תחושת נכאים קשה מורגשת בימים אלה בירדן, וממש לא בגלל פיגוע הטרור הקטלני הראשון של דאעש בשטח הממלכה. הסיבה לתחושה הקשה: שוטר תנועה אגדי ומפורסם במדינה, הזאע א-זניבאת, הלך לעולמו בגיל 74 בשבוע שעבר, אחרי שנים ארוכות שבהן ריגש את נהגי המכוניות והולכי הרגל בעיר הבירה עמאן, עם שמחת החיים המקורית שלו שבאה לידי ביטוי בריקודים יחודיים ותנועות ידיים משעשעות.
א-זניבאת היה בן 74 במותו. הוא הצטרף למנגנון הביטחון הכללי הירדני בשנות השישים, ובמשך יותר מ-20 שנים ביצע את עבודתו - כשוטר תנועה באחד המקומות הסואנים ביותר בבירה - בחן רב ובמסירות יוצאת דופן. בשנת 2007, אחרי שנים רבות בגמלאות, חזר א-זניבאת לשירות וקיבל את פרס המלך עבדאללה בשל הצטיינותו בתפקיד.
המלכה ראניה הספידה אותו בחשבון הטוויטר שלה: "הרוח העליזה והטובה שלך השרתה חיות יוצא דופן ברחובות עמאן". ראניה, אשתו של המלך עבדאללה, הצטרפה בכך לירדנים רבים שנפרדו ברשתות החברתיות מהשוטר האהוב עליהם, שעל פי הפרסומים רשם במשך כל שירותו שני דוחות תנועה בלבד. אחת הסיבות לכך שא-זניבאת היה אהוב במיוחד הייתה כנראה כנראה הדרך שבה העביר בנעימים את הזמן לנהגים בשעות העומס הכבדות בעמאן.
"הזאע, המאסטרו של רחובות עמאן והפרפר האמיתי שלהן" "רחובות עמאן נפרדים מא-זניבאת, שגרם להם לחייך" - היו רק חלק מהכותרות בעיתונות הירדנית והערבית, שביכו את לכתו של מי שהספיק במהלך חייו להביא לעולם 12 ילדים ולהתחתן כמה פעמים.
ד"ר סברי אריחאת, השר הירדני לשעבר, סיפר כי השוטר א-זניבאת היה חלק בלתי נפרד מהנוף של עמאן בשנות השבעים והשמונים: "כשהתקרבו אל הצומת שעליו חלש הזאע, התנהגו כמו מרגלים ועקבנו אחריו כדי לא לפספס אף תנועה מתנועות ידיו, שהתנופפו כמו כנפיים של ציפור שמשתוקק לעוף".
אחד מסיפורי הפולקלור הרווחים, שנקשרו בשמו של שוטר התנועה האגדי, הוא שיום אחד הגיעה שיירתו של המלך חוסיין המנוח לאחד הרמזורים בצומת שבו הוצב. א-זניבאת התבקש על ידי קצין של המשמר המלכותי להניח לשיירה לעבור, אך באותו רגע בדיוק עבר אמבולנס וא-זניבאת החליט ללא היסוס לתת לו לעבור קודם - לפני שיירת המלך.
"כבוד המלך שמח מאוד לנוכח ההתנהגות האנושית הזו. כשהוא הגיע אליי הצדעתי לו והוא אמר לי 'אתה נראה לי עייף מהפקקים'. עניתי לו: 'מי שרואה אותך, אדוננו, כל הדאגות שלו מסתלקות ולא חש עייפות'. הוא העניק לי מתנה מלכותית ואף הורה לקדם אותי בדרגה" . ומהשוטר טוב הלב הזה, נפרדים כעת אזרחי הממלכה ההאשמית בהרכנת ראש וגעגוע צובט.