מה באמת מאיים על האיראנים? רשויות המים באיראן מזהירות: אנו מתמודדים עם משבר מים חמור העלול להביא לאסון סביבתי וכלכלי.
החלטת הקבינט הראשונה שהועברה תחת נשיאותו של חסן רוחאני, לא נגעה במחלוקת בין איראן למעצמות, אלא עסקה בשאלה הקיומית כיצד למנוע ממצבור המים המרכזי במדינה להיעלם.
מדובר באגם אורואומייה, אגם מים מלוחים מהגדולים על פני כדור הארץ, אשר שטחו הצטמצם ביותר מ-80% בעשור האחרון, והוא עומד כעת רק על כאלף קמ"ר. מומחים טוענים כי ההתכווצות המשמעותית נובעת בשל שינויי האקלים, שימוש נרחב במים להשקיה בחוות גידול סמוכות ובניית סכרים חוסמים בנהרות המובילים מים אל האגם. כיום, סלעים מכוסי מלח שבעבר היו שקועים עמוק מתחת לפני המים ניצבים חשופים באמצע ישימון יבש. לדברי מומחים, קיים חשש כי אם דבר לא ייעשה, תוך שנתיים האגם עלול להתאדות לגמרי, כאשר בעבר היה האגם המפורסם כיעד תיירותי מועדף ותחנת ביניים חביבה על ציפורי פלמינגו נודדות, שקנאים ושחפים.
הצלת האגם הממוקם בצפון-מערב איראן, בסמוך לגבול עם טורקיה, בעלת חשיבות רבה ומכרעת ואף הייתה אחת מהבטחות הבחירות של רוחאני. לאחר שנבחר, הקבינט החדש קיבל החלטה להקים באופן מידי צוות חוקרים שיסייעו למציאת פתרונות למשבר האגם.
לדברי מבקרים, הנשיא הקודם, מחמוד אחמדינג'אד אשם בהחרפת הבעיות הסביבתיות, בשל טיפול כושל והזנחה.
בוועידה בינלאומית באורואומייה שנערכה השבוע אמר אחד מצוות המומחים: "אל תאשימו את הטבע או את הבצורת. בני אדם, לא שינויי האקלים, הם האחראים למצב הזה. ייבשנו את האגם בשל הדרישות המוגזמות שלנו ודרכי פעולה שגויות. כעת עלינו להחיות אותו בעצמנו. חמישה מיליון בני אדם יצטרכו לעזוב את האזור הזה אם האגם ייעלם סופית". עד חודש מאי, אמורים צוות המומחים לגבש תוכנית שתציל את האגם.
עד כה הונחו על שולחן הוועדה 20 הצעות לתוכניות להצלת האגם, ביניהן תוכנית להזרעת עננים כדי ליצור יותר גשמים באזור או בניית צינורות כדי להביא עוד מים וכן, יצירת תעשיות נוספות שיפחיתו את התלות במי חקלאות.
לאחרונה, השיקה ממשלת איראן פרויקט שמטרתו להגביר את המודעות של הציבור לחיסכון במים ולעודד את החקלאים לנקוט בשיטות גידול והשקיה חסכניות. קמפיין הממשלה קורא לחקלאים לעבור להצמחת גידולים הצורכים פחות מים. חיטה ופיסטוקים, למשל, צורכים פחות מים מאשר סלק סוכר.