"בתוך שבוע אחד בלבד בחודש שעבר, כך על פי נתוני CRIF - ארגון הגג של הארגונים היהודים בצרפת, הותקפו שמונה בתי כנסיות, אחד מהם הופצץ בידי מוסלמים. סופרמרקט כשר ובית מרקחת נופצו ונבזזו; קריאות הקהל והכרזות כללו סיסמאות כמו "מוות ליהודים" ו"שספו את גרונות היהודים". באותו סוף השבוע, בשכונת בארבס בבירה פריז, מפגינים יידו אבנים ושרפו דגלי ישראל, כשעל אחד מהם כתוב "Israhell" (שיבוש מכוון למילה Israel, המשווה את ישראל לגיהינום)" - במילים אלה נפתח מאמרו של ג'ון הנלי שפורסם בעיתון הבריטי "הגרדיאן" ביום חמישי האחרון.
המאמר חושף נתונים קשים על התגברות האנטישמיות ברחבי אירופה. נוסף על גילויי השנאה בצרפת, גם בגרמניה לא שקט. בחודש שעבר, הושלכו בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת שנהרס כבר בימים אפלים אחרים, בליל הבדולח - ערב עליית הנאצים לשלטון. יהודים הותקפו ברחובות ללא סיבה, ובהפגנות פרו פלסטיניות קראו המפגינים: "חמאס, חמאס, יהודים לגז".
הנלי, כותב המאמר, מצביע על קשר ישיר בין הלחימה האחרונה בעזה, לשיאי האנטישמיות הנוסקים: "הסכסוך בעזה מפיח חיים חדשים בכמה שדים ישנים ומכוערים" מתאר הנלי, "מורגשת עלייה חדשה במספר התקריות האנטישמיות בכל פעם שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מתלקח".
אולם, אנשי אקדמיה ומנהיגים יהודים טוענים כי הפעם מדובר במשהו אחר. אמנם, במהלך שלושת השבועות של מבצע "עופרת יצוקה", נרשמו בצרפת 66 תקריות אנטישמיות, ביניהן התקפות על בתי כנסת ומסעדות בבעלות יהודית, אך זו הייתה רק תגובה לסכסוך.
לדברי מומחים, גילויי האנטישמיות הפעם הם ביטוי עמוק ונרחב יותר, המונע על ידי מגוון רחב של גורמים, המתפתחים בחברה האירופאית כבר למעלה מעשור.
"לעולם לא עוד"?
"אלו הם הזמנים הקשים ביותר מאז העידן הנאצי", אומר לגרדיאן דיטר גראומן, נשיא המועצה המרכזית היהודית בגרמניה. "ברחובות, אתה שומע דברים כמו 'היהודים צריכים למות בגז', 'היהודים צריכים להישרף' - מה שלא שמענו בגרמניה במשך עשרות שנים. מי שאומר את הסיסמאות האלה, אינו מותח ביקורת על הפוליטיקה הישראלית, אלא זו פשוט שנאה טהורה נגד יהודים" קובע גראומן.
במקביל, מנהיגי אירופה מגנים את התופעה. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל הגדירה את האירועים האחרונים נגד יהודים כ"התקפה על חופש וסובלנות המדינה הדמוקרטית שלנו". ראש ממשלת צרפת, מנואל ואלס אמר כי מדובר במעשים אנטישמים "בלתי נסבלים" והצהיר כי "לתקוף יהודי משום שהוא יהודי הוא לתקוף צרפת". לדברי ואלס, "תקיפת בית כנסת ומכולת כשרה היא בבירור תוצאה של אנטישמיות וגזענות".
למרות דברי הגינוי, נראה שבשטח האזרחים פועלים לפי נטיית ליבם, ואחוזים רבים ומדאיגים מהם בוחרים להידבק בשנאה הקלאסית. בין שלל הדוגמאות שמביא כותב המאמר, ניתן למצוא מקרים שקשה להאמין שקרו בימים אלו, כמו: אישה יהודייה תושבת בלגיה, נאלצה לצאת בידיים ריקות מחנות לאחר שנאמר לה כי "כרגע אנחנו לא מוכרים ליהודים".
לפי תוצאות מחקר של הליגה נגד השמצה בארה"ב, 24% מהאירופאים - 37% בצרפת, 27% בגרמניה, 20% באיטליה, מטפחים סוג מסוים של יחס אנטי יהודי.
"אז מה מניע את התופעה?" תוהה כותב המאמר, ומציג את תשובתו של ראש ממשלת צרפת אשר הודה כי מדובר באנטישמיות "חדשה", שעברה תהליך של "נירמול" שהפכה אותה ללגיטימית בשל מה שהוא מכנה "העניין הפלסטיני, הג'יהאד וההרס של ישראל בעזה".
יותר יהודים עולים לארץ
נתונים שמפרסמת הסוכנות היהודית מצביעים על מספרים הולכים וגדלים משמעותית של יהודים העולים לארץ, בעיקר מצרפת: כך, 3,288 יהודים צרפתים עלו לישראל בשנת 2013. מדובר בעליה של 72% מהתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
לדברי ארגונים יהודיים, מגמת העלייה היא בלתי נמנעת, לאחר שמספר התקריות האנטישמיות גבוה פי שבעה בשנות האלפיים, מאשר בעשור הקודם.