נפל דבר בישראל: הצבא הישראלי החליט לכפות את אורח חייו החילוני על חיילים דתיים שנמנעו מלשמוע שירת נשים, האסורה לאור ההלכה. [וראש אכ"א, ה"דתי-מחמד", הכרוני קפץ וטען שיש כאן הקצנה וזו "בעיה" דתית..]
זה במידי העלה לי לראש את האמירה הנכוחה כל-כך של הרב מצאנז קלויזנבורג זצ"ל שהפטיר פעם בפני שר בממשלה כי המדינה פעמים רבות מחפשת פרובוקציות, כאלו שיעוררו מתח בין החתכים המצויים בישראל, בו בזמן שניתן להידבר. הוא דיבר אז על סוגיית כפית הבנות שלירות צבאי, ועוד. סאגת "שירת נשים" שעלתה השבוע לכותרות היא בהחלט חלק מהקטגורייה הזו.
וזה מקומם: במדינה הנקראת "יהודית" לא נותנים לחיילים יהודיים לשמר בתוכה אורח חיים יהודי-אוטנטי? מה זה ההתפרעות הנלהגת הזו? לסדום היינו לעמורה דמינו?!
תרשו לי להניח, ואני בטוח בכך, שמדובר ברגעי הפרפור והגסיסה של הישראליות שרואה שלצערה ותוגתה הצבא ושאר מוסדות השלטון משנים את פניהם באופן טוטאלי, והחרדה הריאלית כל כך כך מזה מביא אותם לטירוף חושים שכזה.
כך או כך, עוד שבועיים אנחנו נעמוד כולנו עטויי בגדי-לבן צחורים ובוהקים בעיירות ישראל כולם, מגבעתיים ועד נהריה, ונרונן כולנו ברטט גיל את הפזמון: "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה – כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ". אין לי ספק כי כולם מבינים למי ומה הכוונה.
כולם, ללא הבדל חוג, עדה או מין, יכריזו בהדר כי הממשל הישראלי הוא ממשל רשע וטוב שיחלוף, הוא ממשל זדון שמייצג את אף אחד. עוד שבועיים יהיה על זה קונצנזוס. לכו תשמעו בבתי כנסת.
תודה לכם, תודה לכם ראש אכ"א וצבא ישראל על התזכורת המוקדמת.