היה זה לפני כמחצית השנה הכתבים לענייני חרדים, בן חיים, נוביק וחברי מרעם, חיזרו אחרי אברכון או בחורון שיסכימו להודות באמת המרה, לפי רוחם כי: אלו, יושבי ספסלי הישיבות אחוזי השרעפים בכלל בטלנים הם. והם מצאו. האיש המטמונאי גילה רזים מתוך החדר הישיבתי הסגור והמסוגר. דא עקא, שמי שהכיר את האיש, ידע כי אין בטלן ובליין בחדר הקפה ממנו. אין איש שיודע מהי בטלה כמוהו. האיש רק ביטא את עצמו, ואת מה שהוא, לא פחות ולא יותר.
תמיד ידעתי את הכלל הפסיכולוגי היבש כי כל הפוסל במומו פוסל, ולא, לא צריך להיות פסיכולוג בהווארד מגודל פדחת כדי להבין זאת. הרי זה ברור, כי אדם בטלן ממליץ בפני שוחריו כי כ-ו-ל-ם בטלנים – הרי לא נח להיות היחיד שהקולר תלוי על צווארו. המתמיד אחוז-השרעפים, לעומת זאת, יפטיר, כמו בחדוות לימודים, כי כ-ו-ל-ם ברוח הלימוד, מי פחות ומי יותר. בקיצור: שאלה של משקפיים.
וכלפי מה הדברים?, תשאלו בעיניים פעורות. השבוע חשף הרב עמסלם מעם שלם כי "אלפי בני נוער נושרים (שבאבניקים, בלשונו) במגזר החרדי, וכי המגזר הזה מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח". כפי מה שאני, המצוי בקלחת, מכיר את המגזר הזה, יודעני שמנין בחורי הישיבות כולם אינו עולה על סך עשרות אלפים. כך שכנראה אחוז ניכר, ובעצם הרבה יותר מזה, נמנה על הנושרים – סרט מגוחך ובלתי פרופורציונלי בעליל.
ברוח הנ"ל, אני חייב להטעים, כי רק שבאבניק, כזה שמחציף לרבותיו בוולגריות ובעזות-מצח, יכול לראות את העולם הישיבתי בצבע זהה – שבבאניקיות, פשע, ותו-לא מידי.
הבן-אדם, כך נראה, מנפח דברים ללא גבול וחקר, ממציא סיפורי-בדים, מכפיש ציבורים שלמים, רק בכדי להצדיק את קיומו כאיש שבונה מערכת חינוכית חדשה וצבעונית, כאיש "נביא המוכיח בשער", כאיש המלהטט בהמון ה"עמך", שלא יודע ספר, ומציאות בשטח, והעם שכן יודע ספר מתגלגל מצחוק.
בטוחני, כי אני ורבבות מבני-בריתי ילחמו שהאיש לא יקבל ולו מנדט בודד בכנסת הבאה, על אף שגם מבלעדי זאת לא יקבל...
מעל בימה זו, אקרא בקול-רם ונישא, שיהדהד בעולם החרדי: עמסלם: נמאסת! די להתעלק עלינו ולעשות עלינו קולות! אל תייצר תעשייה של שבבאניקיות וירטואלית, כדי להצדיק את קיומך! סור מנו! אמרו סלאם!.
ולא אשכח: תודות לאלו שבירכוני על כניסתי לעיתון "שעה טובה". רוב-תודות לכם וסייעתא דשמיא.