מיוחד: 'כיכר השבת' במסע מקיף במרוקו

כתב 'כיכר השבת' ישי כהן הצטרף השנה לאלפים, ומגיש תיעוד מרתק ממרוקו היהודית, מהאתרים ומהנופים המרהיבים.

להלן חלק ראשון מרשמיו:

נחתנו ביום ראשון אחר הצהריים בשדה התעופה בקזבלנקה. המדריך המקומי שליווה אותנו בימים הראשונים הזהיר: "תסתירו את הפאות שלכם והכיפות, תחבשו כובעי שמש שלא יזהו את יהדותכם. אחרי הכל, מדובר במדינה מוסלמית".

עשינו כעצתו. יצאנו לכיוון ציונו של האדמו"ר רבי יצחק אבוחצירא בנו של ה'אביר יעקב', דודו של סידנא בבא סאלי זיע"א ב'טולאל', לשם מתרכזים אלפי יהודים ביום הסתלקותו ועורכים במקום הילולא גדולה.

והדרך לשם - ארוכה ומייגעת. כעשר שעות נסיעה משדה התעופה.

כבוד משטרתי

"חייבים לצאת לדרך", אומר לנו המדריך, וכולם עולים על הג'יפ. השמש יורדת, ואת הלילה אנחנו מחליטים לעשות בעיר מכנאס הנחשבת לירושלים של מרוקו. את הדרך לקברו של הצדיק, נמשיך מחר.

בכניסה לעיר, מחסום משטרתי מקבל את פנינו. "לאן אתם נוסעים?" שואל השוטר המרוקאי בערבית את הנהג. הנהג עונה: "אנא יהוד, אנחנו יהודים ועושים את הדרך להילולא של הצדיק אבוחצירא". למרבה ההפתעה, הקצין מצדיע לנו ומפגין כבוד רב.

את נציגות המשטרה נפגוש כעבור שעות אחדות גם במלון, שם אנחנו מבחינים בשלושה שוטרים שמודיעים לנו במפתיע: "אנחנו מאבטחים אתכם".

השמש עולה. בתפילת השחר בבית-כנסת יהודי בעיר, שאלתי את אחד מזקני הקהילה לפשר האבטחה הצמודה לה זכינו. התשובה היתה מחממת לב: "ראש הממשלה נתניהו צלצל למלך מרוקו ואמר לו שיש יהודים שמגיעים בימים האלו למרוקו ושידאג להם. המלך שמע ועשה", הוא מספר.

השעה עשר בבוקר. בעוד פחות מ-12 שעות תחל ההילולא. מוכרחים להזדרז.

אנחנו יוצאים בנסיעה מהירה וקשה לכיוון טוללאל, אבל בדרך מחכה לנו הפתעה: הנסיעה היתה דרך הרי האטלאס, שהיו עטופים בלבן. זה היה מחזה מרהיב עין, הכל מושלג מסביב.

אחרי יותר מעשר שעות נסיעה אנחנו סוף סוף מגיעים לטוללאל. כוחות גדולים של משטרה וצבא מקבלים את פנינו.

ברחבה גדולה, במתחם ההילולא, עומד שוחט מבוגר שלו רזומה בן 50 שנה כשוחט של הקהילה היהודית. למקום מובאים כבשים, והשוחט, ביד אמן, שוחט אותם לכבוד סעודת המצווה שתערך מיד.

"אין דבר כזה להגיע לצדיק מבלי לערוך סעודה כיד המלך", אומר לי הרב משה ביטון שלא מפספס את ההשתתפות בהילולא כבר יותר מ-10 שנים. "אנשים רואים כאן ניסים שאין בשום מקום אחר. הנסיעה הקשה עד לכאן, משתלמת".

שערי התפילה נפתחים

"זאת הפעם הראשנה שאני נמצא כאן, אבל אני מבטיח בלי נדר גם בשנה הבאה להגיע. זו התרוממות רוחנית אדירה", אומר לי המשפיע הרב ישראל פינטו מחסידות ברסלב שהגיע למרוקו עם קבוצה מתלמידיו.

ההילולא נמשכת עד שעות הלילה הקטנות. לצד הבשר המשובח, גם שתייה חריפה כיד המלך וכמיטב המסורת באירועי ההילולא.

זה היה לילה לא פשוט מבחינתי. הוזמנתי לסעודות רבות שנערכו במקום, אך סרבתי לרובן. אי אפשר לשתות כל-כך הרבה בלילה אחד..

הבוקר שוב כאן. ממהרים להתפלל שחרית בציון, ויוצאים לדרך מפרכת: הפעם פנינו מועדות לציונו של האדמו"ר רבי יחיא בן ברוך זיע"א ב'ורזזאת. זמן הנסיעה המשוער הוא כשמונה שעות.

בסביבות השעה שמונה בערב, אנחנו מגיעים לציון הקדוש. המראות חוזרים על עצמם, ועל החלק המוזיקלי מנצח הפייטן יחיאל לוק. אפשר לחוש את הקדושה באוויר.

בשיא נערך טקס מיוחד: פתיחת הציון. בכניסה לחדר עומד אחד מזקני העיר, ברקע נשמע קולו מרטיט הלב של השופר, ואז נישאת תפילה. דלתות הציון נפתחות והקהל הגדול נכנס לאולם ומעתיר תחינה.