במה אנו באמת עסוקים

כל יום אנו פותחים את מהדורות החדשות, גיליונות העיתונים מלאים בכתבות, מה אנו שומעים? מה אנו רואים?

נרצחו, רצחו, גנבו, אסונות, תאונות, מלחמת אחים , שינאה תהומית, שנאת חינם, ילדים קמים על הוריהם , על מוריהם, ובמה המדינה וראשיה עסוקים ומעסיקים אותנו? כיצד הם משיחים את דעתנו, בפופוליזם, ביריבות, בתחרות, בריב מי אלו אותם 120 חברים שייאישו את מושב הכנסת בעוד 4 חודשים, ולנו הרי כבר נמאס מהבטחות כאלו ואחרות, הבטחות שווא ידברו .

אבל אשמים אנחנו.

עזבו מפלגה, עזבו פוליטיקה, עזבו הבטחות, עזבו איש זה או אחר, כל יום מתעורר לו אדם ומחליט שהוא זה שישנה את העולם שיחנך את הדור, שילמד אותנו תרבות. נו באמת זה עוד איזה שהוא קומיקאי, שיעשה קצת כותרות, ואחרי תקופה קטנה, יעשו לו כותרות.

בואו נעסוק בעיקר, בחינוך של הילדים שלנו, בתרבות, באהבת חינם, בוותרנות, בשתיקה, בדוגמא אישית שלנו כהורים, בואו נלמד אותם ״שרק אין יראת אלוקים במקום והרגוני״.

אנחנו נמשיך לתרץ תירוצים כאלו ואחרים, עד שהאסון רחמנא ליצלן יגיע לפתחנו ואז נשאל: למה זה הגיע לנו??

הכתובת על הקיר חברים, חייבים להתעורר ומיד.

ויפה שעה אחת קודם.