיים ואת בית הכנסת "אבן דנאן" ששומר על ידי אונסק"ו.
יהודי מהקהילה עימו שוחחנו, אמר ל"כיכר השבת" כי אמנם מצב היהודים מצויין ורובם ככולם סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים, אך מה שנותר מהקהילה המצטמצמת זה "בעיקר מוסדות". לדבריו: "תסתכל מסביב, תראה מוזיאון יפה וקצביה כשרה ואפילו ערבות הדדית בין החברים - אבל הפכנו מקהילה חיה ויוצרת למוסדות שמשמשים בעיקר כמוצג מוזיאוני. אין כאן ילדים ונערים, כולם נסעו לצרפת או עלו לישראל. אנחנו מחכים פה למשיח ועד אז נשאר ונמות כאן".
לצד יהודי פאס ששומרים על המסורת בעיר, ראוי להזכיר את ד"ר משה כהן, חוקר יהדות פאס ובעצמו בן העיר שעוסק בשימור השפה היהודית-מרוקאית (האידיש של מרוקו) האל-מגרבייה אל-יהודייה ואת משה צרפתי, מדריך טיולים ובן העיר שאבותיו היו מרבניה הדגולים של העיר ומראשי קהילת מגורשי ספרד.
צפו: פאס ב-360 מעלות. (לחצו על התמונה ושוטטו בתצלומים באמצעות העכבר) התמונות צולמו על ידי עינת לוי במסגרת פרוייקט מיוחד לתיעוד דיגיטלי של יהדות מרוקו.